כולם מדברים על הארי. לא משנה איך תסובבו את זה, בכל טורניר גדול של נבחרת אנגליה בשנים האחרונות נושא השיחה העיקרי סובב סביב איש אחד. הארי קיין הוא הכוכב הגדול ביותר של האנגלים, ומי שמצפים ממנו יותר מכולם להצעיד את הנבחרת של גארת סאותגייט לזכיה ראשונה בגביע העולם מאז 1966. לטוב ולרע, הוא תמיד במוקד.
נתחיל בעובדות היבשות: אנגליה מגיעה לשמינית הגמר עם ההתקפה הטובה ביותר לצד נבחרת ספרד. תשעה שערים הבקיעה הנבחרת הבריטית בשלושת המשחקים בשלב הבתים, כאשר על לוח התוצאות עדיין חסר שם אחד בולט. הארי קיין לא מצא את הרשת ב-223 דקות על הדשא בקטאר. הוא סיכן רק ארבע פעמים את השער של איראן, ארה"ב ו-ווילס, כאשר אף כדור לא הגיע למסגרת השער של היריבות. נתון לא כל כך מחמיא למי שהיה מלך שערי המונדיאל הקודם ברוסיה.
הסיטואציה הזו מזכירה במעט את מה שקרה ביורו האחרון והאנגלים חותמים על תסריט דומה. קיין לא הצליח להבקיע בשלושת המשחקים בשלב הבתים ובאנגליה נשמעו ביקורות קשות על התפקוד שלו. הוא חזר בענק, כבש ארבעה משחקים בשלבי הנוקאאוט והוביל את אנגליה מרחק דו קרב פנדלים מזכיה באליפות אירופה. ההבדל הוא שקיין נראה בתחילת הטורניר האירופי כמו צל של עצמו, ובמונדיאל הנוכחי הוא כבר הספיק לבשל שלושה שערים לחבריו, גם אם החמיץ פעמיים מול ארה"ב.
בטורניר הנוכחי אנחנו עדים לשינוי בתפקוד של קיין, עם קווי דימיון ברורים למה שרואים ממנו במדי טוטנהאם, שבה הציב ספורות כפולות של בישולים בפרמיירליג בשתי העונות האחרונות. החלוץ המרכזי של אנגליה מרגיש בנוח לרדת למרכז המגרש ולטפל בכדור, כשהוא מחכה לתנועות של חבריו באגפים. כדור אחד חכם כזה שלח למרקוס ראשפורד בשער שכבש חלוץ מנצ'סטר יונייטד מול איראן. קיין נע לא מעט לאגפים ותרם שתי מסירות רוחב שהסתיימו ברשת - אחת לרחים סטרלינג מול איראן ועוד אחת לפיל פודן נגד ווילס. הנתונים מדברים על כך שקיין הרים את אותה כמות כדורים לרחבה כמו הניסיונות שלו להבקיע במונדיאל.
הסטטיסטיקה שיכולה להדגים יותר מכל את הפיכתו של קיין לסוג של קווארטרבק היא במספר הספרינטים שלו. הסקורר המוביל של אנגליה בטורניר השלים 69 מיאוצים בסך הכל בטורניר, שזה אפילו פחות ממה שהשלים פיל פודן במשחק אחד מול ווילס. "המשחק של קיין כאול-ארונדר טוב יותר מאי פעם", טוען שחקן העבר והפרשן ג'יימי קראגר בטור לטלגרף, "קיין רוצה להיות יותר מעורב בבניית ההתקפות כי הוא מבין שהוא איבד משהו ביכולת לבצע את הספרינטים בין שחקני ההגנה. אין אף שחקן אנגלי שיכול לשלוט טוב יותר בכדור, לזכות בכדור חופשי או לשתף את החברים. צריך להפסיק להסתכל עליו כאילו או גארי ליניקר ויש לו רק משימה אחת על המגרש".
באתר של האתלטיק הבריטי עלתה בשבוע שעבר כתבה תחת הכותרת "מדוע אנשים עדיין שונאים את הארי קיין?", ובמקביל פורסם מחקר בממלכה המצביע על כך שקיין 'זוכה' לנתח העיקרי ביותר של הקנטות מצד אוהדים בטוויטר במהלך גביע העולם. 26 אחוז מסך ההשמצות כלפי כל שחקני הנבחרת (בין היתר גם על רקע גזעני והומופובי) מכוון לעברו של קיין. חלק מהן הגיעו בתגובה להחלטה של קיין וקפטנים של נבחרות אחרות שלא לענוד את סרט הגאווה לפני פתיחת הטורניר, זאת עקב החשש מסנקציות של פיפ"א. חלק אחר מהרפש שהוטל עליו נובע מכך שאוהדים מתוסכלים שהכוכב הגדול עדיין לא הבקיע שער במונדיאל ולא אהבו בלשון המעטה את המשחק שלו מול ארה"ב.
"להתעלם ממה שיש לקיין להציע כשהוא לא כובש, זה להתעלם מהדרך שבה הוא פיתח את המשחק שלו בשנים האחרונות", כתב העיתונאי של האתלטיק ג'ק פיט-ברוק, "אבל יש אנשים שאפילו קוראים לסאותגייט להוריד אותו לספסל ולהכניס את קאלום ווילסון. גם אם קיין איבד קצת מהפיזיות שהיתה לו תחת מאוריסיו פוצ'טינו בטוטנהאם, הוא הצליח להסתגל, לגוון ולהרחיב את המשחק שלו. הוא כדורגלן מקורי וחדשני, שבורך בסיומות אדירות ומסירות חכמות. מי יודע מה הוא עוד יוסיף למשחק שלו בעוד שלוש או חמש שנים?".
בניגוד ליורו, השחקנים המשלימים בסגל של אנגליה נותנים תפוקה יפה בטורניר הזה. סאקה, פודן, רשפורד, סטרלינג ואפילו גריליש כבר מצאו את הרשת בטורניר, מה שאמור להסיר מהם את הלחץ. עכשיו כולם מחכים לקיין, שרחוק רק שני שערים משיאן הנבחרת בכל הזמנים - וויין רוני (53 שערים), להביא את הפרנסה שמצפים ממנו גם בתוך הרחבה של היריבה. ואם זה לא יקרה, תמיד אפשר לבנות על פנדלים. לא שאנגליה כל כך מצליחה בתחום הזה, אבל לפחות יש לה את אחד הפנדליסטים הטובים באירופה (87 אחוזי הצלחה). אז אל תעיזו להוריד אותו לספסל.
