המעגל של הסקוודרה אזורי נסגר: 53 שנה מאז הפעם האחרונה, איטליה היא - שוב - אלופת אירופה. וזה קרה בדרך המשוגעת ביותר, דרך רכבת הרים רגשית ב-120 דקות (כולל פנדלים), שבסיומה הנבחרת של רוברטו מנצ'יני - שהיתה הטובה ביותר לכל אורך הקיץ הזה - תניף את הגביע בצדק. הכחולים ניצחו הלילה (ראשון) 2:3 בפנדלים, אחרי 1:1 ב-120 דקות, והם ישלטו באירופה מעכשיו - לפחות לעוד שלוש שנים.
אבל מעבר לחגיגות של האיטלקים, שיחגגו בגדול, יותר מהכל יבלוט הלב השבור של אנגליה - ששוב מילאה את דלי החלב, לאחר 120 דקות הפכפכות, ובעטה בו (תרתי משמע) עם דו קרב פנדלים חלש, ושלוש החמצות של המחליפים: מרקוס ראשפורד, ג'יידון סאנצ'ו ובוקאיו סאקה. גארת' סאות'גייט, האיש שהחמיץ פנדל גורלי בחצי גמר יורו 1996, שוב חווה הפסד בדו קרב פנדלים - והפעם זה, כנראה, יהיה הרבה יותר כואב.
עם זאת, צריך להודות: איטליה היתה טובה יותר לאורך רוב 120 הדקות. למעט הפתיחה, כולל השער של לוק שואו כבר בדקה השנייה, ואיתה בערך 20-25 הדקות הראשונות - איטליה הצליחה להשתלט על המשחק, הבקיעה את שער השוויון והיתה קרובה יותר לסיים את המשחק בתשעים דקות. אנגליה השתפרה אמנם בהארכה (אולי כדי להימנע מפנדלים), אבל בסופו של דבר היא לא הצליחה להחזיק ביתרון מחדש - ואיבדה אותו בענק בפנדלים. איטליה השיגה את מה שהיתה ראויה לו.
איטליה סוגרת את הקיץ החלומי שלה - הנבחרת שלא שיחקה בכלל במונדיאל האחרון, התעלתה לכדי חבורה מגובשת ומשובחת, ששלטה ברוב המשחקים וגם כשגילתה רגעים של חולשה, כמו בחצי הגמר נגד ספרד או בגמר היום, ידעה להתעלות בעזרת רוח לחימה והמון המון ניסיון, שידעו להביא לה את הדבר האמיתי. תואר מתוק במיוחד לאיטלקים, שהתגלו בעוצמתם וגדולתם - ויזכרו את הקיץ הזה כל חייהם.
מעל כולם, בלט רוברטו מנצ'יני - האיש שלקח את איטליה בנקודת השפל, והוכיח שוב את סגולותיו ביכולת להחזיר את האיטלקים אל הדבר האמיתי. ג'אנלואיג'י דונארומה הצעיר, בסך הכל בן 22, נכנס לנעליים של ג'אנלואיג'י אחר - בופון, והתעלה בעיקר בדו קרב הפנדלים הגורלי עם שלוש הצלות אדירות. השוער האיטלקי, שבקרוב יהיה שוערה החדש של פאריס סאן ז'רמן, מוכיח של"אזורי" יש על מה לבנות בין הקורות לעוד הרבה הרבה שנים.
ואנגליה? היא תצטרך, כמו סיזיפוס, לגלגל מחדש את האבן לקראת השנה והחצי הבאות. האוהדים שמילאו הערב את היציעים, את הפאבים ואת הרחובות מסיימים קיץ שהיה אמור להיגמר בצורה בלתי נשכחת - באכזבה קשה. ודווקא סאות'גייט, האיש שבמידה רבה הביא אותה לשם, אכזב - עם השליפה המאוחרת מדי של סאנצ'ו וראשפורד, עם ההימור הכושל על סאקה כבועט חמישי, ובעיקר עם אובדן הזדמנות שהיתה לאנגליה לקחת את היורו בפעם הראשונה בתולדותיה.
יורו 2020 הסתיים, בדרך הדרמטית ביותר. טורניר שלכל הדעות ייכנס להיסטוריה, נגמר בדרך מרגשת עם אלופה ראויה. ואנחנו, ניקח את הסיפורים: את חייו של אריקסן שניצלו, את הנבחרת הדנית שהתעלתה עד חצי הגמר, את ההונגרים שכמעט והפתיעו, את שווייץ שהדהימה את אלופת העולם, את ספרד של לואיס אנריקה שהגיעה רחוק יותר משאפשר, את אנגליה שהאמינה עד הסוף - ואת איטליה, המלכה החדשה והמוצדקת.
קיץ בלתי נשכח.
