"מלחמה בסגנון לוסיטניה, עד הרגע האחרון", הכריז ברונו פרננדש ברשתות החברתיות אחרי ה-0:3 של פורטוגל על הונגריה ביורו. הקשר הזכיר את העם הלוסיטני, ששכן בפורטוגל תחת השליטה של האימפריה הרומית, ואם מדברים על עת עתיקה, יש תחושה שהזכייה של הפורטוגלים ביורו הייתה בימי הביניים, למרות שעברו רק חמש שנים. ברונו דואג להעביר את התחושה הזאת.
הסלסאו שזכתה בתואר הייתה נבחרת אפורה, עם כריסטיאנו רונאלדו ככוכב שזוהר מעליה. ביורו הזה ובניגוד לקודם, כבר יש לפורטוגל ניצחון בשלב הבתים, והצוות המסייע של הקפטן, יידע להסתדר היטב גם במקרה שמלך שערי הנבחרת יעדר. בכל עמדה יתפקדו מצוין: לפורטוגלים יש בסגל את שני שחקני השנה באנגליה: רובן דיאש מטעם העיתונאים, וברונו מטעם השחקנים.
פרננדש היה צריך לחכות עד גיל 26 כדי לחוות לראשונה טורניר בינלאומי גדול וכדי לבסס את עצמו כאחד השחקנים המובילים באירופה. ההתנסות הראשונה הייתה פחות מוצלחת עבורו באופן אישי. הונגריה הקשוחה צופפה ונלחמה היטב, הקשתה על הכוכב ממנצ'סטר יונייטד וחבריו, שנזקקו לשער מקרי של רפאל גריירו כדי להשיג את המפנה.
יותר קשה לשמור על תואר מאשר לזכות בו, והציפיות מפורטוגל עלולות לחנוק אותה, ציפיות שנולדו גם מהמחשבה על השילוב בין כריסטיאנו לברונו. "רונאלדו הוא השחקן המשפיע ביותר ואין לי בעיה לא להיות זה שלוקח את המצבים הנייחים", סיפר פרננדש בראיון לאתר הרשמי של מנצ'סטר יונייטד, "הדבר הכי חשוב בנבחרת הוא הקבוצתיות". על פניו, ציטוטים די סתמיים, אבל כאלה שמעידים היטב על קושי שיש אפילו למי שכבש עבור השדים האדומים 21 פנדלים מתוך 40 השערים שלו בשנה וחצי בקבוצה.
פרננדש, שחווה פריחה מאוחרת בקריירה, הציב סטנדרטים גבוהים סביבו בפרק זמן קצר ביונייטד. הוא העיר מועדון שבעשור האחרון היה בתרדמת עמוקה, הוא השם המרכזי בדור החדש שצמח בכדורגל הפורטוגלי וביום שכריסטיאנו יעביר את הלפיד, כנראה שברונו יהיה זה שיקבל אותו, וזה לא יקרה לפני המונדיאל בקטאר.
פרננדו סנטוס בוודאי קיבל בברכה את חילופי המשמרות בסגל הנבחרת שהביא איתו טון של אבק כוכבים, אבל כמה שזה קשה לשנות הרגלים בגיל 66. חלק נכבד מקריירת האימון שלו הוא העביר ביוון, בליגה ובנבחרת. המאמן הביא איתו לפורטוגל את הסגנון שלמד באי הים תיכוני - הכדורגל ההגנתי והלא-יפה-לעין, הסגנון הלא פופולרי שהביא לנבחרת היוונית את הזכייה הסנסציונית ביורו 2004. מה היה רע לו להמשיך להתבסס רק על כריסטיאנו? ואם אין כריסטיאנו, אז להגן, להגן ואז לעקוץ. ככה הוא השיג זכייה משלו ביורו.
מדהים להגיד את זה, אבל כמויות הכישרון שסנטוס צריך לנהל, עלולות להיות הבעיה של פורטוגל. בכל שנותיו בנבחרת, לא עמדו בפניו כל כך הרבה אופציות, חוץ מכריסטיאנו, יש לו בין היתר את ברנרדו סילבה, סרג'יו אוליביירה, ז'ואאו פליקס, דיוגו ז'וטה ובעיקר את ברונו. אין יותר את פורטוגל האנדרדוג, שאומרת לעצמה "ננסה ונראה לאן נגיע", היום הציפייה מהסלסאו היא לטרוף את הגביע ולא לגנוב אותו.
אחרי הזכיות ביורו ובליגת האומות, כריסטיאנו יודע שיש לו הזדמנות לפני אחרונה להמשיך ולעשות היסטוריה עם הנבחרת. התשוקה שלו להשגת המטרות האלה היא עצומה וכמו נגד הונגריה, היא מתבטאת בכך שלעיתים שיתוף הוא לא כל כך הקטע שלו.
עד שיקבל את השרביט בנבחרת, ברונו אולי יצטרך להמשיך וליהנות מהרגעים במנצ'סטר יונייטד. אבל אם כבר ביורו הזה, איכשהו, אלופת אירופה תפצח את הנוסחה כדי ליהנות באמת מכל הכישרון שעומדת לרשותה, נקבל נבחרת שתמשיך לשלוט בכדורגל האירופי עוד שנים, ואת המועמדת מספר 1 לזכייה במונדיאל.
