בווידאו: הקלאסיקו המפורסם שבו אוהדי ברצלונה תקפו את לואיס פיגו.
הכדורגל המודרני השתנה ביובל האחרון כשסמל הדולר/יורו קיבל עדיפות על הסמל של המועדון. הכדורגלנים הבינו שעליהם להתייחס לאהבה שלהם בתור מקצוע לכל דבר ולשים בצד שיקולים רומנטיים מסוימים על מנת שהקריירה שלהם תגיע למקומות הגבוהים ביותר. המעברים בין יריבות גדולות נהיו יותר שכיחים כשהשחקנים לא נרתעים מדעת הקהל ולא פעם תוקעים סכין בלב הקבוצה והאוהדים. ברשימה הבאה מופיעים מיטב הכדורגלנים שחצו את הכביש ליריבה המרה כשחלקם בדרך שרפו כמעט כל גשר אפשרי.
לואיס פיגו - ברצלונה - ריאל מדריד.
כיצד הפך יקיר האוהדים לשחקן השנוא בתולדות המועדון? בגדול חמדנות וטיפשות. הפורטוגלי היה הצלחה אדירה בקטאלוניה ובארבע עונותיו זכה בתארים רבים כשהוא הפך לאחד השחקנים הטובים בעולם. בחגיגות האליפות הקשר צבע את שערו לצבעי הקבוצה ולעג לריאל מדריד בפרהסיה. למרות ההרמוניה, הרומן קיבל תפנית בקיץ 2000 כשפיגו חתם על הסכם עם פלורנטינו פרס (היה באותה תקופה מועמד לנשיאות ריאל) על מנת לקבל חוזה טוב יותר בברצלונה. פיגו כלל לא רצה להצטרף לריאל אך בהסכם עם פרס היה סעיף המחייב אותו לעבור לריאל במידה ויבחר לנשיאות. על אף הסיכויים הנמוכים פרס הצליח להיבחר והפורטוגלי נאלץ להגיע לבירה. שנתיים לאחר מכן הפצע עדיין לא הגליד והשנאה כלפיו הגיעה לנקודת רתיחה במשחק הקלאסיקו בקאמפ נואו. בדקה ה-27 המשחק כמעט פוצץ כשהקהל של ברצלונה זרק על פיגו מכל הבא ליד ובין הדברים היו גם ראש של חזיר ובקבוק וויסקי.
אשלי קול - ארסנל - צ׳לסי.
המגן ואוהד הקבוצה בילדותו, גדל במחלקת הנוער של התותחנים וערך את הופעת הבכורה שלו כבר בגיל 18. ההצלחה של ארסנל והאהבה של הקהל לא הספיקו לאנגלי והכל השתבש כאשר המועדון ניסה לחדש את חוזהו. 55 אלף פאונד לשבוע לא הספיקו לו ובראיון לאחר מכן אמר כי ההצעה כל כך הכעיסה אותו שכמעט עשה תאונה כשקיבל אותה. צ׳לסי הציעה לקול חוזה כמעט כפול והדרך שלו נסללה אל הסטמפורד ברידג' כשעל הדרך האשים את ארסנל על כך שלא התנהגו כלפיו כשורה.
ויליאם גאלאס - צ׳לסי - ארסנל - טוטנהאם.
אומנם גאלאס הגיע לתותחנים כחלק מהעסקה של אשלי קול אך הקפטן לשעבר של ארסנל לא נתן לצ׳לסי יותר מדי אפשרויות מכיוון שאיים כי יכבוש שערים עצמיים אם לא יימכר לאחר שהציב דרישות חידוש חוזה חסרות כל פרופורציה. התקופה המוצלחת בהייבורי נשכחה במהרה לאחר שהצרפתי בחר להצטרף דווקא ליריבה השנואה טוטנהאם כשחוזהו הסתיים.
סול קמפבל - טוטנהאם - ארסנל.
על דעת רבים קמפבל הוא הבוגד הכדורגל בתולדות הכדורגל האנגלי. הבלם גדל במחלקת הנוער של התרנגולים ושיחק שם מגיל 14 עד גיל 24. האנגלי הצהיר מספר פעמים כי לעולם לא ישחק במדי ארסנל אך הדבר התברר בתור שקר. כשחוזהו קרוב להסתיים טוטנהאם הציעה לבלם חוזה חדש בו יהפוך לגדול משתכריה בכל הזמנים. לאחר משא ומתן ארוך ומתיש קמפבל דחה במפתיע את ההצעה ובחר לחצות את הכביש אל ארסנל כשקבוצת ילדותו לא מקבלת עבורו דבר.
קרלוס טבס - מנצ׳סטר יונייטד - מנצ׳סטר סיטי.
מהרגע הראשון שטבז נחת באנגליה אוהדי השדים האדומים התאהבו ולא הפסיקו להרעיף עליו חום. החלוץ הארגנטינאי שיחק בתשוקה אדירה ועזר למועדון לזכות בליגת האלופות לאחר כמעט עשור. לאחר השאלה בת שנתיים, היונייטד רצו לממש את סעיף הרכישה והציעה לטבז חוזה לחמש שנים בו יהפוך לאחד המשתכרים הבכירים של הקבוצה. למרות כל אלה, טבס בחר לדחות את ההצעה ולעבור ליריבה השנואה, מנצ׳סטר סיטי. השיא של שברון הלב הגיע שנה לאחר מכן במצעד הזכייה בגביע האנגלי של סיטי, כאשר טבס לקח שלט מאחד האוהדים בו כתוב - מוות לפרגוסון והציג אותו בגאווה לעיני העולם.
קני מילר - ריינג׳רס - סלטיק - ריינג׳רס.
בודדים הם השחקנים שמעזים לעבור בין ריינג׳רס לסלטיק ולהיפך ועוד יותר נדיר לראות כדורגלן שחצה את הכביש של גלזגו פעמיים. בסופו של דבר לאוהדי התכולים זה לא שינה יותר מדי כשמילר הוליך את הקבוצה לשלוש אליפויות רצופות אחרי שליטה ממושכת של הירוקים.
מריו גצה - בורוסיה דורטמונד - באיירן מינכן - בורוסיה דורטמונד.
למרות שגצה נולד בכלל בבוואריה כבר בגיל שמונה הקשר הצטרף לשוורצגלבן. יורגן קלופ התאהב בגרמני הצעיר ובשתי עונותיו הראשונות בקבוצה הבוגרת הם זכו יחד באליפות הבונדסליגה. כמיטב המסורת בגרמניה, לבאיירן נמאס והמועדון החליט לעצור את המסיבה של דורטמונד בכל מחיר. 36 שעות בלבד לפני גמר ליגת האלופות הכל גרמני, הבוואריים שיחררו הודעה שטרפה את כל הקלפים. הקבוצה מפעילה את סעיף השחרור של גצה שמצטרף אליה בתום העונה. כמובן שבאיירן ניצחה את אותו הגמר כשגצה כלל לא שותף משום שהיה ״פצוע״. שלוש שנים לאחר מכן, בצעד שהפתיע רבים, הקשר חזר אל מועדון נעוריו למרות האיבה העמוקה של האוהדים כלפיו.
זלאטן איברהימוביץ' - יובנטוס - אינטר - מילאן.
השוודי מעולם לא נודע בתור נאמנותו הרבה ולאורך הקריירה הרבה לנדוד בין מדינות על מנת להשיג את המטרה הבאה שבדרכו. את תקופתו ביובנטוס סיים בטונים צורמים כשאיים לתבוע את הגברת הזקנה במידה ולא תשחרר אותו מהחוזה לאחר פרשת הקלצ'יופולי ובסופו של דבר עבר ליריבה הגדולה שזכתה מהבלגן באיטליה, אינטר. לאחר תקופה לא מוצלחת במונחים של זלאטן, ברצלונה חיפשה לשוודי קבוצה והאפשרויות היו ריאל מדריד ומילאן. החלוץ היה נלהב להגיע לשני המועדונים אך הבלאוגרנה הטילו וטו על מעברו לריאל.
רונאלדו - ברצלונה - ריאל מדריד - אינטר - מילאן.
אומנם רונאלדו לא עשה את המעבר בין המועדונים באופן ישיר אך העובדה שלא היסס לשחק אצל היריבה הגדולה לא מוסיפה לו כבוד. גולת הכותרת של חוסר הנאמנות של החלוץ הייתה כשחזר לברזיל ב-2009. באותה תקופה רונאלדו עבר ניתוח בברך ופלמנגו, הקבוצה אותה אהד כילד, אפשרה לו להתאמן עם עמה במשך מספר חודשים עד אשר יתאושש. בסופו של דבר החלוץ לא שמר חסד למועדון וחתם ביריבתה לצמרת, קורינתיאנס על אף ניסיונות השכנוע של פלמנגו.
ברנד שוסטר - ברצלונה – ריאל מדריד – אתלטיקו מדריד.
הגרמני שיחק בקטאלוניה שמונה עונות בהן היה אחד מהעוגנים של הקבוצה. לאורך הקריירה כשחקן פעיל שוסטר סיפק לא מעט שערוריות כמו הסכסוך הממושך עם מאמנו, טרי ונבלס (לא שיחק במשך כשנה וחצי) והסילוק מנבחרת גרמניה בגיל 24. לכן, ניתן להבין שהמעבר לבלנקוס היה חלק מהנורמה שלו. על אף התארים הרבים בריאל מדריד, בשתי עונותיו בבירה הקשר היה פחות אפקטיבי מבעבר. זמן קצר לאחר מכן, שוסטר החליט להמשיך עם המסורת כשהפעם חצה את הכביש לאתלטיקו מדריד.
