לאוהדי גרמניה שהגיעו לצפות בנבחרתם במשחק הידידות מול סרביה בוולפסבורג הובטח שייראו "פנים חדשות". ואכן, בהרכב של יואכים לב, עלו לא פחות משבעה שחקנים בני 23 ומטה. אלא אחרי שנה וחצי נוראיות, סבלנות לתהליכים היא מצרך נדיר, ואחרי 45 דקות ראשונות שהזכירו בעיקר את גרמניה הישנה ופיגור 1:0, הם הורידו את שחקניהם לחדרי ההלבשה בליווי שריקות בוז צורמות וקשה היה לזכור שעד לפני פחות משנתיים לכדורגל הגרמני היו בעיקר סיבות לאופטימיות.
החל מ-2013, חובבי הענף במדינה ראו גמר כל-גרמני בליגת האלופות, את נבחרתם זוכה במונדיאל, מגיעה לחצי גמר היורו, וב-2017 זוכה ביורו הצעירות ובגביע הקונפדרציות עם שחקנים חסרי ניסיון. כל אלה הגבירו את האמונה שהדומיננטיות אליה התרגלו במדינה מובטחת גם בעתיד הנראה לעין והסתירו הרבה מהבעיות של הענף. אחרי המונדיאל האחרון כבר אי אפשר היה להתעלם מהן, בטח שלא אחרי ירידת הדרג בליגת האומות בסוף 2018, וכעת, ערב פתיחת קמפיין מוקדמות יורו 2020, ינסו לעצור את הסחף השלילי. אז מה בעצם השתנה?
הוותיקים
לב הפנים היטב את הביקורות על "הנאמנות העיוורת" שלו לשחקנים איתם רץ במשך שנים. אחרי שמסוט אוזיל פתר לו את הדילמה ופרש בעצמו מהנבחרת, בתחילת החודש המאמן הטיל פצצה ובישר גם לתומאס מולר, מאטס הומלס וג'רום בואטנג שמבחינתו, הם סיימו את תפקידם אצל המאנשאפט. גם אם הייתה הבנה מסוימת לצורך במהלך כזה בשל כושרם הנוכחי של השלושה, הביקורות היו עוצמתיות בהרבה, והגיעו ממנעד רחב של דמויות, החל מראשי באיירן מינכן, דרך שחקני עבר כמו שטפן אפנברג ואפילו יו"ר ההתאחדות השמיע התסייגות מרומזת מהמהלך.
על דבר אחד יש קונצנזוס: האופן בו ההחלטה לוותר על הומלס, מולר ובואטנג. זה שידר פאניקה מצד לב, שכבר מאבד כל שארית של קרדיט. לדעה הזו שותף אולי הסה, עורך במגזין הכדורגל החודשי הנפוץ ביותר בגרמניה, "11 חברים", שטען בשיחה עם "ערוץ הספורט": "לב שורף גשרים ובמקרה הזה לא משאיר את הדלת פתוחה. הוא יכול היה לשלב אותם פחות ופחות בהדרגה ואף לא לזמן אותם מבלי לצאת בהצהרות, בדיוק כפי שעשה עם מיכאל באלאק. עם זאת, חשוב לציין שהיו לו סיבות מעולות לא לזמן את השחקנים האלה - גרמניה צריכה להיבנות מחדש ולהתבסס על מהירות, תכונה שאין לאף אחד מהשלושה".
המספרים מגבים את ההחלטה של לב. מולר אמנם כבש מספר פנומנלי של 11 שערים בשני המונדיאלים הראשונים שלו בקריירה, אבל מאז 2016 נמצא בירידה תלולה, כשהוא לא מצליח לעבור את מחסום שמונה שערי ליגה בעונה, כובש שער נוקאאוט אחד בליגת האלופות בשלוש העונות האחרונות ולא מצא את הרשת גם בשני הטורנירים הגדולים האחרונים בהם גרמניה השתתפה. הומלס ובואטנג סבלו מפציעות והכבדות שלהם הייתה סיבה מרכזית לכישלון ברוסיה, וכך שני השחקנים היחידים שנותרו בסגל עם יותר מ-40 הופעות בינלאומיות וגם לקחו חלק פעיל בזכייה ב-2014, הם הקפטן, מנואל נוייר, וסגנו, טוני קרוס.
עם זאת, טעות לחשוב שההרכב הפותח מול סרביה ייקח את המושכות מיד, כפי שהבהיר לב בעצמו אחרי המשחק מול סרביה: "רציתי לתת הזדמנויות לחלק מהשחקנים להציג את יכולותיהם, לראות איך הם מגיבים למעמד בו הם לובשים את המדים הלאומיים. אנחנו כבר יודעים מה מרקו רויס, אנטוניו רודיגר וקרוס מסוגלים, ונזדקק לניסיון שלהם מול הולנד".
הצעירים
גרמניה הגדולה האחרונה בנתה את שמה כאחת המובילות מבין מדינות "המודל" - אלה שמהוות דוגמה לאיך הכל אצלן נעשה לפי תכנית. מהפכה בשיטת גידול השחקנים בתחילת שנות האלפיים אכן עזרה לייצר את דור הזהב שהביא להישגים בעשור הנוכחי, אבל נדמה שמשהו נתקע בפס. בשיחה עם ערוץ הספורט, העיתונאי והסופר דיטריך שולצה-מרמלינג, מחבר הספר "תשושים? המשבר של הכדורגל הגרמני", טוען: "המחלקות הצעירות שלנו חייבות לעשות התאמות. פחות להתמקד בבניית הקבוצה ויותר בבניית השחקן. יש יותר ויותר ביקוש לשחקני אחד על אחד כמו לירוי סאנה, בעוד בוגרי האקדמיות שלנו זהים מאוד בסט הכישרונות שלנו. לראייה, יש כיום 25 צרפתים בבונדסליגה לעומת שלושה בלבד ב-2014".
הסה מחזק: "לא נראה עכשיו מהפכות מרחיקות לכת ותכניות גרנדיוזיות. האקדמיות הגרמניות עדיין איכותיות מאוד, אבל אחרי שההתאחדות דאגה לפרוס רשת סקאוטים שתדאג שאף כישרון לא יילך לאיבוד במדינה העצומה, עכשיו נשאלת השאלה: מה עושים עם כל הכישרון הזה? יש לגרמניה כמות גדולה של שחקנים עם יכולות טכניות וטקטיקות גבוהות, אבל יש מחסור במכדררים. בעמדות האלה דורטמונד, לדוגמא, שזוכה לשבחים על טיפוח צעירים, השביחה לאחרונה בעיקר כישרונות ממדינות אחרות, כמו עוסמן דמבלה, כריסטיאן פוליסיק וג'יידון סאנצ'ו".
אחרי אי הזימון המתוקשר לקראת המונדיאל, לב כבר לא יכול היה להמשיך להתעלם מסאנה, אחד השחקנים הבולטים של מנצ'סטר סיטי גם העונה. משחקן מושמץ שנטען עליו שהוא לא משקיע ומתנהג כמו ילד מפונק, הקשר בן ה-23 צפוי לעשות קפיצה חדה לתפקיד המנהיג העתידי של הנבחרת לצד יושוע קימיך. תשעה שחקנים בסגל הנוכחי מחזיקים בחמש הופעות רשמיות ומטה, אבל אלה לא מרתיעים את לב, שזוכר היטב איך הדהים את עולם הכדורגל כשהציג בפניו לראווה את מולר, אוזיל וסמי חדירה בפתיחת 2010, שהיו אז רק בתחילת הפריצה הגדולה שלהם. במשחק הידידות מול סרביה, עלו שבעה שחקנים בני 23 ומטה, ועכשיו, שמות כמו לוקאס קלוסטרמן, ג'ונתן טה, קאי האברץ, ועוד, יצטרכו להראות שהם קורצו מאותו החומר.
הליגה
בשנים האחרונות גם רמת הבונדסליגה משמשת סיבה לדאגה בגרמניה, ולמי שעוד לא התפכח, שמינית גמר ליגת האלופות סיפקה קריאת השכמה מהדהדת. שלושת הגרמניות הוכרעו בקלות על יריבותיהן האנגליות עם מאזן כולל של תיקו, חמישה הפסדים ויחס שערים של 17:3. שולצה-מרמלינג, טוען בכלל שההתחלה הפנומנלית של העשור העמידה רף גבוה ולא ריאלי: "כשבאיירן ודורטמונד הגיעו לגמר, ריאל הייתה בעיצומו של המשבר עם ז'וזה מוריניו ואצל ברצלונה עמד על הקווים טיטו וילאנובה, שחלה בסרטן. בשנים הבאות, אפילו עם פפ גווארדיולה כמאמן, באיירן ואף קבוצה אחרת מגרמניה לא הגיעו למעמד. בינתיים, הבונדסליגה סבלה מבריחת מוחות וכישרונות, כשמאמנים גדולים כמו פפ, קלופ וטוכל עברו למדינות אחרות, וזה ניכר בכל המישורים".
הזכייה של צרפת במונדיאל מפריכה את הטענה שנבחרת צריכה ליגה חזקה כדי להצליח, אבל השחקנים הגדולים של הטריקולור משחקים בעיקר באנגליה ובספרד התחרותיות יותר. אצל המאנשאפט, מלבד סאנה ומארק טר שטגן בברצלונה, קשה לציין שחקן מוביל במועדון פאר, עם כל הכבוד לאילקאי גונדואן, קרוס ואפילו רודיגר מצ'לסי.
העתיד
אחרי הגיבוי שקיבל מההתאחדות הגרמנית, לב נאבק כעת על המשך תפקידו ובמידה מסוימת על המורשת שלו. קמפיין מוקדמות כושל, או אפילו הופעה לא טובה ביורו 2020, יסיימו ככל הנראה את דרכו על הקווים של המאנשאפט, כשמלבד היחסים בין לב והשחקנים, בעיות הכישרון וירידת הרמה בליגה, ייתכן והמשבר הנוכחי נובע מבעיה עמוקה יותר.
שולצה-מרמלינג שופך אור: "הדיון סביב הכישלון ברוסיה היה פופוליסטי, ולא עסק בניתוח אמיתי של הבעיות. הוא שאב השראה מדיונים פוליטיים שטחיים, וקריאות באותה התקופה (יוני 2018) כמו "אנגלה מרקל" הביתה פשוט הומרו לדרישות שלב ישלם בראשו. אבל הוא התריע כבר מ-2014 על מחסור בשחקנים עם כישורים מסוימים ואף אחד לא ממש רצה לשמוע. גם ב-1990, היינו בטוחים שגרמניה המאוחדת תשלוט בכדורגל העולמי זמן רב. לפעמים אנחנו פשוט לא אוהבים להסתכל, לראות מה קורה סביבנו וללמוד מאחרים". את השיעור הראשון, גרמניה תוכל לקבל מקרוב, מהשכנה והיריבה הבאה, הולנד, שנמצאת במגמה הפוכה לחלוטין ממנה ומציגה התאוששות מרשימה מהמשבר המתמשך בו הייתה.
