מראשיתו, אי שם בשנת 1872, סיפק מפעל הגביע האנגלי בכל שנה את מיטב הסיפורים שהספורט העולמי יכול היה לתפור לאוהביו. תמצית מזוככת של כל מה שהאוהד הממוצע מחפש: התרגשות, עצב ושמחה, לחץ וכעס, שנאה ובעיקר, אהבה גדולה לכדורגל. אנגליה היתה ותמשיך כנראה להיות מקדש לאוהבי הענף, ה"מכה" של האגדות והערב (שבת), איזה כיף, ציון דרך נוסף נרשם בתולדות הכדורגל האנגלי. וויגאן פגשה את מנצ'סטר סיטי בגמר הגביע בוומבלי, ניצחה 0:1 משער של בן ווטסון בדקה ה-91 והביאה הביתה תואר ראשון בהיסטוריה של המועדון.
הסיטיזנס הגיעו כפייבוריטיים למשחק הזה, אבל על כר הדשא, אי אפשר היה להבחין בין האלופה היוצאת, מי שהבטיחה מקום בשלב הבתים של ליגת האלופות, לזו שנלחמת על חייה מתחת לקו האדום. וויגאן הגיעה לוומבלי ללא רגשי נחיתות כשהיא יודעת לשים את המתחים ל-90 דקות בצד, ונתנה את הנשמה כדי להביא תואר ראשון הביתה. היהירות שאיפיינה את התכולים לאורך כל העונה היתה לה לרועץ, ומי שעלול לשלם את המחיר, הוא כמובן המאמן.
רוברטו מנצ'יני, שצפוי לעזוב את המועדון בתום העונה (מנואל פלגריני ממלאגה כנראה יגיע במקומו), סיים את 2012/13 ללא תואר. האמת, סיטי הראתה לאורך כל השנה יכולת פושרת, כאילו הרוח יצאה לתכולים מהמפרשים. האווירה הקוסמית שעימה לקחו את האליפות בתום העונה שעברה נעלמה והתפוגגה לה. היא אמנם הדיחה את מחזיקת הגביע הקודמת, צ'לסי, בחצי הגמר, אך במעמד היוקרתי הציגה יכולת רפה, חוסר ריכוז ליד השער ואפס ברק. פאבלו סבאלטה הורחק בדקה ה-84, המאמן עשה חילוף שטותי כאשר הוציא את קרלוס טבס, שהיה המצטיין במשחק בדקה ה-72 ולאט לאט נטרפו הקלפים. ההפסד התחיל לחלחל לשחקנים בתכלת לראש.
וויגאן תתפנה עכשיו להציל את חייה מתחת לקו האדום. החבורה של רוברטו מרטינס נמצאת 3 נקודות מתחת לניוקאסל כשנותרו עוד 2 מחזורים לתום העונה. אם יצליחו הלאטיקס לשחזר את היכולת שהפגינו במשחק הנוכחי, ואת המוטיבציה הגבוהה, יש להם סיכוי להצליח להישאר לעונה נוספת בפרמייר-ליג. לצערם, דווקא הלחם והחמאה, כבר לא תלוי בהם.
מה שעשתה וויגאן לליגה האנגלית, עשתה הפועל רמת גן לליגה שלנו. קבוצת התחתית זכתה בכרטיס למוקדמות הליגה האירופית והותירה קבוצות צמרת ללא מפעל אירופי בעונה הבאה. קרית שמונה, האלופה היוצאת אצלנו בכתה על מר גורלה לפני מספר ימים כשהפסידה בגמר הגביע ופספסה את הכרטיס לאירופה. באנגליה מי שבוכות הן אברטון וליברפול שקיוו שסיטי תזכה בגמר וכך יוכלו להגיע למוקדמות ליגה האירופית מהמקום ה-6 בפרמייר-ליג, כעת וויגאן תתפוס את המקום הפנוי במפעל וגם שם תעשה היסטוריה, עת תעלה לראשונה בתולדותיה למגרשים כשסמל הליגה האירופית מתנוסס על חולצות השחקנים.
מהלך המשחק: שתי הקבוצות פתחו בלהט והגיעו להרבה הזדמנויות. בדקה ה-11 גומס מצא את מקמנמן בפינה הימנית של הרחבה והאחרון בעט נהדר, אבל החטיא במילימטרים ספורים את המסגרת של הארט. מנגד, התקפה מתפרצת מצויינת של הסיטיזנס הסתיימה עם ניסיון בעיטה של טבס, אבל הגנת קבוצת התחתית הרחיקה. בדקה ה-29 סיטי הגיעה להזדמנות הטובה ביותר עד כה, דויד סילבה מסר לטבס ברחבה והאחרון בעט נהדר, רק הרגל של ג'ואל הצילה. 5 דקות לאחר מכן מקמנמן היתל בהגנת התכולים כאילו היו קונוסים, אבל השתהה עם המסירה ובעט רע. בדקה ה-40 זבאלטה נכנס לרחבה והצליח להעביר כדור בין המגנים לבארי, האחרון בעט רע, הישר לידיו של ג'ואל והחמיץ עוד הזדמנות לסיטיזנס.
המחצית השנייה נפתחה עם הזדמנות נהדרת לסיטי כאשר טבס עשה תנועה נהדרת בצד ימין של הרחבה, קון אגוארו הגיע מאחור וקיבל את הכדור, אבל ג'ואל הציל. בדקה ה-57 פאבלו סבאלטה חדר לרחבה וניסה להעביר לדויד סילבה, הספרדי איחר להגיע. בדקה ה-71 רודוול הגיע למצב בנגיחה, אבל ג'ואל קלט נהדר. בדקה ה-75 קיבלה וויגאן כדור חופשי מהצד הימני של הרחבה. שון מאלוני ניגש לבעיטה והדביק את הכדור למשקוף. בדקה ה-84 פאבלו באלטה עשה עבירה מאחור על מקמנמן, ספג כרטיס צהוב ולאחריו אדום והשאיר את התכולים ב-10 שחקנים. בדקה ה-91, שון מאלוני הרים כדור קרן מדוייק, בן ווטסון התרומם גבוה ונגח פנימה, 0:1 לוויגאן.
הרכבים:
מנצ'סטר סיטי: ג'ו הראט, וינסנט קומפאני, גאל קלישי, פאבלו זאבאלטה, מאטייה נסטסיץ', סמיר נאסרי (ג'יימס מילנר/54), גארת בארי (אדין דז'קו/92), דויד סילבה, יא יא טורה, קרלוס טבס (ג'ק רודוול/69), סרחיו אגוארו
וויגאן: ג'ואל, אמרסון בויסה, אנטולין אלקראס, פול שארנר, ג'ורדי גומס (בן ווטסון/80), רוג'ר אספינוזה, ג'יימס מקארתור, ג'יימי מקארת'י, שון מאלוני, ארונה קואן, קאלום מקמנמן.
