בלקפול עשתה זאת. הקבוצה מלנקשיר עלתה לראשונה בתולדותיה לפרמייר ליג (מאז ייסודה של הליגה ב-1992), ולראשונה מזה 40 שנים לליגה הראשונה באנגליה, אחרי שגברה 2:3 על פני קרדיף סיטי, הקבוצה מבירת וויילס, בגמר הפלייאוף של הצ'מפיונשיפ באצטדיון וומבלי.
בלקפול עלתה לפלייאוף מהמקום השישי בטבלה, אליו היא העפילה רק מחזור אחד לסיום העונה, לאחר שגברה על פטרבורו ונהנתה מהפסד של סוונסי, שירדה למקום השביעי. במחזור האחרון הספיק לקבוצה מלנקשיר תיקו 1:1 מול בריסטול סיטי, בזכות התיקו 0:0 המאכזב של סוונסי מול דונקסטר.
בחצי גמר הפלייאוף הדיחה הקבוצה את נוטינגהאם פורסט, שסיימה את העונה במקום השלישי, עם 1:2 בבית ו-3:4 בחוץ (4:6 בסיכום שני המשחקים) כדי להעפיל לגמר הפלייאוף, למפגש מול קרדיף.
כבר בדקה ה-8 קרדיף עלתה ליתרון בוומבלי. מייקל צ'ופרה קיבל כדור מצויין מוויטינגהאם ובעט כדור שטוח וחזק לפינה. כעבור 4 דקות השוותה בלקפול מבעיטה חופשית נהדרת של צ'רלי אדם, מ-25 מטרים לבין החיבורים.
בדקה ה-37, ג'ו לדלי שוב העלה את קרדיף ליתרון אחרי חילופי מסירות עם וויטינגהאם וקבר את הכדור ברשת, 1:2 לוולשים. כעבור 3 דקות בלבד בלקפול הראתה הרבה אופי ושוב השוותה, טיילור פרטשר סיים ערבוביה ברחבה עם נגיחה מקרוב לרשת.
עוד לפני המחצית, בדקה ה-45, בלקפול השלימה מהפך ענק וקבעה את תוצאת המשחק. ברט אורמרוד ניצל טעות של שוערה של קרדיף, דייויד מרשל, ודחק את הכדור לרשת.
הכתומים החזיקו לאורך כל המחצית השניה על התוצאה והוולשים התקשו להגיע למצבים טובים לכיבוש שערים. שריקת הסיום סימנה את תחילת החגיגות של בלקפול בוומבלי ובצפון מערב אנגליה מצפים לעוד הרבה חגיגות.
גם במעמד החגיגי, אוהדי בלקפול לא שכחו את היריבות המרה עם אוהדי פרסטון נורת' אנד ועל חולצותיהם היה מודפס הכיתוב: "bye bye preston" (להתראות פרסטון).
האצטדיון הביתי של בלקפול נקרא בלומפילד ויש בו 12,500 מקומות בלבד, אפילו פחות מבלומפילד שביפו. ככל הנראה, בלקפול לא תוכל לארח בביתה את משחקי הפרמייר ליג והיא צפויה לקיים את משחקי הבית בברנלי. אפילו בליגת המשנה, לבלקפול היה את האצטדיון השני הכי קטן.