הפרמייר-ליג הסתיימה לה בסוף השבוע האחרון ושוב אנחנו יוצאים לתקופה ארוכה (יחסית) שבה כמעט אין כדורגל וצריך להתחיל למלא את סופי השבוע בעניינים אחרים, שבדרך כלל באים אחרי האהבה הגדולה שלנו למשחק. רגע לפני שזה קורה, מגיע השלב בו אנחנו אוהבים למשוך עוד קצת את הקץ, שלב הסיכומים. אז הנה מספר קטגוריות מרכזיות (ומרכזיות פחות..) על מנת שנוכל לנסות ולנקז כמעט עונה שלמה לפוסט אחד, ולהיזכר באלה שהצטיינו וגם באלה שלצערם בלטו לרעה:
שחקן העונה
בדרך כלל כשבוחרים שחקנים מצטיינים כמעט תמיד רצים לחשוב על שחקני התקפה, ואכן רובין ואן פרסי היה נהדר ונתן ליונייטד הרבה ממה שהיה חסר לה בעונה שעברה, אך סבל מתקופה לא טובה ברבע השלישי של העונה. גארת' בייל המשיך בקו ההתקדמות המדהים שלו, אך בסופו של דבר טוטנהאם לא תהיה בליגת האלופות וסיימה מקום אחד נמוך יותר לעומת העונה שעברה. במנצ'סטר סיטי כמעט כולם חוו ירידה ביכולת מאשתקד, ובצ'לסי היציבות הייתה מצרך נדיר (חוץ מלמפארד). לכן נבחר מייקל קאריק לשחקן המצטיין של העונה. קשר יונייטד נתן עונה נהדרת, שמר על יציבות לכל אורכה ומסמל הרבה ממה שאוהדי כדורגל אנגלי רבים אוהבים במשחק – עבודה קשה, יעילות, אגרסיביות וקבוצתיות.
מאמן העונה
מתבקש לבחור באלכס פרגוסון על אליפות די קלילה, צריך לומר את האמת, במיוחד לאחר שברון הלב מהעונה שעברה וגם לאור הפרישה. כבודו במקומו מונח, אך היו מאמנים אחרים שהצטיינו העונה ועם כלים פחות מרשימים משל יונייטד. דיוויד מויס סיים עוד עונה יציבה, בצמרת, והכי חשוב מעל ליברפול. ארסן ונגר, המושמץ מכל הכיוונים, התחיל עוד עונה לאחר שאיבד את הכוכב הכי גדול שלו ועדיין העלה את ארסנל למוקדמות ליגת האלופות בפעם המי יודע כמה ברציפות. אבל מעל כולם היה מיכאל לאודרופ, שנתן עונה פנטסטית עם סוואנזי הקטנה, התגבר על "תסמונת העונה השניה", הביא רכש נכון וזול, לקח תואר (גביע הליגה) והציב את הוולשים במרכז הטבלה, ללא מאבקי תחתית ועם היכולת להמשיך ולבסס את עצמם על הבמה המרכזית של הממלכה גם בעונה הבאה.
רכש העונה
ליברפול עשתה רכש מעולה בינואר כאשר החתימה את פליפה קוטיניו ודניאל סטארידג', מה שנראה כמו צמד מעולה שביחד עם מאמן מוצלח כמו ברנדן רוג'רס יוכלו להצעיד אותה גבוה יותר ולהחזיר אותה למקומה הטבעי בצמרת. על רובין ואן פרסי כבר נאמר הכל, הוא בהחלט היה רכש משמעותי ביותר לאליפות של יונייטד העונה. ווסטהאם שכרה את האיצטדיון האולימפי, דבר שאמור להגדיל את הבסיס הכלכלי שלה בשנים הבאות וכפועל יוצא את יכולותיה המקצועיות. סנטי קאסורלה נכנס בצורה חלקה לסגנון של ארסנל והכדורגל האנגלי וגם רומלו לוקאקו (ווסט ברומיץ') ומיצ'ו (סוואנזי) הפכו את החיים של הקבוצות שלהם להרבה יותר קלים, אבל אם יש רכש אחד שאפשר לשים מעל כולם. זהו כריסטיאן בנטקה, החלוץ הנהדר של אסטון וילה. עם 19 שערים העונה הוא ללא ספק האחראי הראשי להישארות שלהם בליגה ולא פעם סחב אותם על הגב באחת העונות הגרועות ביותר של המועדון.
המשחק הטוב של העונה
קשה מאוד להחליט, כי באמת שקיבלנו המון משחקים מטורפים, דרמטיים ומהפכים. וכמובן שגם יש להתייחס למה שהיה מונח על הכף באותו משחק. הייתה פה בהחלט דילמה רצינית כשנזכרים ב-2:3 של יונייטד על סיטי משער של ואן פרסי בדקה ה-90, ב-3:7 המטורף של ארסנל על ניוקאסל ואפילו ב-2:4 של צ'לסי על טוטנהאם בתחילת העונה, אך בסופו של דבר אפשר להכריז על כניעה לזכרון הקצר של אוהד כדורגל ולבחור ב-5:5 המטורף בין ווסט ברומיץ' ליונייטד במחזור הסיום. לא זוכר מתי בפעם האחרונה נגמר משחק בתוצאה כזו באנגליה, וזהו בהחלט אקורד סיום יוצא מהכלל לעונה הטובה של שתי הקבוצות, וגם מתנת פרידה לסר.
אכזבת העונה
רוברטו מנצ'יני כבר הספיק להביא לסיטי מגן קהילה, גביע אנגלי ואליפות מאז שמונה לתפקיד. העונה הוא סיים במקום השני. לכל הדעות לא מדובר בכשלון, כאשר אתה שני רק ליונייטד, אבל מנצ'יני נכשל בגדול בהתנהלות שלו מול השחקנים, מול התקשורת ומול ההנהלה. לא סתם הבעלים הודיעו שהם מביאים מאמן "בעל גישה בריאה יותר" למועדון. אך בגלל המקום השני הוא לא נבחר לאכזבת העונה, מכיוון שהיו שני מועדונים שנכשלו בענק: ניוקאסל וק.פ.ר ביחד הם המאכזבים. הראשונה בגלל ההצלחה האדירה בעונה שעברה (מקום 5), שהייתה אמורה להכניס יציבות למועדון שרק לא מזמן חזר לפרמייר-ליג, אבל במקום זאת נפלה למאבקי תחתית בחלק האחרון של העונה, ספגה כמה תבוסות משפילות וגם החתמה מאסיבית של שחקנים בינואר לא שינתה דבר. על הריינג'רס כתבתי כבר מספר פעמים ובגלל הרכש המאסיבי והמשכורות המנופחות ארבעה ניצחונות בכל העונה זה מאזן עלוב ביותר, לכל קבוצה שמכבדת את עצמה.
ביזאר השנה
בקטגוריה הזו תחליטו אתם מה היה הביזאר של העונה. לא חסרים כאלה, אז ניסיתי להביא את המיטב. אחד הסיפורים הביזאריים ביותר הוא של חלוץ ווסט ברומיץ' פיטר אודמווינגי, שהחליט במהלך חלון ההעברות של ינואר שהוא לא רוצה לשחק יותר בשביל הבאגיס, נכנס לרכבו ונסע ללונדון כדי לחתום בק.פ.ר מבלי להודיע לכך לאף אחד. סופו של הסיפור הוא שראשי ק.פ.ר טרקו לו את הדלת בפרצוף ושלחו אותו בחזרה לווסט ברום עם הזנב בין הרגליים. מיותר לציין שהוא שנוא נפשם של האוהדים, וסביר שבקיץ ישיג את מבוקשו (כנראה שלא אצל הריינג'רס...). סיפור נוסף הוא כמובן ראש החזיר בחדר ההלבשה של סטוק סיטי, אולי האירוע הכי מעניין בקבוצה הזו בכל העונה, בו היו מעורבים קנווין ג'ונס (קורבן המתיחה) והמכונית של חברו לקבוצה גלן ווילאן (הנפגעת העיקרית), שכנראה תצטרך תיקון רציני. תוסיפו לכך אוסף של מקרים של שחקן ניוקאסל נייל ריינג'ר, שהואשם במהלך העונה בפגיעה ברכוש, תקיפה ואונס בשלושה מקרים שונים.
בקיצור, לא היה משעמם באנגליה ועוד עונה איכותית הגיעה לסיומה, אמנם יש הרבה למה לצפות בעונה הבאה (עם מוריניו, בלי פרגוסון ושוק העברות משוגע בקיץ), אבל עד אז יש זמן. אם משהו חסר לכם או שיש השגות, שתפו בטוקבקים.
