המפגש שיתקיים הערב (שלישי) בין באיירן מינכן למנצ'סטר יונייטד במסגרת רבע גמר ליגת האלופות טעון מבחינה ספורטיבית, אך לא פחות מכך, הוא מהווה מפגש בין שתי תפיסות עולם כלכליות-חברתיות, זו של הפרמייר ליג מול זו של הבונדסליגה.
בעוד שהאדמיניסרטציה בבונדסליגה מגלמת השקפה סוציאל-דמוקרטית, הרי שהפרמייר ליג היא אולטרא-קפיטליסטית. בגרמניה, הפיקוח על הקבוצות הדוק ומבנה הבעלות מחייב את המועדונים להיות נתונים לשליטתם של האוהדים והקהילה, ולא של גורמים חיצוניים. בליגה האנגלית, לעומת זאת, הכללים פרוצים, ועתידן של הקבוצות תלוי בחוקיו ההרסניים לעיתים של השוק החופשי.
בניגוד לרגולציה הרכה הקיימת בפרמייר ליג, מועדוני הבונדסליגה מחוייבים להעביר אינפורמציה מדוייקת לגבי התקציב השנתי שלהם, כולל תחזית להוצאות השונות, ולהוכיח את יציבותם הכלכלית על-מנת לעמוד בתקן שייאפשר להם לשחק בליגה.
הרגולציה הגרמנית מהירה ומדוייקת ומונעת אסונות כלכליים. כך למשל, ארמיניה בילפלד מהליגה השנייה לא עמדה בהתחייבויותיה ובחודש שעבר נקנס המועדון ב-50 אלף אירו וב-4 נקודות, אך לא התמוטט.
לו היו מתקיימים תנאים כאלה באנגליה, לא הייתה מתאפשרת קריסתה של פורטסמות'. גם מקרה כמו המקרה של מנצ'סטר יונייטד, של השתלטות אנשי עסקים (שאינם אוהבי כדורגל) ממדינה אחרת על המועדון והכנסתו לחובות עתק, אינו אפשרי בבונדסליגה, הודות לרגולציה. בגרמניה מובטח לחברי המועדון רוב באחזקה במועדון, לפי מודל המכונה 50+1.
לפי טוני וודקוק, חלוץ אנגלי ששיחק בשנות ה-80 בקלן שבבונדסליגה, באיירן היא מופת להתנהלות כלכלית של מועדון. לצד התנהלות שפויה, הם הצליחו להחתים שחקנים מבוקשים כפרנק ריברי, אריאן רובן ומריו גומס, עליהם שילמו סכומים נכבדים. מנגד, יונייטד לא רכשה כוכבים בשנתיים האחרונות, למרות עזיבת הסופרסטאר הגדול שלה, רונאלדו.
וודקוק התייחס בכתבת BBC להבדל התהומי בכל הנוגע לקשר עם האוהדים. "באימון הראשון שלי בקלן הגיעו עשרת אלפים אוהדים, אבל באנגליה זה בלתי אפשרי להכניס אוהדים למתחם האימונים, זה כמו פורט נוקס" (הכספת בה שמורה רזרבת הזהב של ארה"ב, ל"ל).
אף-על-פי-כן, לא כולם בגרמניה תמימי דעים לגבי המודל הסוציאליסטי שלהם. נשיא האנובר 96, מרטין קינד, הוביל התנגדות למודל ה- 50+1, אבל מתוך 36 ראשי קבוצות שתי הליגות הבכירות בגרמניה, זכה לתמיכת שלושה נוספים בלבד. ואולם, בכל הקשור להתנהלות כלכלית, השיטה הגרמנית, באופן לא מפתיע, עובדת: רק לאחרונה פורסם כי חובה של היונייטד גבוה ב-150 מיליון אירו מהחוב של כל מועדוני שתי הליגות הבכירות בגרמניה גם יחד.
בשנים האחרונות נקלעה שאלקה לקשיי נזילות עקב ההשקעה בבניית מגרשה החדש. בעקבות זאת חתמה הקבוצה על הסכם ספונסרשיפ עם ענקית הגז הרוסית 'גזפרום', שהתחייבה להשקיע 125 מיליון אירו לתקופה של חמש וחצי שנים. במסגרת ההסכם משתפת שאלקה פעולה עם זניט סט. פטרסבורג. בכלל, הבונדסליגה היא שיאנית בכל הקשור להסכמי חסות מבין ליגות אירופה, עם 573 מיליון אירו. באיירן היא המאומצת הגדולה של עולם הכדורגל, עם 37.5 מיליון דולר לעונה שהיא מקבלת, פרי הסכם חסות ארבע שנתי עם 'דויטשה טלקום'.
"המודל האנגלי הוא הגרוע ביותר, למועדונים שם יש תפיסה לפיה הם משקיעים יותר ממה שיש להם", מסכם את הנושא אנטוניה הייג'מאן, שערך מחקר על בעלויות והשקעות במועדונים ברחבי אירופה. מעניין יהיה לראות אם 'האבירים האדומים', שפועלים כדי לאפשר לאוהדי היונייטד בעלות על המועדון, יצליחו להכיל את המודל הגרמני על המועדון המפואר של בריטניה.
