ה-1:1 עם אברטון בסוף השבוע האחרון היה המשחק השלישי מתוך ארבעת האחרונים ללא ניצחון עבור מנצ'סטר יונייטד, ואין ספק שאחרי קיץ שכלל מסע רכש מרשים, מפלס הלחץ באולד טראפורד רק הולך ועולה.
מי שהתסכול ניכר עליו במיוחד, באופן לא מפתיע, הוא כריסטיאנו רונאלדו. אם יש משהו שמספר 7 ידוע בו הוא חוסר הסובלנות שלו למשחקים שבהם הקבוצה שלו לא מנצחת, ובשריקת הסיום, הוא עזב בסערה את כר הדשא לחדר ההלבשה, בלי שלחץ ידיים לשחקני היריבה, והוא סילק מדרכו גם את אנדרוס טאונסנד, שחגג את ב-1:1 שכבש במחווה לכוכב. (עם זאת, בהמשך הפורטוגלי העניק לו את חולצת המשחק).
כמי שנחשב לפנים החדשות של מנצ'סטר יונייטד, וכאחד הגדולים בכל הזמנים, הפורטוגלי נמצא נמצא גם במוקד של לא מעט ביקורות. עם חמישה שערים בשש הופעות ביונייטד, אין ספק שמבחינה אישית פרק ב' של רונאלדו במנצ'סטר החל נהדר, אך ב"את'לטיק" עסקו גם בהיבט בקבוצתי. הכושר הנהדר שלו, גם בגיל 36, עוזר לו לזהות פרצות ולהבקיע שערי ניצחון מאוחרים כמו נגד ויאריאל בליגת האלופות. עם זאת, שימור האנרגיה של רונאלדו במשחקים בא לידי ביטוי בתחומים אחרים.
ועל פי "א'תלטיק", מבין חלוצים ששיחקו לפחות 270 דקות בפרמייר-ליג, אין חלוץ שלחץ פחות ממנו. בעוד הפורטגולי לחץ בממוצע 2.7 פעמים ב-90 דקות, אלה המספרים של חלוצים בולטים אחרים: רומלו לוקאקו עם 6.2 למשחק, ומעליהם נמצאים גם ג'יימי וארדי (10), סאדיו מאנה (10.5), יונג מין סון (12.3), פייר-אמריק אובמיאנג (14.8) וגבריאל ז'סוס (17.8). מעל כולם נמצאים ניל מופיי ו-ווילפריד זאהה עם 20 בממוצע למשחק, כמעט פי שתיים מהפורטוגלי.
על אף שעם המספרים של רונאלדו קשה להתווכח, ורבים מהם כלל לא בני השוואה עם שמות אחרים ברשימה, בכדורגל המודרני קשה להתעלם מחשיבות משחק הלחץ, דבר שלעיתים ניכר שמקשה על יונייטד, כמו למשל במשחק מול ויאריאל.
בנוסף, נראה שלרונאלדו עדיין אין חיבור מלא על המגרש עם חבריו בהתקפה. פול פוגבה הוא השחקן שאיתו הפורטוגלי החליף הכי הרבה מסירות (37), ואחריו נמצאים גם לוק שואו (34) וברונו פרננדש (29), אך לשם השוואה, עם מייסון גרינווד הוא התמסר רק 11 פעמים, שש עם ג'יידון סאנצ'ו שלוש עם ג'סי לינגארד.
מי שנתפס בעיני רבים כאחד האשמים הגדולים במצב הוא גם המאמן אולה-גונאר סולשיאר. לאחר שהנורבגי החליט לפתוח עם הפורטוגלי על הספסל נגד הטופיז, זאת למרות שבגיל 36 הכוכב התאים את סגנון המשחק שלו והוא כעת לא מתבסס על מהירות וסיבולת. בנוסף, הוא לא צפוי לפגוש יריבות מתאגרות במיוחד בפגרת הנבחרות, מאחר שפורטוגל תשחק נגד קטאר ולוקסמבורג.
חלוץ העבר של אסטון וילה, גבריאל אגבונלהור, אמר ל"טוק ספורט": "לא לפתוח עם רונאלדו זאת עבירה שהיא עילה לפיטורין. אתה צריך לשחק איתו, אם אתה לא עושה את זה אתה שם את עצמך תחת כל כך הרבה לחץ. הוא הובא ליונייטד בשכר של 700,000 ליש"ט לשבוע כדי לשחק ולהביא אליפות ליונייטד. סולשיאר לא יביא אליפות ליונייטד".
לעומת זאת, גארי נוויל חושב קצת אחרת. קפטן יונייטד לשעבר, שחלק עם השניים חדר הלבשה בתחילת המילניום, אמר ל"סקיי": צפיתי במשחק, ראיתי את רונאלדו עוזב את מגרש ואני לא יכול להגיד שאהבתי את זה. האם כריסטיאנו נסער כשהוא לא משחק? כן. האם הוא נסער כשהוא לא מבקיע? כן. האם כריסטיאנו עצבני בטירוף כשהקבוצה לא מנצחת? כמובן. אנחנו מכירים את הדברים האלה והוא לא צריך להוכיח את זה".
מגן העבר הוסיף: "כשהוא יוצא מהמגרש, ממלמל לעצמו, זה מעלה שאלות: מה הוא אומר? על מי הוא כועס? זה יכול לחזור רק למאמן. כריסטיאנו מספיק חכם כדי לדעת שפעולות כאלה יביאו ללחץ על המנג'ר, יותר מזה שהוא כבר נתון בו. אני חושב שזה דבר שצריך לנהל בחודשים הקרובים, כי הוא לא תמיד יבקיע ואולי לא תמיד יוכל לשחק, אבל כשהוא יירד ככה מהמגרש זה רק יפעיל לחץ על סולשיאר".
על אף שלא מעט ביקורות הוטחו בנורבגי, נוויל הסתכל גם על היתרונות שלו: "אולה הוא גשר מדהים למועדון בתקופה שבה הוא איבד את הזהות שלו ואת דרכו. אין ספק שזה קרה אחר שסר אלכס פרגוסון עזב, ואולה החזיר כמה מהערכים למועדון. יש שחקנים שאני חושב שרוצים לשחק במועדון, והחתמות שיותר הולמות את יונייטד. אבל עם החתמות כמו רונאלדו, וראן וסאנצ'ו יש יותר לחץ להביא תוצאות. הוא יודע את זה וצריך לדאוג לעצמו ולנהל נכון את כריסטיאנו. הוא צריך לדבר איתו ולהגיד לו: 'ם אנחנו הולכים לעשות את זה, שזה יהיה בחדר ההלבשה'".
עם סיום פגרת הנבחרות, לשדים האדומים מצפה רצף משחקים לא פשוט - לסטר (חוץ), אטאלנטה (בית), ליברפול (בית), טוטנהאם (חוץ), אטאלנטה (חוץ) ומנצ'סטר סיטי (בית) וכל זה בשלושה שבועות, פרק זמן שעשוי להשפיע רבות על איך תיראה העונה של מנצ'סטר יונייטד, ולא פחות מכך, מי יישב על הספסל שלה במה שנותר ממנה.
