במשך שנים ארסנל חיפשה להביא את הנוצץ ביותר בנמצא, במסגרת יכולתה. את ההוא שמכדרר היטב בהתקפה, מדייק במיומנות במסירה ומפציץ את השער בבעיטה. הרצון להציג כדורגל מרהיב מיטיב עם הקהל ומנפק הנאה, אך לא בהכרח מספק הצלחה. ודווקא המועדון שידע בעבר להביא הישגים ללא הפסדים, בנה הרים וגבעות ללא יסודות ונכשל ברגעי האמת פעם אחר פעם במרוצת העונות.
אולם הפילוסופיה נותרה זהה, גם ברגעי השפל הכלכליים וגם בזמני הגאות. לחפש את ההוא שיהיה הנרי או ברגקאמפ הבא, ובו בזמן להתעלם מהחיסרון של כדורגלן דמוי ג'ילברטו סילבה או פטריק ויירה. אחד שיעניק להם את הקשיחות הדרושה והאגרסיביות החסרה, כזה שיענה על הצורך ההכרחי בחיפוי הגנתי. נדמה כי בכדורגל המודרני גדל הצורך בשחקן שידע להתמקם בין קווי הקישור להגנה, ליירט במיומנות את מסירות היריבה ולרדת לתיקולים ללא היסוס וללא מורא.
אולם בארסנל, בכל אופן, התעקשו לשחות נגד הזרם. כך שלצד תצוגות מופלאות, במשחקים רבים הם נראו רכים ונרפים בדרך לתבוסות כואבות. ולמיקל ארטטה נמאס. הוא סבל מכך מספיק כשחקן הקבוצה בעבר, וכמאמנה כעת. ככל שעבר הזמן נדמה היה ששוב ארסנל תתחיל את העונה ללא "בעל בית" במרכז השדה, ודרישותיו של המאמן המסכן לא יענו. אולם בסוף הוא זכה בדיוק למה שהוא רצה - ותומאס פארטיי הצטרף לקבוצה.
Ready to learn more about @ThomasPartey22?
— Arsenal (@Arsenal) October 16, 2020
Check this out... pic.twitter.com/I2vUmXNuBP
מגאנה לאנגליה
היכולות של פארטיי לא זרות לאוהדי התותחנים ולא סתם הם ייחלו להגעתו. אולם סביר שבנעוריו, מעטים ידעו על אודותיו. בסוף העשור השני לחייו, הוא עוד שיחק בליגה השנייה בגאנה. בשלב מסוים סוכן שחקנים שהתרשם מכישוריו ניסה לעניין אותו ואת מלך שערי קבוצתו לנסות את מזלם באירופה, אך זכה לתשובה שלילית משניהם. אביו של תומאס הצעיר לא רצה שיעזוב את הבית.
הנער לא ויתר על החלום, וכמה חודשים לאחר מכן, כשאותו הסוכן הבריח אותו ממולדתו באמצעות דרכון שהפיק לו, בחר פארטיי לשמור זאת בסוד מהוריו. הוא רק רצה להתפרנס מהמשחק בכבוד, כדי לדאוג למשפחתו כלכלית. הם סלחו לו כמובן, ועשו הכל - עד מכירת שלל דברי ערך מביתם - כדי שבנם יגשים את חלומו. וסוכנו, להבדיל מסוכנים רבים שמנצלים את לקוחותיהם, נשאר עימו לטובת השלמת המשימה.
ההשקעה השתלמה ופארטיי צלח את המבחני הקבלה לאתלטיקו מדריד, אך הדרך הייתה ארוכה ופתלתלה עד שנחל הצלחה. תחילה בחרו באתלטיקו להעביר את הנער הטכני לעמדה אחורית בקישור, כדי לנצל את מימדיו הפיזיים כראוי. בהמשך הושאל למאיורקה וגם לאלמריה, לפני שדייגו סימאונה בחר לעבוד איתו אישית על היסודות הטקטיים לעמדת הקשר האחורי, רגע לפני שנזרק למים העמוקים.
אחרי שנתיים בהם למד את היסודות ממאמנו ומאגדת המועדון גאבי, החל אט-אט להשתלב במכונה של סימאונה, עד שהפך בורג חשוב במערכת. הוא נלחם כאריה, מהיר כנמר וכוחני כמו שור, קורא היטב את המשחק, לא מפחד ממגע ומצטיין במאבקים ההגנתיים – באוויר וביבשה.
ודווקא בעונה הקודמת, בה אתלטיקו ניסתה לשנות את עורה, לשחק בצורה שונה וכתוצאה מכך נראתה לא במיטבה, הוא בלט והוכיח את יכולותיו. על פי נתוני Opta, מאז אוגוסט 2019 הוא תיקל (76 פעמים) יותר מקשרי ארסנל צ'אקה (48), סאביוס (50) ואל-נני (37) - וגם חטף (44), השתלט על כדור חוזרים (240) וניצח במאבקים על הכדור (240) הרבה יותר משלושתם.
אלא שהסבתו לתפקידו אחורי לא פגמה ביכולותיו ההתקפיות. ודאי לא בכישורי הכדרור או הבעיטה. ההנחה הרווחת היא שהמכדררים המוצלחים ביותר הם שחקני ההתקפה הנוצצים בקבוצות המלהיבות. סביר שאף בר-דעת לא היה מהמר שאשתקד סיים קשר אתלטיקו האפורה עם אחוז ההצלחה בכדרורים הגבוהה ביותר (83.53) לאלו שכדררו מעל ל-50 פעמים ב-5 הליגות הבכירות.
תוסיפו לכך את יכולותיו לקדם את המשחק גם באמצעות מסירה (8.53 מסירות בממוצע לשליש האחרון של המגרש, יותר מכל שחקן אתלטיקו אחר) ואת חיבתו להפציץ את השער מרחוק (1.2 בעיטות למשחק) – ותקבלו בדיוק את השחקן שקבוצה כארסנל זקוקה לו ממרכז המגרש, בפן האופנסיבי. ומדובר בקשר אחורי, כן?
⬡ 89% success rate
— Squawka Football (@Squawka) October 15, 2020
⬢ 64 take-ons attempted
⬢ 57 take-ons completed
It's Partey time.
"יש לו את האיכותיות הנכונות, האישיותיות והטכניות", החמיא ארטטה לאחר החתמתו בקבוצה. "הוא מאפשר לנו לשחק במערכים ושיטות שונות וזה נהדר, כי היינו זקוקים לחיזוק בקישור. אני מאמין שהוא יספק לנו את האיזון ההגנתי וישפר את הדרך בה אנחנו תוקפים".
שיפור נקודת התורפה
העונה החולפת נפתחה ברגל שמאל עבור ארסנל, גם ביחס לעשור הפחות מוצלח שעובר על כוחותיה. פיטורי המאמן אמרי היו שאלה של זמן, ורק החלפתו בארטטה יצבה את השורות, ואף הובילה לזכייה בגביע האנגלי על חשבון צ'לסי. ובכל זאת, קשה לומר שארסנל הצטיינה.
נקודות התורפה במרכז הקישור וההגנה היו כה בולטות עד שההתקפה אמרה נואשה מהניסיון לחפות עליהן. כל קבוצות הפרמיירליג, למשל, הצליחו לנפק יותר חטיפות למשחק ממנה (9.2). כולן. 13 קבוצות תיקלו בהצלחה (15.4) והרחיקו כדורים (18.5) למשחק יותר ממנה.
את החיסרון בקשר שיניע את הכדור וימנע מהיריבה לדחוק בה לשחק בחלק המגרש שלה, ניתן לראות באחוזי החזקת הכדור של הקבוצה בשליש שלה - 32 אחוז מהזמן. רק נוריץ' היורדת, הניעה את הכדור בשליש המגרש שלה יותר. לכן, סביר להניח כי הגעת הבלם גבריאל ובייחוד החתמת פארטיי ייצבו את הספינה הרעועה של התותחנים. "הוא הקשר שגם יזכה עבורך בכדור וגם ייתן את המסירה הנכונה קדימה", חיווה את דעתו אברהם גרנט לתקשורת אנגלית. "זה בדיוק מה שארסנל צריכה".
נכון, לשחקני אתלטיקו קשה מסורתית להצליח מחוץ למתודה הקבועה של סימאונה, ופארטיי לא שיחק באופן קבוע ברמות הגבוהות מחוץ לספרד. המעבר לפרמיירליג עלול להיות בעייתי עבור כל שחקן, בכל עמדה ובכל מעמד. אבל נראה שארסנל הצליחה להביא בדיוק את מה שהיא צריכה – שחקן שיזכיר את פטריק ויירה. הרי גם כשהתותחים רועמים, התותחנים זקוקים לחומה שתגן עליהם.
