שני המאמנים שיעמדו על הקווים בדרבי של מנצ'סטר מאמינים בסוג כדורגל שונה זה מזה. בעוד פפ אוהב שהקבוצות שלו ישלטו בכדור ויתקפו בכל רגע נתון את היריבה במטרה לדחוק אותה לאחור, מוריניו מעדיף למשוך את היריבות שלו לתקוף בזמן שקבוצתו עוקצת במתפרצות. במשך כמעט עשור שני המאמנים מתחרים ביניהם על תואר "המאמן הטוב בעולם", אז עד כמה עמוקה היריבות ביניהם? בואו ונראה.
עד כה שוחקו 19 משחקים רשמיים בין הקבוצות של מוריניו לאלו של פפ. גווארדיולה מחזיק במאזן 4:8 לטובתו, כאשר שבעה משחקים נוספים הסתיימו ללא הכרעה. יחס השערים עומד על 19:30 לטובת הקטאלוני, כשנראה שבדו קרב התמידי ביניהם ידו תהיה כמעט תמיד על העליונה.
בעונה שעברה הדיון עלה מדרגה. שני המאמנים התייצבו על הקווים בשתי קבוצות מאותה העיר, שתיים שהן לא פחות ממועמדות רשמיות לאליפות בכל עונה בעשור האחרון, כאלו שמחפשות להחזיר את השליטה לידיים שלהן. זה התחיל טוב עבור גווארדיולה, ניצחון 1:2 באולד טראפורד כבר בספטמבר, אך בסוף העונה אי אפשר היה לשפוט איזה מאמן באמת יצא המנצח – מוריניו זכה בליגה האירופית, פפ הודח בשמינית גמר אלופות. מוריניו נתקע במקום החמישי, גווארדיולה ראה את צ'לסי חוגגת אליפות כשהוא מתמקם רק במקום השלישי.
אם יש משהו שהיה ברור לשני המאמנים במאי הקודם, זה שהעונה הזו אין תירוצים. כל אחד מהם קיבל עונה שלמה להתרגל למועדון החדש, תקציב מהגדולים באירופה לבנות לעצמו את הקבוצה, ונראה היה שלמרות האליפות של צ'לסי וההתחזקות של ליברפול, הקרב על הפרמייר-ליג הולך להתנקז לעיר מנצ'סטר.
את העונה הנוכחית התכולים החלו בדהירה, 20 ניצחונות רצופים בכל המסגרות ופער בצמרת, כאשר רק במשחק אחד הם איבדו נקודות (1:1 מול אברטון). בצד השני של הכביש, ניצבת מנצ'סטר יונייטד במקום השני עם 2 הפסדים ו-2 תוצאות תיקו ב-15 משחקים.
את סגנון המשחק של גווארדיולה אפשר לזהות ממרחקים. החזקת כדור, שליטה בכל הפרטים הקטנים והתקפות מסודרות. סיטי מתבססת על משחק פתוח שנותן לה את האפשרות למשש את הפוטנציאל של השחקנים שלה בחלק הקדמי. 76 אחוזים מהשערים שנכבשו על ידה הובקעו ממשחק פתוח (35 שערים) לעומת קבוצתו של מוריניו שרק 60 אחוזים משעריה נכבשו ממשחק פתוח (21).
מוריניו מעדיף את משחק המתפרצות, כש-11 אחוזים משעריה של יונייטד מגיעים מהתקפות מתפרצות לעומת רק 2 אחוז בסיטי. דבר נוסף שמוריניו משתמש בו היטב זה המצבים הנייחים: 23 אחוזים מהכיבושים של השדים מגיעים מכדורים חופשיים, לעומת סיטי, ש-11 אחוזים משעריה מגיעים ממצבים דומים.
הדרבי יביא לנו יותר מהכל עוד קרב מוחות בין המאמנים, שכל אחד יביא את הסגנון שמייחד אותו. האחד יביא את השליטה שלו במגרש עם קצב מסירות של 630 למשחק ודיוק של 91 אחוזים, השני ינסה "לעקוץ" בכל התקפה מתפרצת את היריב.
בתחילת השבוע גווארדיולה דיבר על השוני בין שחקני הקבוצות, שבא לידי ביטוי במשחק האגפים. בעוד פפ משתמש במגינים ככוח עזר לקישור, כאלה שנכנסים למרכז על מנת לייצר יתרון מספרי בחלק הקדמי, מוריניו משתמש במגינים שלו כשחקני אגף ברורים, שעוזרים לבודד את שחקני ההתקפה.
גם בקישור יש שוני בין הקבוצות, גווארדיולה משתמש בקשר אחורי בודד בלבד, כשלפניו צמד מנהלי משחק (דה בריינה וסילבה). מוריניו, לעומתו, משחק עם קשר אחורי בדמותו של מאטיץ', קשר 50/50 לצידו על מנת לעבות את מרכז השדה וקשר קדמי בדמות פוגבה, שמנהל את המשחק. תפקידו של הצרפתי, שייעדר הפעם, הוא לחלק כדורים מהירים להתקפה על מנת ליצור התקפות מתפרצות קטלניות, ובמקרים של משחק מסודר להצטרף לחלוצים הממתינים ברחבה על מנת לנצל את היתרון הפיזי הברור של שחקני יונייטד בכדי לכבוש.
עמדת השוער היא ככל הנראה העמדה שיש בה הכי מעט ספקות. אדרסון מציג משחק רגל משובח, בדיוק כמו שפפ אוהב. מדובר בשוער אמיץ, שלא מפחד לצאת לכדורים מול חלוצים מהירים (וכמו שראינו מול ליברפול לא מפחד להיפגע), אך מנגד עומד דויד דה חאה, מועמד תמידי בדיון "השוער הטוב בעולם" ואולי האחראי הבלעדי לכך שיונייטד ספגה העונה רק 9 שערי חובה.
שני המאמנים יודעים שהפעם הדרבי הוא על עונה שלמה. רגע לפני סיום הסיבוב הראשון, מוריניו רוצה לפתוח מחדש את התחרות, פפ מחפש לסגור אותה רגע לפני הכריסמס. שתי הקבוצות כבר בשמינית הגמר של הצ'מפיונס ויודעות שמעתה ואילך זה לא הולך להיות קל יותר באף מסגרת. הדרבי הוא ההזדמנות של כל אחד מהם להשיג את היתרון לקראת המשך העונה, ואולי לא פחות חשוב - להכריע מי מבין שניהם הוא באמת המוח החד ביותר בעיר מנצ'סטר.
