לא פשוט להיות פול פוגבה בתקופה האחרונה. אימרה שמרימה הרבה גבות בהתחשב בכך שבסה"כ מדובר בכדורגלן עם חשבון בנק מפוצץ, שמבחינה מקצועית כבר הספיק לזכות ב-4 אליפויות איטליה ברציפות, להגיע לשני גמרים אירופאים עם יובנטוס וצרפת, לשבור את שיא ההעברות ששולם על שחקן בהיסטורית הכדורגל עם סכום אסטרונומי של למעלה מ-100 מיליון יורו ולמתג עצמו כאחת הדמויות הפופאלריות בעולם הכדורגל (השבוע פורסם בנוסף כי חולצתו היא הנמכרת ביותר מבין כל שחקני הפרמייר ליג). כל זאת עוד לפני שמלאו לו 24 שנים.
"פוגבה יכול וחייב לעשות יותר עבורנו והוא יודע את זה. הוא חייב לבנות ולהגן יותר, הוא עשה היום כמה דברים טובים וכמה דברים פחות טובים", ירה מול המיקרופונים מאמן נבחרת צרפת דידייה דשאן, דווקא דקות אחדות אחרי ניצחונה המרשים של נבחרת הטריקולור 1:4 על בולגריה במוקדמות המונדיאל בשבוע שעבר. הרבה גבות הורמו לאחר אותה ביקורת, במיוחד לנוכח העיתוי שלה. אמנם אין זה סוד שקשרה של יונייטד יכול לתת הרבה יותר במדי נבחרתו, אך מדוע המאמן הנערץ בחר לבקרו דווקא לאחר ניצחון הבכורה של הצרפתים בקמפיין?
לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שעד היום מרחפת סביב ראשו של דשאן האכזבה הגדולה בעקבות אותו הפסד בגמר לפורטוגל ביורו האחרון. צרפת הגיעה עד לבאר במגרשה הביתי, אך בעטה בדלי דווקא ברגע החשוב מכל. אמנם כלפי חוץ התקשורת המקומית בחרה להחריש את הביקורת כלפי פוגבה, אבל ברור לכולם שהמאמן ציפה ממנו להנהיג ולקחת אחריות ברגע האמת. דשאן בחר לשמור את חיצי האשמה בבטן, אך באותו ציטוט הראה לטאלנט הצעיר שלו שהוא עדיין לא שכח כלום.
פוגבה שמע, שתק והחליט להגיב כמה ימים אחרי על הדשא במשחק החוץ מול הולנד, היריבה העיקרית של צרפת בקרב על ראשות הבית. הקשר היה בכל מקום על המגרש, תיקל, בנה התקפות ולקינוח כבש שער ניצחון בבעיטה אדירה מ-30 מטרים. את השער הוא בחר לחגוג בצורה מאוד מינורית מצידו, כאילו ניסה לשדר לעולם שהוא יודע שהוא חייב ומסוגל ליותר.
ההופעה המצוינת אולי הקנתה לו מעט שקט כרגע בגזרת הנבחרת, אבל גם הוא יודע שזוהי רק תחילת הדרך מבחינתו. מעתה הוא ייבחן תחת זכוכית מגדלת הרבה יותר גדולה, במיוחד בזירה המקומית עם מנצ'סטר יונייטד. מן הסתם בגלל תג המחיר העצום שהוצמד לו בקיץ האחרון והעלה את הציפיות ממנו לגבהים חדשים, אך עבור פוגבה אין זה דבר חדש. עוד בהיותו ילד בכור למהגרים גינאים, שגדל בפרברי העוני של פריז וידע שהצלחתו בעולם הכדורגל תוכל לסדר למשפחתו חיים הרבה יותר נוחים ושלווים, הוא הבין שתמיד, אבל תמיד חובת ההוכחה היא עליו.
ב-9 באוגוסט 2016 נפל דבר בממלכה. 4 שנים אחרי לאחר שעזב מהדלת האחורית את השדים האדומים, שב פוגבה לאולד טראפורד מהדלת הקדמית תוך כדי שהוא מנפץ את שיא סכום ההעברה הגבוה ביותר בכדורגל העולמי לשחקן (20 שנה לאחר שזה אירע בפעם האחרונה בליגה האנגלית עם מעברו של אלן שירר מבלקבורן לניוקאסל). הקדנציה הקודמת שלו במנצ'סטר יונייטד הסתיימה בקול ענות חלושה. בשנת 2011, בגיל 19 בלבד, קידם אלכס פרגוסון את הכישרון לקבוצה הבוגרת מתוך תקווה לבשל אותו לאט ולהפוך אותו לאחד משחקני העתיד המבטיחים של הקבוצה, אבל לצרפתי היו תוכניות אחרות והוא ממש לא התלהב לחכות עד שיקבל את ההזדמנות שלו להוכיח שהוא ראוי להוביל.
המנג'ר הסקוטי התייחס לנושא בספרו האוטוביוגרפי וטען: "מאוד רציתי שהוא יישאר, אבל כל הפגישות איתו היו פשוט אסון. היינו כמו שמן ומים, זה היה פשוט בלתי אפשרי". לאחר התייעצות משפחתית ובעיקר לאחר שהאמא אשר לה הוא מקשיב יותר מכל החליטה, ניצל הקשר המוכשר סעיף שחרור מזערי בעלות של פחות ממיליון פאונד, ארז את המזוודות ועזב את האי הבריטי לטובת יובנטוס שבדיוק החלה להשתקם ולבנות את עצמה מחדש לאחר פרשת הקאלצ'יופולי.
אמנם בתחילת הדרך לקח לו זמן להיכנס לעניינים, אך אצל הגברת הזקנה הוא קיבל את השקט והזמן לפתח את הכישרון ולהוכיח לכולם שהנתונים האדירים שטמונים בו לא נמצאים רק על הנייר, והעסק אכן השתלם בגדול לשני הצדדים. הטאלנט הצרפתי מצא בית חם בטורינו, שאיפשר לו להתרכז ולהתעסק רק בכדורגל ובעזרת הרבה סבלנות, תמיכה והכוונה מאנטוניו קונטה החל פוגבה לספק הופעות מרשימות, שהוכיחו לכל מי שצפה בו שלמרות גילו הצעיר הוא כבר בשל ומסוגל להיות שחקן מפתח גם ברמות הגבוהות.
בכל שבוע שחלף הקשר נראה יותר ויותר טוב והצליח להביא את היכולות הגבוהות שלו לידי ביטוי גם ליד קשרים מצוינים ומוכחים כמו פירלו ו-וידאל. "הוא יכול להתפתח להיות השחקן הטוב בעולם. הוא מהיר, פיזי, טכני מאוד,הוא יכול לאיים על השער מכל טווח וגם לבנות התקפות. הנוכחות שלו זה היא משהו שלא תאמן. מבחינת נתונים הוא החבילה השלמה" הכריז מאמן הגברת הזקנה כמה חודשים אחרי שהבין כמה הקלף בו האמין הצליח לו, אולי אפילו הרבה מעבר לתסריט הכי אופטימי שלו ייחל. כמובן שההצגות של פוגבה לא נעלמו גם מעיניו של דשאן שהזמין אותו במהרה לסגל הנבחרת הלאומית גם שם החל לאחר זמן התאקלמות לקחת אל ידיו את המושכות ולהפוך לבעל הבית שלב במרכז המגרש.
אחרי 3 אליפויות בסריה א' הגיעה עונת המפתח של פוגבה. ראשי הביאנקונרי שיחררו בבת אחת את טבס, וידאל ופירלו (השניים האחרונים היו גם השותפים האולטימטיביים של פוגבה במשולש הקישור) ובעצם זרקו את פוגבה לתא הטייס והפקידו בידיו את המפתחות להצלחתה של יובה. כדי להוסיף עוד קצת לאחריות הם גם העניקו לו את החולצה מספר 10 המחייבת (חולצה שבעבר לבשו טבס, פלאטיני וכמובן דל פיירו). פוגבה לא נראה טוב בתחילת העונה אך לאט לאט הפך למנהיג הבלתי מעורער (8 שערים , 12 בישולים) ורשם עונה נהדרת שהסתיימה בעוד אליפות לפנתיאון תוך כדי שהוא מבסס סופית את מעמדו כאחד הקשרים הבולטים באירופה.
מיד בסיומה של אותה עונה החלה חרושת שמועות. ז'וזה מוריניו, שכבר מתקופתו בצ'לסי ניסה לשים את ידיו על הכישרון העולה, מונה למאמן השדים האדומים והפעיל את כל כוחו בניסיון להחתים את פוגבה. לשם כך הוא גייס את חברו הטוב הסוכן מינו ראיולה, .השניים הפעילו מכבש לחצים אדיר על השחקן על מנת להחזירו למועדון ממנו נפרד בטריקת דלת 4 שנים לפני. אחרי פגרה ארוכה של מו"מ מתיש שכלל בתוכו אינספור הכחשות וספינים הן מצד השחקן והן מצד המועדונים הגיעה הסאגה לסיומה. "אמא שלי תמיד אמרה לי שיבוא יום ואני אחזור לכאן ", טען הקשר כמה שעות אחרי שיובנטוס הסכימה להצעה שוברת השיאים ובתמורה החזירה את פוגבה לשורות יונייטד.
את הקדנציה השנייה שלו במנצ'סטר התחיל הצרפתי בצורה די מהוססת. לצד מספר רגעים שהמחישו שוב כמה הפוטנציאל שלו אדיר, הוא גם סבל לא אחת ממשחקים חלשים וביקורת ארסית, גם על רמת המשחק שלו וגם על עיסוקיו הרבים מחוץ למגרש כמו בילויים, אופנה, אינסטגרם ובעיקר תספורות שכבר הקנו לו את ההשוואה הבלתי נמנעת למריו באלוטלי, עוד דמות צבעונית אותה מייצג מינו ראיולה.
נכון לעכשיו, די ברור שפוגבה עדיין לא מצליח לספק את הסחורה באולד טראפורד, בטח בהתחשב בציפיות ובמשקל הכבד שמוטל על כתפיו העונה. למרות זאת, ההצלחה ביובנטוס ובנבחרת כבר הוכיחה שאחרי תקופת התאקלמות קצרה, הקשר תמיד ידע לעשות את הסוויץ' ולהראות לכולם מה הוא יודע. בינתיים, אוהדי יונייטד עדיין מקווים ומחכים למשחק שירשום את הפרק הראשון של פוגבה בהיכל התהילה של המועדון. אם תשאלו אותם, הם בטוח יגידו לכם שאין מקום יותר טוב להתחיל בו מאשר הערב באנפילד.
