248 ימים בילתה ארסנל במקום הראשון בעונה החולפת. זה נשמע המון, כי זה באמת המון ויותר מכל קבוצה אחרת בתולדות הפרמיירליג שלא זכתה באליפות בסיום העונה. עונה מופלאה שהתנהלה הרבה מעבר לציפיות של כל אוהד ממוצע באצטדיון האמירויות הסתיימה בטעם חמוץ ותחושה של "אולי זו היתה הזדמנות בלתי חוזרת". עם זאת, לחבורה של מיקל ארטטה לא היה באמת במה להתבייש. אחרי הכל היא סיימה כסגנית של מנצ'סטר סיטי, הקבוצה הטובה בעולם. כעת אחרי ששקע האבק, ארסנל תנסה שוב לאתגר את החבורה של פפ גווארדיולה ולזכות באליפות ראשונה אחרי 20 שנה.
אז מה צריך לקרות בשביל זה? נתחיל עם המתמטיקה הפשוטה. בחמש האליפויות האחרונות, מנצ'סטר סיטי הציבה רף אדיר כדי להניף את גביע האליפות. הסיטיזנס רשמו ממוצע של למעלה מ-93 נקודות כדי לחגוג בסיום עם האוהדים. כדי להמחיש עד כמה זה קשה, נזכיר שליברפול של יורגן קלופ, היחידה מאז 2018 שהצליחה לנשל את גווארדיולה, עשתה את האליפות שלה עם 99 נקודות. בעונה שעברה, סיטי, שכאמור השתרכה במרבית המחזורים אחרי ארסנל, עשתה את המהפך במאני טיים וסיימה עם 89 נקודות, חמש נקודות יותר מהעונה הכי גדולה של ארסנל בעשור האחרון.
התותחנים פתחו, כאמור, את הליגה בצורה פנומנלית וסיימו סיבוב שלם בקצב של 100 נקודות לעונה. החלק השני של העונה, אחרי פגרת המונדיאל, נראה אחרת לגמרי. ארסנל חזרה להיות ארסנל הישנה והפגומה וקרסה בחודש אפריל אחרי ששמטה פעמיים יתרון כפול (מול ליברפול ו-ווסטהאם), ניצלה מהפסד מביך לסאות'המפטון בבית והובסה באצטדיון האיתיחאד במשחק העונה. "קשה לשים את האצבע מה בדיוק קרה בחודשים האחרונים", סיפר גבריאל ז'סוס בסיום העונה, "אבל אם הייתי מגדיר זאת - אז היינו יותר מדי עצבניים. אני מבטיח שנלמד מזה כדי לחזור מוכנים יותר לעונה הבאה".
דבר דומה קרה לארסנל בסיום עונת 2021/22. התותחנים הובילו ברוב שלבי העונה במאבק על הטופ 4, אבל הפסידו לטוטנהאם בדרבי ולניוקאסל בשניים משלושת המחזורים האחרונים, ונאלצו לסיים במקום החמישי בלי הכרטיס לליגת האלופות. כלומר מדובר בדפוס חוזר ואחד האתגרים הגדולים ביותר של התותחנים בעונה הקרובה: לנסות ולהגיע לשלבים הסופיים בכושר טוב יותר, במיוחד כאשר היריבה הגדולה ביותר מנצ'סטר סיטי ידועה בכך שהיא הולכת ומתחזקת ביישורת הסופית של הפרמיירליג. הנחמה היא, כמו שאומר ז'סוס, שאירועים כאלה רק מחשלים קבוצה והשחקנים של ארסנל עברו תהליך התבגרות די מרשים בשנתיים האחרונות, לא רק ביולוגית, גם מקצועית.
אפשר לדבר על מנטליות, ואפשר גם לדבר תכל'ס. מרכיב גדול בפער שבין סיטי לארסנל מעבר לניסיון במעמדים חשובים של השחקנים והצוות המקצועי, הוא כמובן עומק ואיכות הסגל. ארסנל עשתה נכון וחיזקה את עצמה בחלון ינואר כאשר הביאה את לאנדרו טרוסאר, יאקוב קיוויור וז'ורז'יניו. זה לא הספיק והתוצאות כמובן הוכיחו את זה, אבל הכוונה היתה נכונה. שחקנים כמו בוקאיו סאקה, גבריאל מרטינלי ומרטין אודגור נשחקו עד דק בעונת 2022/23 וכמעט ולא זכו למנוחה. הקבוצה של ארטטה התמודדה יפה עם הפציעה הארוכה של גבריאל ז'סוס אחרי המונדיאל, אבל כאשר וויליאם סליבה, הבלם הטוב ביותר של התותחנים, נפצע במהלך חודש מארס החלה הנפילה הגדולה עד לאיבוד התואר.
לכן, ארטטה לחץ כדי לעבות את הסגל ולשדרגו בקיץ האחרון והנהלת המועדון נענתה לבקשה. נכון לכתיבת שורות אלה, סגנית אלופת אנגליה מובילה את טבלת ההוצאות בפרמיירליג לאחר שרכשה הקיץ שלושה שחקנים ב-230 מיליון יורו. מחצית מהסכום הושקע בכוכב ווסטהאם דקלן רייס, שמעברו לארסנל קבע שיא העברות לשחקן בריטי. ארסנל הלכה אול-אין כדי להביא את הקשר של נבחרת אנגליה ואפילו ניצחה את מנצ'סטר סיטי במאבק עליו - דבר שבעבר לא היה ניתן לדמיין - ובפעם הראשונה הוא יקבל הזדמנות לנווט קישור של קבוצה גדולה.
פרט לרייס, ארסנל הימרה על קאי האברץ, הכישרון של צ'לסי שעדיין לא הוכיח את עצמו בפרמייר ליג לחלוטין, אבל ייתכן שעם סגנון משחק שונה, תפקיד אחר (כמספר 8, כך נראה) ואווירה שמחה, לקבוצה של ארטטה יהיה הרבה יותר כח אש וכמובן יכולת לשחק עם יותר כלים על לוח השחמט. יוריין טימבר, בלם נבחרת הולנד, הגיע מאייאקס כדי לתת לה אופציה כפולה כבלם או מגן ימני וינסה לטשטש את משחק הראש הפחות משובח שלו. זה עדיין לא סוף התכניות של הצפון לונדונים בשוק ועל פי הדיווחים (המעט מפתיעים יש לומר), דויד ראיה שוערה של ברנטפורד, עשוי להגיע ולתת תחרות לארון רמסדייל, למרות שהצטיין בעונה שעברה.
️ “We’re playing against a team that is the team to beat, the best team in Europe last season.”
— Football Daily (@footballdaily) August 4, 2023
Mikel Arteta says he’s really excited to face the best team in Europe in the Community Shield this weekend. pic.twitter.com/CUBnBZCPpu
הרחבת ושידרוג הסגל הוא סוגיה מכרעת בטח בעונה שבה ארסנל חוזרת לליגת האלופות לראשונה מאז 2017. מדובר על מפעל ממנו הסתלקה לאחרונה בשמינית הגמר אחרי שתי חמישיות מעליבות שספגה מבאיירן מינכן וסימנו את השקיעה של המועדון האנגלי בסוף עידן ארסן ונגר. כעת, ארסנל פותחת פרק חדש שבו היא לא רק צריכה להתמודד עם הציפיות הגבוהות שהיא יצרה לעצמה בליגה, אלא גם להתיש ולאתגר את עצמה במפעל האירופי התובעני שיכול לגבות מחיר גדול, במיוחד לקבוצה שכבר מזמן לא חוותה מפגש קבוע עם הקבוצות הגדולות ביבשת מדי שלישי ורביעי.
בסופו של דבר ואם להיות כנים, ארסנל תלויה יותר במה שמנצ'סטר סיטי תעשה מאשר בעצמה. אף סוכנות הימורים הרי לא מציבה אותה פייבוריטית לאליפות, אך היא כן מעל ליברפול ומנצ'סטר יונייטד המתחדשות. סיטי היא מכונה משומנת, אך תמיד יש סיכוי שהשובע מזכייה בליגת האלופות והדומיננטיות המוחלטת באנגליה יתחיל (אולי) בקרוב להשפיע.
בכל מקרה, אם ארסנל רוצה לשנות את המשוואה מול סיטי, הרי שהיא צריכה גם לנצח אותה. התותחנים הפסידו פעמיים בעונה שעברה לקבוצה של גווארדיולה ולמעשה נוצחו ב-16 מ-19 המפגשים האחרונים מול המנג'ר הכל יכול. המבחן הראשון מתחיל כבר בראשון במגן התהילה ויכול לסמן את הכיוון אליו תפנה ארסנל העונה.
