אחרי שהפך לאחת ההחתמות הגדולות של הקיץ האחרון, ארלינג הולאנד רשם היום (ראשון) את הופעת הבכורה במנצ'סטר סיטי, וכהרגלו, עשה זאת בגדול עם סחיטת פנדל וצמד ב-78 הדקות שלו נגד ווסטהאם. בסך הכל, הנורבגי בן ה-22 ממשיך במסורת שלו בפרמייר-ליג, אחרי שכבר כבש בהופעות הבכורה שלו בגביע הנורבגי, ליגת האלופות, הבונדסליגה, הגביע הגרמני והסופר-קאפ הגרמני.
רובן דיאס, אחד השחקנים המשמעותיים ביותר בסיטי, ניתח את הבכורה המעודדת: "יקח להולאנד זמן להתחבר אלינו, בקושי שיחקנו ביחד. אני שמח מאוד שהוא הבקיע שני שערים".
למרות זאת, הולאנד לא יצא מגדרו: "זאת הייתה התחלה טובה, אין הרבה מה לומר מעבר ל-0:2. ראינו את הפוטנציאל מול באיירן מינכן, והייתה קצת ירידה מול ליברפול. זה יגיע עם המשחקים שיבואו, ונראה יותר ממה שראינו היום".
"יכולתי לכבוש אחרי המסירה מגונדואן", התייחס הרכש לכך שהיה יכול לסיים עם שלשוער. "זה קשור לחיבורים שאנחנו עושים באימונים ונעבוד כדי שזה ישתפר. היו כמה חגיגות טובות ואני שמח. זה נחמד שאבא שלי ראה את שני הגולים, כי הבכורה בליגה הזאת היא רגע גדול עבורי. עברו כמעט 30 דקות שכבשתי את השער האחרון שלי, אז אני צריך להמשיך".
מי שתקף את המבקרים של הנורווגי היה פפ גווארדיולה, מאמנו. אחרי שנשאל אם הולאנד עשוי להגיע לרמות של הנרי ורונאלדו, הספרדי עקץ: "ברור שהוא כישרוני, אבל לפני שבוע כשהוא החמיץ, אמרתם שהוא כישלון, שהוא לא יסתדר בפרמיירליג. ועכשיו הוא הנרי ורונאלדו? זה היה משחק הפרמיירליג הראשון שלו, הוא רק בן 22, יש לו עוד קריירה ארוכה. כשהוא יפרוש, ובתקווה יהיו לו עוד הרבה הופעות בסיטי, אנחנו נבין איפה הוא עומד בהיסטוריה, עד אז קצת סבלנות".
גווארדיולה הוסיף: "אני אוהב את הרעב של הולאנד. הוא מזכיר לי את ליאו מסי. כשמסי הבקיע שני שערים הוא רצה להבקיע את השלישי, וכשהוא הבקיע שלושער הוא רצה את הרביעי. זאת המנטליות של סקוררים גדולים".
הולאנד הוא גם שחקן סיטי הראשון שכובש צמד בבכורה מאז סרחיו אגוארו ב-2011, והוא השחקן השני בתולדות הפרמייר-ליג שסוחט פנדל בבכורה שלו, ומצליח לתרגם אותו לשער. הקודם שעשה את זה היה אלשאנדרה פאטו הברזילאי, במדי צ'לסי נגד אסטון וילה באפריל 2016.
יחד עם פאטו, הולאנד הוא אחת משמונת השחקנים בתולדות הפרמייר-ליג שכובש שער בפנדל בבכורה אחרי אלאן תומפסון (1995), פבריציו רבאנלי (1996), פיטר קנדי (1999), אדם לה פונדרה (2012), רוברטו סולדאדו (2012) וז'ורז'יניו (2018).
