היממה בין ה-26.8 ל-27.8 הייתה אחת המותחות ביותר שידעו אוהדי מנצ'סטר יונייטד אי פעם. ביום חמישי, כשהחלו להגיע הדיווחים על מעבר אפשרי של כריסטיאנו רונאלדו למנצ'סטר סיטי הייתה תחושה בקרב אוהדי כדורגל בכלל והאוהדים האדומים בפרט שאי אפשר להסביר במילים. תחושה מוזרה שזה לא הגיוני, שאין סיכוי הרי שזה יקרה. תחושה שרק אוהדי כדורגל יכולים להזדהות איתה. כשהחלו להגיע התמונות של CR7 בחולצה בצבע תכלת היה צריך לשפשף את העיניים, אי אפשר היה להאמין. כמו כשנשבר הלב ורוצים שיהיה טוב לצד השני ושהוא יצליח בדרך החדשה שלו, אבל יחד עם זאת, הרצון שהוא ישוב הביתה.
רונאלדו ידע שברגע שהוא רק ירצה הדלת תהיה פתוחה עבורו, זה הבית השני שלו. ואז זה קרה, אחרי יממה מורטת עצבים, בהתאמה מושלמת עם כניסת השבת, זה הגיע. בטוויטר הרשמי של מנצ'סטר יונייטד הופיע הציוץ: "ברוך הבא הביתה", ובגוף של אוהדי יונייטד עברה צמרמורת. בשבת החמה הזאת של סוף אוגוסט שוב אפשר היה לחלום. פתאום אליפות לא הייתה מילה כזאת מפחידה, פתאום ליגת האלופות נשמעה כמו המקום הטבעי והנוח, מנצ'סטר סיטי הפכה לפחות מאיימת, והמקום השני, שמשום מה אוהדי יונייטד התרגלו אליו, ממש לא המטרה. אחרי כמעט עשור, אנחנו שוב במירוץ. לשנייה אפילו נשכח הקיץ המדהים והרכישות שעשו האדומים. המעבר ענק של רפאל וראן מריאל מדריד, הצטרפותו של ג’יידון סאנצ’ו מבורוסיה דורטמונד זזו הצידה.
כשעסקת רונאלדו הפכה לרשמית לפתע היה אפשר להתרווח בספה ולדמיין איזה עונה מדהימה הולכת להיות. מעל 4,500 ימים של ציפייה מאז המשחק האחרון של הפנומן הפורטוגלי אי שם במאי 2009 מול ארסנל. ו-וואו כמה עבר על המועדון בעשור וקצת הזה, כמה אכזבות, כמה קשיים, כמה ייסורים. במשחק הליגה מול וולבס לפני פגרת הנבחרות האוהדים כבר היו בטירוף. אם זה היה קרטון ביציע בדמותו של CR7, שירים, חגיגות ברחובות, אבל בעיקר תחושות ציפייה והתרגשות ענקית בידיעה שבמשחק הליגה הבא הוא כבר יהיה על הדשא.
כשהתחושה הזאת בלב הגיע המשחק של נבחרת פורטוגל במוקדמות המונדיאל. מיליוני אוהדים בכל רחבי העולם כססו ציפורניים מהמחשבה מה יקרה אם חס וחלילה הוא יפצע. מה יקרה אם הוא לא יהיה כשיר למחזור הרביעי בליגה. אבל כריסטיאנו כמו כריסטיאנו לא רק עלה לשחק, אלא גם שבר את שיא הכיבושים בנבחרות של עלי דאי בדקה ה-89 של הנשחק מול אירלנד. אבל כמובן זה לא הספיק לו, והוא גם השלים צמד קריטי בדקה ה-96 בדרך 1:2 דרמטי.
בשביל שהסיפור הרומנטי יהיה עד הסוף מהאגדות רונאלדו היה צריך לשוב לשחק עם הספרה 7 על הגב, וגם פה הכל פשוט הסתדר בצורה מדהימה. אחרי עזיבתו של דניאל ג'יימס ללידס קיבל אדיסון קבאני את המספר לו הוא רגיל מנבחרת אורגוואי 21, ובכך הסדר שב על כנו. כשנודע לאוהדים על כך ב-12 השעות הראשונות כבר נמכרו חולצות בשווי 32.5 מיליון ליש"ט!
אף אחד לא באמת חושב או מצפה שהכול יהיה על הכתפיים שלו. שהוא יגיע ויתאים בול כמו כפפה ליד. זה אולי ייקח קצת זמן. אבל כשיש כוכב וסמל כמו רונאלדו, אוטומטית שאר השחקנים מתאימים את עצמם אליו. יש לו את היכולת לתת ניסיון, שקט ועוצמה. ביובנטוס כל אלו לא התממשו. זה לא סוד שהפורטוגלי עבר לאיטליה במטרה לזכות בתארים וכמה שיותר, אבל משהו שם לא התחבר.
במנצ'סטר הסיפור שונה לגמרי. רונאלדו מכיר היטב את הפרמיירליג, מכיר היטב את המאמן אולה גונאר סולישאר, את חלק נכבד מהסגל ובעיקר בא לעשות את הדבר שהוא יודע הכי טוב והכי אוהב בעולם. עכשיו לנו רק נותר לספור את הזמן לאחור עד שרונאלדו יעלה על הדשא באולד טרפורד והקסם פשוט יקרה.
