הכדורגל האירופי מגיע לישורת האחרונה. מנצ'סטר סיטי של פפ גווארדיולה קטפה אמש את תואר האליפות השלישי שלה בארבע שנים באנגליה, אינטר נתנה ריצה מדהימה בדרך לסקודטו האיטלקי ובאיירן מינכן זכתה באליפות תשיעית ברציפות. האלופות בספרד ובצרפת עדיין לא נקבעו, ובכל זאת אפשר כבר לסמן את המאמנים המצטיינים של העונה.
פפ גווארדיולה (מנצ'סטר סיטי)
המנג'ר הקטאלוני החזיר את סיטי לטופ של הכדורגל האנגלי אחרי עונת קורונה קשה. זה התחיל רע מאוד, אבל פפ הצליח לייצב את השורות, במיוחד בחלק ההגנתי עם הבאתו של רובן דיאס, והסיטיזנס תפסו את ההובלה ערב חג המולד. אלופת אנגליה פתחה בדהירה של 20 ניצחונות מ-23 משחקי ליגה, כשבין דצמבר למארס נהנתה מ-21 ניצחונות רצופים בכל המסגרות. פפ, שהחל לשחק ללא חלוץ טבעי במהלך הריצה, לא רק זכה בגביע הליגה ובאליפות תשיעית שלו ב-12 שנים (אחרי אליפויות בברצלונה ובאיירן), אלא גם עזר לתכולים להעפיל בפעם הראשונה בהיסטוריה לגמר ליגת האלופות והוריד את הקוף מהגב.
אנטוניו קונטה (אינטר)
המאמן המוערך זכה ללא מעט ביקורות בתחילת הקדנציה שלו באינטר. אחרי הכל הנראזורי נכשלו עונה שלישית ברצף (ושניה עם קונטה להעפיל משלב הבתים של ליגת האלופות. אבל ברגע שהסתיימה העונה האירופית, אינטר נולדה מחדש. הקבוצה המילאנזית רצה ל-11 ניצחונות מפתיחת הסיבוב השני ועקפה את מילאן ויובנטוס בסיבוב (אחרי שגם ניצחה את שתיהן). עם שיטת שלושת הבלמים ושני חלוצי מטרה נהדרים - רומלו לוקאקו ולאוטרו מרטינס - קונטה הוביל את אינטר לאליפות ראשונה מאז עונת הטרבל ב-2010 וסיים את המונופול של אינטר. בסך הכל, זוהי אליפות רביעית של קונטה בעשור האחרון עם שלוש קבוצות שונות.
דייגו סימאונה (אתלטיקו)
אומנם העונה בספרד טרם הסתיימה ועוד הרבה יכול לקרות בשבועיים הקרובים, אבל דבר אחד ברור. צ'ולו סימאונה החזיר את אתלטיקו בגדול למאבק האליפות בספרד, שבע שנים מאז התואר האחרון של הקולצ'ונרוס. בזכות סיבוב ראשון מדהים של 50 נקודות, וקצת עזרה מחולשת היריבות המסורתיות ריאל מדריד וברצלונה, סימאונה תלוי בעצמו במאבק על הבכורה בלה ליגה. סימאונה הפגין העונה יותר גמישות ברמה הטקטית, שלח יותר כלים התקפיים לדשא, השיג סוף סוף ניצחון על ברצלונה ולא חשש לשחק עם שלושה בלמים כשהיה צריך. הוא חייב את העונה הזאת לשלושה שחקנים: יאן אובלק, מרקוס יורנטה ולואיס סוארס.
תומאס טוכל (צ'לסי)
המנג'ר הגרמני שפוטר בערב חג המולד מפאריס סן ז'רמן אחראי למהפך הכי גדול של קבוצה בעונה החולפת. הוא לקח את התפקיד מידי פרנק למפארד והביא את צ'לסי לגמר ליגת אלופות שלישי בהיסטוריה וראשון מאז 2012, בניגוד לתחזיות המוקדמות. טוכל חיזק את המשמעת בקבוצה, נתן צ'אנס מחודש לשחקנים שישבו הרבה בספסל או ביציע אצל קודמו ובסך הכל והנהיג את הבלוז ל-17 ניצחונות, 6 תוצאות תיקו ו-2 הפסדים בלבד, כולל 18 רשתות נקיות. גם בליגה הבלוז רשמו שיפור אדיר וטיפסו מהמקום התשיעי בדרך להבטחת המקום בליגת האלופות גם בעונה הבאה והעפילו לגמר הגביע האנגלי.
האנזי פליק (באיירן מינכן)
בשנה שעברה סיים פליק במקום השני בתואר מאמן השנה של פיפ"א והפסיד בקולות ספורים ליורגן קלופ. למרות שלא הצליח לשמור על ליגת האלופות והודח ברבע הגמר, המאמן הוביל את באיירן לאליפות תשיעית ברציפות ומרשימה במיוחד. הבווארים השלימו את התואר שני מחזורים לסיום, אחרי שהבקיעו 92 שערים ב-32 משחקים - מאזן ההבקעות הטוב ביותר בחמש הליגות הגדולות. בפברואר, זכה פליק עם הבווארים באליפות העולם למועדונים ולמרות שהוא נחשב למאמן בעל אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר בתולדות באיירן, יעזוב בסיום העונה כנראה לנבחרת גרמניה. השאיר נעליים גדולות מאוד לבא אחריו, יוליאן נגלסמן.
כריסטוף גאלטייה (ליל)
השם הכי אלמוני ברשימה. בגיל 54 הספיק המאמן הצרפתי להוביל את סנט אטיין לזכיה בגביע הליגה לפני 9 שנים, אבל פרט למקום השני עם ליל לפני שנתיים, אין לו הישג משמעותי. בעונתו הרביעית על הקווים במטרופול, הוא אחראי לאחת התקופות היותר קסומות של הקבוצה מצפון מזרח צרפת, שלא זכתה להניף את תואר אליפות בעשר השנים האחרונות. גאלטייה לקח חבורה של צעירים (ליל הקבוצה הכי צעירה בצרפת) ורחוק 4 נקודות בשני משחקים מהבטחת הכתר. אם יעשה את זה על חשבון המיליונרים מפ.ס.ז', זה יהיה הישג כביר ומפתיע ביותר.
