99.999 אחוזים מהאוהדים בעולם יסכימו עם הקלישאה: ״אתה יכול להתגרש מאשתך, אבל אתה לא יכול להחליף קבוצת כדורגל״. לא נתווכח על זה, אבל מה לגבי להתחיל לאהוד קבוצה חדשה בשלב יחסית מתקדם בחיינו כאוהדים? אין חוקים כתובים ששוללים את זה. אז אם אתם פתוחים לרעיון, וולבס היא אחלה אופציה להתמסר אליה.
לפני שנתייחס לכל ההיבטים החיוביים, ולא חסרים כאלה, בואו נסתכל על מה שעלול להפריע. וולבס היא התגלמות הכדורגל המודרני. התאגיד הסיני ״פוסון״ מחזיק בבעלות על המועדון החל מ-2016. לחברת ההשקעות יש קשרים עסקיים עם סוכן העל ואחד האנשים המשפיעים בכדורגל העולמי, ז׳ורז׳ה מנדס.
הפורטוגלי בן ה-54 מייצג, בין היתר, את כריסטיאנו רונאלדו וז׳וזה מוריניו. הקשרים שלו, לצד הכסף הרב שמוזרם למועדון מסין, אפשרו לוולבס להתחזק משמעותית. אחד המיוצגים של מנדס, נונו אספיריטו סנטו, שאימן עונה אחת בוולנסיה ושלוש עונות בפורטו, בחר ללכת דווקא למועדון שהיה אז בצ׳מפיונשיפ, שימי הזוהר שלו בכדורגל האנגלי היו בשנות החמישים, עם שלוש אליפויות.
מנדס גרם לכשרונות צעירים מהכדורגל הספרדי והפורטוגלי להבין שיש עניין בפרויקט שהוא מנהל דרך הצללים בעיר וולברהמפטון שבמערב אנגליה, בה חיים כ-250 אלף איש. עוד בליגת המשנה באנגליה, וולבס הנחיתה אצלה את רובן נבס. ב-2015, קשר פורטו לשעבר הפך לקפטן הצעיר ביותר בתולדות ליגת האלופות כששיחק עם הסרט בגיל 17, חמישה חודשים ושמונה ימים. בהמשך, הגיע דיוגו ז׳וטה, שנחשב בפורטוגל לכישרון מבטיח והונחת באתלטיקו מדריד, אבל אפילו לא ערך הופעה אחת לפני שעבר לזאבים מאנגליה. ב-121 הופעות במדי וולבס בכל המסגרות, הוא כבר הספיק לכבוש 43 שערים.
רק לפני שנתיים, וולבס חזרה לפרמייר ליג לאחר היעדרות של שש שנים. החזון השאפתני מהר מאוד הוכיח את עצמו ושמות מעניינים המשיכו להצטרף לקבוצה. ראול חימנס, שקרע רשתות בבנפיקה, חתם בקבוצה, וכמוהו גם אדאמה טראורה, שנחשב להבטחה באקדמיה של ברצלונה, אבל מימש את עצמו רחוק מקאמפ נואו. עוד החתמה משונה למדי הייתה של רוי פטריסיו, השוער שהיה חלק מנבחרת פורטוגל בשני גביעי עולם ובשני יורו. הוא נטש את הפאר של ספורטינג ועזב את מולדתו לטובת מקום הרבה פחות זוהר, לכאורה.
לפני שנמשיך, הימור פרוע ברשותכם. יום אחד, אולי יותר קרוב ממה שזה נראה, חאמס רודריגס יהפוך לשם הכי גדול שהגיע לוולבס. הקולומביאני, עוד אחד מהמיוצגים הידועים של מנדס, לא מצליח להותיר חותם בריאל מדריד וגם ההשאלה בבאיירן מינכן הפכה לתקופה נשכחת. כנראה שהקשר בן ה-28 כבר לא יעמוד בציפיות ממנו ונראה שמילה מהסוכן תוביל אותו לקחת כיוון מעניין בקריירה. אין שמועות או דיווחים כאלה, אבל אם זה יקרה, אל תהיו מופתעים לחלוטין.
נחזור למי שכבר נמצאים בסגל של נונו ובעיקר לשניים שתופסים את רוב תשומת הלב: ראול חימנס ואדאמה טראורה. נתחיל עם האחרון. בכדורגל כיום, יש חשיבות אדירה לפיתוח הגוף אצל שחקנים, אבל מסת השריר של הספרדי בן ה-24 היא חריגה ומה שהופכת את הצפייה בו לסוחפת. הוא לא איטי, הוא לא כבד, להיפך, באוקטובר 2016, אז כשחקן מידלסברו, הוא יצא לספרינט שנמדד ב-37 קמ״ש.
אחרי שהבין שלא יקבל הזדמנות בבארסה, אדאמה נחת בכדורגל האנגלי. הוא לא מימש את הפוטנציאל באסטון וילה ובבורו, לפני שבקיץ 2018 נרכש ע״י וולבס והפך לאחד השחקנים החשובים שלה. אמנם יש לו רק ארבעה שערים העונה, אבל הוא מכפר על כך עם 8 בישולים ובעיקר פריצות בלתי ניתנות לעצירה באגף.
חימנס הגיע לוולבס כשחקן יותר מבוסס. הוא כבש 32 שערים וזכה בשתי אליפויות ב-3 עונות בבנפיקה. כמו ז׳וטה, הוא לא מצא את מקומו באתלטיקו לפני שהגיע לבירת פורטוגל, אבל במקום לנסות לחפש מקום בקבוצה נוצצת נוספת, הוא הצטרף לזאבים. בשבת האחרונה, טראורה בישל לחימנס ב-0:2 של וולבס על ווסטהאם במחזור החזרה של הליגה האנגלית. זה היה שער הליגה ה-14 העונה של החלוץ בן ה-29, ששבר את שיאו של צ׳יצ׳אריטו כמקסיקני שכבש הכי הרבה בעונה בפרמייר ליג.
חיזוקים בדמותם של חימנס וטראורה סייעו להתקדמות המתמדת של הקבוצה מוולברהמפטון. בעונה שעברה בפרמייר ליג, הראשונה שלה מאז שעלתה ליגה, היא סיימה במקום השביעי והשיגה כרטיס לליגה אירופית. באוגוסט, היא תשחק בגומלין שמינית הגמר מול אולימפיאקוס, אחרי שהשיגה שער חוץ ב-1:1 במשחק הראשון ביוון.
שיא הפרויקט של וולבס יהיה הופעה בליגת האלופות, ועם חידוש העונה, אפשר לדבר על כך ללא חשש. אם לא דרך הליגה האירופית, אז אולי דרך הפרמייר ליג. וולבס מדורגת במקום השישי עם 46 נקודות, כמו מנצ׳סטר יונייטד החמישית, לה יחס שערים עדיף. קיים סיכוי גבוה שבעקבות ההרחקה של מנצ׳סטר סיטי מהכדורגל האירופי (ההחלטה בעניין הערעור תתקבל בחודש הבא), המקום החמישי באנגליה יוביל לשלב הבתים בצ׳מפיונס.
לא תמצאו טוהר ורומנטיקה אצל וולבס, אין לה בסגל רשימה בלתי נגמרת של שחקני בית, אבל תקבלו ממנה כדורגל התקפי ומהנה. היא מקבצת אצלה כשרונות אירופאיים צעירים כמו טראורה, נבס וז׳וטה, שעובדים בתיאום מרשים עם ותיקים כמו חימנס, רוי פטריסיו וז׳ואאו מוטיניו. מדובר פה בהצלחה שנקנתה דרך כסף סיני וקומבינות פורטוגליות, אבל בעידן הקורונה, שהמומנטום מהעונה הנוכחית אבד בגלל הפגרה הארוכה והכפויה, הנאה היא מצרך נדיר. עד שיש מי שמספקת את זה, מותר להפוך ל״אוהד הצלחות״.
