ההיסטוריה הכירה הרבה משחקי כדורגל גדולים. כאלה שמכילים בתוכם רגע שיא מזוקק אחד, אולי שניים, יספיקו כדי להכניס להיכל התהילה. אבל מעטים המשחקים שבהם יש את הכל: שני מאמנים אגדיים, שתי קבוצות ענק, שני שערים גדולים בתשעים דקות, כרטיס אדום, החמצת פנדל, הארכה - ושער ניצחון שאין גדול ממנו של רייאן גיגס. חוזרים ל-14 באפריל, 1999 (היום לפני 21 שנה) ולחצי גמר הגביע האנגלי בין מנצ'סטר יונייטד לארסנל בווילה פארק.
אלה היו שתי הקבוצות שיגדירו את הניינטיז לאורך כמעט עשור. מצד אחד, ארסנל של ארסן ונגר: דייויד סימן בין הקורות, מרטין קיאון וטוני אדאמס הבלמים, פטריק ויירה האימתני בקישור, וקדימה פרדי ליונגברג, ניקולאס אנלקה הצעיר ודניס ברגקמפ אחד ענק. בפינה השמאלית, מנצ'סטר יונייטד הגדולה: "מחזור 94" המפורסם שהגיע לפרקו, עם פטר שמייכל בשער, הנווילים, יאפ סטאם, דייויד בקהאם ורוי קין, דווייט יורק ואנדי קול. שנה קודם, ארסנל זכתה בבכורה והצליחה לגבור על יונייטד ופרגי. השנה זה נראה אחרת.
חצאי הגמר נערכו אז במגרשים נייטרלים. שלושה ימים קודם הסתיים המשחק הראשון בווילה פארק ב-0:0, ושלושה ימים לאחר מכן שתי האימפריות נפגשו למשחק גומלין בלתי נשכח. זה התחיל כבר בדקה ה-17, כשדייויד בקהאם שלח בעיטה מסובבת אופיינית שהתעקלה ועקפה את סימן. בדקה ה-69 גם דניס ברגקמפ התקנא ושלח בעיטה מרחוק משלו, שהכניעה את שמייכל.
ארסנל ניצלה את היתרון המספרי, והפעילה לחץ אדיר. שמייכל סיפק ערב ענק, שהגיע לשיאו ממש בתוספת הזמן: פיל נוויל הכשיל את ריי פארלור, אלרי שרק לעונשין. דניס ברגקמפ יכול היה להפוך לגיבור, אבל הוא שלח את הפנדל לשמאלה, השוער הדני הגדול מכולם זינק והדף. 1:1, ואם המשחק הזה לא היה מספיק עמוס באירועים - עכשיו הוא גם הלך להארכה.
האמת היא שכל מה שקרה בחצי השעה האחרונה, התנקז בסוף לרגע אחד. בדקה ה-109 הכדור הגיע לרייאן גיגס במרכז השדה, ונדבק לו לרגל. ויירה ניסה להפריע ונכשל, דיקסון ו-ווינטרברן נפלו, גיגס נשאר על הרגליים ושלח בעיטה לתקרת הרשת שהעיפה את פרגי והאוהדים האדומים באוויר.
מעבר לשער גדול, זה היה שער מכונן: הרגע שסימן את דרכה של ארסנל החוצה מהגביע, ואת יונייטד ישירות לשם; אבל גם את ההפיכה של עונת 99 של יונייטד מגדולה להיסטורית. עונה שתסתיים עם אליפות, גביע - ובסוף, גם זכייה דרמטית הרבה יותר בליגת האלופות. בירמינגהאם אירחה קרב ענקיות, שהבטיח - וקיים.
