כמעט לכל שחקן מצליח יש סיפור אחד שהשפיע על הקריירה שלו, הקבוצה ההיא שהיה קרוב להגיע אליה, אבל בסוף משהו קרה והוא הצטרף לאחרת. ליברפול, בדומה ליתר המועדונים הגדולים באירופה, למודת קרבות ואכזבות ובתקשורת המקומית נזכרו ב-11 השחקנים שכמעט לבשו את המדים שלה והיו יכולים לשנות את פני ההיסטוריה.
שוער - פטר שמייכל: אחד השוערים הגדולים בהיסטוריה, שהפך לאגדה במנצ'סטר יונייטד היה קרוב מאוד לעבור לליברפול עוד לפני 1991. הסקאוט הראשי דאז רון ייטס הציע אותו כגיבוי לברוס גרובלאר, הרדס היו מוכנים לשלם את עלות הטיסה כדי שיעבור מבחנים, אבל המנג'ר הטרי גרהאם סונס טען שהוא לא זקוק לשוער מחליף אחר.
מגן ימני - דני אלבס: ב-2006 דווח שליברפול הגיעה לסיכום על רכישתו של הברזילאי מסביליה תמורת שמונה מיליון ליש"ט, אבל בשל הקשיים הכלכליים מהם סבלה בפני רפא בניטס עמדו שתי אפשרויות: צירוף אלבס או הבאת חלוץ. הספרדי העדיף את האפשרות השנייה משום שהיה זקוקים לרענון בחלק הקדמי, אלבס עבר לברצלונה ולמייטי רדס הגיע... דירק קאוט.
בלם - ג'ון טרי: מאי 2003, מחזור אחרון של העונה, צ'לסי מול ליברפול בקרב ראש בראש על המקום הרביעי שמוביל לליגת האלופות. הבלוז השיגו 1:2 ביתי ויקר, ז'ראר הוייה דיבר עם טרי על הצטרפות ואחראי הסקאוטינג באותם ימים עזב את הסטמפורד ברידג' עם מספר הטלפון שלו, אבל אז הגיע רומן אברמוביץ'. חודש אחר השתלטותו של האוליגרך, טרי חתם על חוזה חדש והפך לאגדה כחולה.
בלם - נמניה וידיץ': הסרבי העוצמתי שחיבר יחד עם ריו פרדיננד את מרכז ההגנה הבלתי חדיר של יונייטד היה קרוב דווקא ליריבה השנואה. וידיץ' עצמו סיפר ששוחח עם בניטס בנוגע למעבר, ורצה לעשות זאת, אבל האנגלית שלו לא הייתה טובה מספיק והתקשה לתקשר איתו. אז פרוגוסון נכנס לתמונה ובהפרש של יומיים מהשיחה הראשונה ביניהם, הבלם כבר לבש אדום.
מגן שמאלי - גבריאל היינצה: בקיץ 2007, הארגנטיני יכול היה לעשות מה שלא נעשה מאז 1964 ולעבור ישירות מיונייטד לליברפול. להיינצה היה סעיף שחרור של בין שישה לשבעה מיליון ליש"ט והרדס היו מוכנים לשפוך עליו את הסכום, אבל פרגוסון לא התכוון לאשר את ה"תועבה" הזו במשמרת שלו וסרב.
קשר - מיכאל לאודרופ: השחקן הדני הגדול בכל הזמנים שכיכב ביובנטוס, ברצלונה וריאל מדריד, כבר סיכם בליברפול בקיץ 1983 בזכות כך שנמשך להצלחה שלה בסוף שנות השבעים ובתחילת השמונים, אבל ברגע האחרון הגיע המפנה. "אני ואבי סיכמנו על חוזה לשלוש שנים וחשבנו שהכל סגור, אבל שבועיים לאחר מכן הם חזרו והציעו את אותם התנאים רק לארבע שנים, כדי שאצבור נסיון", סיפר בדיעבד מה הוביל לנפילת המו"מ.
קשר - לואיס פיגו: הוא כבר היה בן 32, אבל בקיץ 2005 לפורטוגלי היה עדיין הרבה מאוד מה למכור. פיגו היה אמור להפוך לשחקן חופשי וליברפול רצתה להשיג אותו בחינם, אבל ריאל מדריד דרשה מיליון ליש"ט. הרדס התמהמהו, אינטר נכנסה לתמונה וביצעה מחטף.
חלוץ - כריסטיאנו רונאלדו: כן, מה שקראתם. ב-2003, ילד הפלא CR7 סיפר שזה יהיה חלום עבורו לייצג מועדון כמו ליברפול, אז היא פעלה בהתאם. עוזר המאמן דאז פיל תומפסון טס לפורטוגל והבין שהרדס יצטרכו לשפוך עליו ארבעה מיליון ליש"ט דמי העברה בנוסף לשכר שנתי של מיליון ליש"ט, אבל המועדון לא שש להעניק שכר כה גבוה לשחקן בן 18. בזמן שליברפול דנה על הפרטים, יונייטד הציעה 12 מיליון ליש"ט לספורטינג ומשם הדרך של רונאלדו לאולד טראפורד הייתה קצרה.
חלוץ - פרנק וורת'ינגטון: ג'ורג' בסט של מעמד הפועלים קראו לו. היה לו כשרון ובדומה לרוב השחקנים הכשרוניים בשנות השבעיים ומעלה, וורת'ינגטון ניצל את החיים עד תום. הוא כבר הגיע לבדיקות רפואיות לקראת חתימה, אבל נכשל בהן בגלל לחץ דם גבוה ונשלח לנופש במאיורקה כדי "להירגע". מה כלל אותו נופש אתם שואלים? שבעה ימי הוללות עם שתי נשים שבדיות, מיס בריטניה ונערה בלגית יפהפיה. כששב לליברפול כדי לערוך בדיקות רפואיות בשנית, לחץ הדם שלו היה גבוה אפילו יותר. ביל שאנקלי סירב בנימוס ושלח לאימו פרחים כפיצוי.
חלוץ - גארת' בייל: הסקאוטים של ליברפול חזרו ביהלום הוולשי עוד ב-2006 אז שיחק בקבוצת הנוער של סאות'המפטון. קשר העבר של המייטירדס דארן פוטר שיחק בקדושים כמושאל והם היו מוכנים לבצע טרייד במסגרתו בייל יעבור למלווד ופוטר יישאר בדרום, אבל סאות'המפטון דרשה גם כסף. התגובה של ליברפול הייתה חד משמעית: "ממזרים שכמוכם, פוטר הוא שחקן בשל בעוד שבייל עדיין ילד ויש לו המון מה ללמוד".
חלוץ - דייגו קוסטה: הוא נחשב לאחד השחקנים השנואים בקרב אוהדי ליברפול, אבל היה קרוב מאוד להגיע אליה. בקיץ 2013, עוד לפני שזכה באליפות עם אתלטיקו מדריד, המייטירדס היו מוכנים לשלם את סעיף השחרור שלו שעמד על 21.8 מיליון ליש"ט, אבל בסופו של דבר הוא חתם על חוזה לשנתיים נוספות בקולצ'ונרוס. בדיעבד, מתברר שז'וזה מוריניו ביקש ממנו לעשות זאת על מנת שירכוש אותו שנה לאחר מכן בעבור 32 מיליון ליש"ט.
