לא חסרות כתבות על הניצחונות הכי גדולים של קבוצה ישראלית באירופה, ואלה ממחזרות את עצמן במיוחד כאשר מגיעים ליום העצמאות. הפעם אנחנו מביאים לכם זווית שונה של אותם הישגים ומנסים לענות השאלה כבדת המשקל: מי הן הקבוצות הגדולות ביותר שהפסידו לקבוצה ישראלית. כדי לענות על הסוגיה, בדקנו את הרכב השחקנים, המצב שהגיעה כל קבוצה, כאשר לשם הקבוצה ולמפעל והמעמד ניתנה עדיפות על אחרות. מצטערים מראש על כל האירופיות האחרות שקיבלו בראש מהנציגות שלנו מעבר לים. הנה הטופ 5 הגדולות ביותר:
מקום חמישי: בנפיקה עונת 2010/11
בעיני רבים נחשבת בנפיקה לספינת הדגל של הכדורגל הפורטוגלי. ב-24 בנובמבר 2010, קבוצת הפאר הפורטוגלית חטפה נוקאאוט רציני בבלומפילד. הפועל תל אביב האטרקטיבית של אלי גוטמן הביסה אותה 0:3 בשלב הבתים של ליגת האלופות, עם צמד של ערן זהבי ונגזר על האורחת להשתמש במצנח של הליגה האירופית. במפעל המשני הפורטוגלים, שהגיעו כאלופי המדינה, נעצרו רק בחצי הגמר. שנה אחת בלבד עברה ובנפיקה העפילה לרבע גמר ליגת האלופות - ההישג הכי גדול של הקבוצה מאז שהמפעל שינה את שמו.
בבנפיקה שיחקו אז לא מעט שמות גדולים שעברו לאחר מכן לכסף הגדול בליגות הגדולות, כגון דויד לואיז, פאביו קונטראו וניקו גאטיאן, וכאלה שמוכרים לכל חובב כדורגל ספרדי: השוער רוברטו, חאבייר סאביולה, פאבלו איימאר וחאבי גרסיה. מלך השערים של הקבוצה, אוסקר קרדוסו, רק עלה מהספסל, של המאמן האגדי ז'ורז'ה ז'סוס. כמו בניצחונות הכי מזהירים של הכדורגל הישראלי, מעטים ראו את זה מגיע.
צפו בניצחון של הפועל ת"א >>
מקום רביעי: אייאקס עונת 2004/05
אין עוררין על כך שקבוצת הפאר ההולנדית היא אחת מהשמות הבולטים בליגת האלופות לאורך השנים, עם לא פחות מארבע זכיות בגביע המפורסם מכל. בנובמבר 2004, הדהימה מכבי ת"א עם ניצחון 1:2 על הקבוצה הגאוותנית של רונאלד קומאן, ששנתיים בלבד לפני כן העפילה לרבע הגמר של המפעל. ברוך דגו כבש צמד והעניק לצהובים ניצחון ראשון אי פעם בשלב הבתים שיזכר עוד שנים רבות והתעלה אפילו על ה-0:1 של הפועל חיפה מול אותה קבוצה באמסטרדם ארנה ב-1999 (בגומלין שהיה יחסית לפרוטוקול).
ההולנדים היו חמושים בלא פחות מחמישה שחקנים שהעפילו בהמשך לגמר גביע העולם בדרום אפריקה: השוער מרטין שקלנבורג, הבלם ג'וני הייטינחה, הקשרים רפאל ואן דר וארט ונייג'ל דה יונג. הדובדבן שעל הקצפת הוא ווסלי סניידר, שבישל את שער הניחומים באצטדיון רמת גן, וזכור כאחד הקשרים הטובים ביותר של העשור. אף אחד לא ראה את הניצחון הזה בא, במיוחד ששלושה שבועות קודם לכן, הצהובים חטפו 3:0 באמסטרדם ארנה. בעיקר בגלל המעמד והשם של היריבה, שהיתה אז אלופת הולנד, הניצחון הזה נחשב לאחד הגדולים של הכדורגל הישראלי באירופה.
צפו בניצחון של מכבי ת"א >>
מקום שלישי: מנצ'סטר יונייטד עונת 2002/03
זה המקום לתקן עוול היסטורי. מכבי חיפה הביסה 0:3 את מנצ'סטר יונייטד בקפריסין בשלב הבתים של ליגת האלופות ולא את "מילואי מנצ'סטר יונייטד", כפי שרבים אוהבים לנגח. למען ההגינות, נאמר שהניצחון המפורסם והמרשים ההוא של הירוקים הושג מול חצי הרכב ראשון של השדים האדומים, כאשר היתר היו שחקנים מחליפים. יונייטד, שהגיעה למפעל אחרי חצי גמר ליגת אלופות, ניצחה בארבעת המשחקים הראשונים שלה בשלב הבתים ואלכס פרגוסון יכול היה להרשות לעצמו לוותר על כמה שחקני מפתח כגון ראין גיגס, רוד ואן ניסטלרוי, דיוויד בקהאם, פביאן בארטז ולורן בלאן שלא המריאו בכלל לאי השכן.
אבל כן היתה שם קבוצה ב-GSP ולא רעה בכלל. ארבעה שחקני הרכב שהביסו 2:5 את הירוקים באולד טראפורד היו שם: ריו פרדיננד הבלם היקר בעולם דאז, מגן נבחרת אנגליה פיל נוויל, בלם נבחרת צרפת מיקאל סילבסטרה וכובש שער הניצחון בגמר 1999, אולה גונאר סולשיאר. עוד שני שחקני הרכב טובים וקבועים הושפלו ע"י מכבי חיפה: פול סקולס וגארי נוויל. אז נכון, ליונייטד לא היה על מה לשחק והמטרה המרכזית היתה לאפשר לשחקנים כמו קווינטון פורצ'ן וקיראן ריצ'רדסון להשתפשף, אבל לא על הגב של מכבי חיפה הגאוותנית. בסופו של דבר, מי שהפכה לאלופת אנגליה בסיום אותה שנה, ספגה שלוש חתיכות מקבוצה ים תיכונית.
צפו בניצחון של מכבי חיפה >>
מקום שני: מילאן עונת 2001/02
מסע הקסם המופלא של הפועל ת"א ודרור קשטן הגיע לשיא עם הניצחון המונומנטלי 0:1 על קבוצת הפאר האיטלקית ב-GSP בקפריסין במסגרת רבע גמר גביע אופ"א. החבורה של קרלו אנצ'לוטי המתיקה את הבושה עם ניצחון בסן סירו לעיני 10 אלף ישראלים, אבל אי אפשר לקחת לאדומים מתל אביב את ההישג במשחק הראשון. הרוסונרי סיימו באותה עונה במקום הרביעי בלבד באיטליה, רחוקים מהדומיננטיות של יובנטוס, אבל צריך לזכור שמהיסודות של הקבוצה הזאת נבנתה מי שקטפה את ליגת האלופות בעונה שלאחר מכן.
עם זאת, מילאן שהפסידה להפועל ת"א לא הגיעה בהרכב הכי חזק שיכולה היתה להעמיד על הנייר וללא פאולו מאלדיני, ג'נארו גאטוזו ושני החלוצים האדירים שלה פיליפו אינזאגי ואנדריי שבצ'נקו, שאחראים לשני גביעי האלופות האחרונים של המועדון. מההרכב שזכה בצ'מפיונס שנה לאחר מכן, היו ב-GSP רק אלסנדרו קוסטקורטה הקשיש ורוי קושטה, כשקאחה קלאדזה ואנדראה פירלו הצעיר נכנסו כמחליפים. עוד שותפו בהפסד להפועל: כריסטיאן אביאטי, דמיטריו אלברטיני, סרג'יניו ומאסימו אמברוזיני.
מקום ראשון: פארמה עונת 1993/94
בתחילת אותה עונה התרחשו שני ניסים בכדורגל הישראלי: באוקטובר 1993, ישראל הדהימה 2:3 את צרפת בפארק דה פראנס במוקדמות המונדיאל וחודש לאחר מכן מכבי חיפה רשמה סנסציה ראשונה בתולדות הכדורגל שלנו באירופה לאחר שגברה 0:1 על פארמה באניו טרדיני בסיבוב השני של גביע המחזיקות (עם מפגן שוערות הירואי של רפי כהן), רק כדי להפסיד בדו קרב פנדלים. פארמה של אותם שנים היתה אחת הקבוצות הכי אטרקטיביות בליגה האיטלקית ששלטה ביד רמה באירופה במהלך שנות התשעים. שנה קודם לכן זכתה הקבוצה בגביע אופ"א ועונה לאחר הניצחון הדחוק על הירוקים, הקבוצה מצפון איטליה הניפה גם את גביע המחזיקות.
תחת שרביטו של נביו סקאלה ותמיכה כלכלית מכובדת ממפעל פארמלט המפורסם, הקבוצה הצנועה הפכה לאכסנייה של כוכבי כדורגל בינלאומיים, בראשם צמד החלוצים תומאס ברולין (שהבקיע בקרית אליעזר במשחק הראשון) ופאוסטינו אספריה, כשגם היהלום המקומי - ג'יאנפרנקו זולה - נמצא באותם שנים בשיא פריחתו. למעט זולה, עוד ארבעה שחקנים בסגל של פארמה - אנטוניו בנאריבו, לואיג'י אפולוני, לורנצו מינוטי והשוער לוקה בוצ'י - היו בסגל של נבחרת איטליה שסיימה כסגנית אלופת העולם ב-1994. חודשיים לפני כן, הג'יאלובלו נכנעו לארסנל בגמר המחזיקות בקופנהגן. הקבוצה הגדולה ביותר שהפסידה לקבוצה ישראלית.
צפו בתקציר>>>
