בחיים המקצועיים של מרסלו ביילסה אין גוונרים של אפור, זה שחור או לבן - תלוי באיזו נקודת זמן אנחנו נמצאים. בדצמבר 2020 התקיים טקס פרסי פיפ"א ולצד שמות נוצצים כמו האנזי פליק, יורגן קלופ וזינאדין זידאן, שורבב גם שמו של 'אל לוקו' ביילסה, כאחד מחמשת המועמדים הסופיים לפרס מאמן השנה בעולם, זאת בשל העובדה שסחף את לידס יונייטד בחזרה לפרמיירליג אחרי 16 שנות היעדרות והחזיר את הצבע ללחיים של יושבי אלנד רואד. אלא שבחלוף 12 חודשים, נדמה שהגלגל שוב הסתובב.
המצב בחורף 2021 שונה בתכלית מהכתרים שנקשרו לביילסה בעונה הקודמת והמשחקים האחרונים נראים כמו תוצאה של תאונת עבודה שרקח הפרופסור המשוגע בחדר הניסויים. לידס עברה שבוע מהגיהנום בן שלושה הפסדים: 3:2 כואב ודרמטי לצ'לסי בסטמפורד ברידג', שהוא בהחלט מתקבל על הדעת. ומשם מופע אימים ותבוסה 7:0 למנצ'סטר סיטי - ההשפלה הכי גדולה שספג המועדון מאז שנות השישים, ולקינוח מריר במיוחד - התפרקות נוספת וכניעה ללא תנאי - 4:1 לארסנל באלנד רואד. "לידס שיחקה כדורגל כאילו היא במגרש ילדים של בית ספר. אם היא תמשיך ככה..זה לא ייגמר בטוב", הזהיר פרשן סקיי גרהאם סונס.
לידס של ביילסה נמצאת במשבר אמיתי. הקבוצה מדורגת במקום ה-16 בטבלה כשבמאזנה 3 ניצחונות בלבד ו-16 נקודות שליקטה אחרי 18 מחזורים. מדובר ב-5 נקודות יותר מברנלי שמדורגת מתחת לקו האדום, אך צריך להזכיר שלאחרונה יש שלושה משחקים חסרים בגלל משבר האומיקרון שפוקד את הממלכה בימים אלו. הסטטיסטיקאים בממלכה נזכרו כי בעונת הירידה האחרונה ב-2003/4, לידס אספה נקודה יותר ממה שצברה עד כה. לידס לא דומה ולא מזכירה את הקבוצה המלהיבה של אשתקד שקטפה 23 נקודות בשלב זה ועשתה כאב ראש גדול ליריבות שלה, כולל לגדולות ביותר.
צריך לומר ביושר שיש גם נסיבות מקלות. למשחק האחרון מול ארסנל, הגיעה הקבוצה מיורקשייר ללא 10 שחקנים פצועים או חולים, ביניהם קלווין פיליפס, קשר נבחרת אנגליה, והמוציא לפועל העיקרי פטריק במפורד, בעוד הגיל הממוצע של הספסל שלה צנח לפחות מ-19. זה עדיין לא מסביר לגמרי את סיוט חג המולד שעובר על לידס בדמות ההתפרקויות האחרונות, המשמעת הטקטית הרופפת ואת העובדה שארסנל קבעה שיא עונתי בפרמיירליג לאחר שבעטה 11 פעמים למסגרת (!) במחצית הראשונה מול הקבוצה הסהרורית והשברירית של אל לוקו.
מכל החיסורים האחרונים, נדמה שמה שפגע הכי הרבה בתפקוד של הלבנים העונה היה היעדר חלוץ מרכזי. במפורד, ששימש על תקן תגלית העונה שעברה עם 17 שערים, נפצע העונה כבר פעמיים ושיחק בסך הכל שליש ממשחקי הקבוצה בליגה. לידס נמצאת בנסיגה אדירה בכל הקשור לכיבוש שערים, כאשר מצאה את הרשת רק 18 פעמים בעונת 2021/22. ראפיניה, הכוכב הגדול של הקבוצה, הרשית 44 אחוז מסך שעריה, כך שהתלות בו היא השניה הכי גבוהה בליגה אחרי ההשענות של נוריץ' על טמו פוקי (62%). בכל מקרה, בתקשורת האנגלית כבר מבינים שהקבוצה חייבת להתחזק בחלוץ בינואר, אם ברצונה לשרוד.
מי שעוקב אחרי הקריירה ארוכת השנים של ביילסה, לא אמור להיות מופתע לגמרי שהקסם שלו הולך לאיבוד אי שם באמצע הדרך. אחרי הכל, זו העונה הרביעית של הארגנטינאי במועדון האנגלי - תקופת האימון הרצופה הארוכה ביותר שלו - שאיננה מאפיינת את הערכים הקודמים בוויקיפדיה שלו. במשרות הקודמות לא החזיק יותר מדי זמן מעמד ואנחנו לא מדברים רק על לאציו, שם בילה יומיים שלמים כמאמן, לפני שהחזיר את המפתחות. בבילבאו לא הוארך החוזה שלו בתום שנתיים, את מארסיי עזב בזעם בתום עונה ומליל פוטר אחרי כישלון קולוסאלי בתוך חודשים ספורים, לפני שעבר להציל את הקריירה בלידס בליגת המשנה.
מה שאפיין את הקבוצות של ביילסה בשנים הללו - במיוחד במארסיי ובבילבאו בתחילת הדרך - הוא כמובן הלחץ הבלתי פוסק של שחקניו, השמירה האישית וההתעקשות על כדורגל התקפי. סגנון שהפך את הארגנטינאי לסוג של גורו בעולם הכדורגל, כשאפילו פפ גווארדיולה, מתלמידיו המצטיינים, אמר פעם על ביילסה שהוא "המאמן הטוב ביותר בעולם". ולצד זה, פעמים רבות ספג ביקורת על שיטות האימון המתישות, שאולי גם מובילות לפציעות מרובות אצל השחקנים, וכמעט בכל מקום התוצאה הסופית ידועה מראש: עייפות מנטלית של השחקנים ונסיגה אדירה ביכולת, שמלווה בסכסוך עם אנשי ההנהלה, עד לסיום החוזה בטונים צורמים.
ביילסה, לטוב ולרע, נשאר נאמן לעקרונות שלו והתעקש במהלך החודשים האחרונים שהוא פשוט לא מכיר סגנון אחר. כלומר, אין לו תכנית B. זו כנראה הבעיה הכי גדולה שלו במסעותיו האחרונים באירופה. "אתה צריך להתאים את השיטה לשחקנים הקיימים. לבקש מהשחקנים שלך לשחקן בצורה מסויימת מול יריבות עדיפות זה פשוט יותר מדי", טען כדורגלן העבר דני מרפי ב-BBC. סונס הוסיף על כך: "הגיע הזמן שנתחיל לבדוק מה לא עובד אצל המאמן הזה. אתה לא יכול לדרוש מהשחקנים שלך לשחק כמו ברצלונה מלפני 10 שנים".
ולמרות המצב המייאש, הקהל באלנד רואד עמד דקות ארוכות אחרי המשחק מול ארסנל כדי להודות לשחקנים השפופים ושר את "כולנו אוהבים את לידס". נדמה כי ביילסה עדיין מקבל גיבוי מהקהל שאסיר תודה על כך שהחזיר את המועדון לבמה המרכזית של הפרמיירליג אחרי שנים רבות במדבר. אבל, בחודש האחרון תסמונת העונה השניה בליגה, מתחילה לתת את אותותיה, וביילסה עומד בסכנת פיטורים מוחשית. גם אם יחזרו הפצועים, לידס נידונה למאבקי הישרדות, בעוד השאלה הגדולה ב-2022 היא האם תלחם על חיה עם מאמן אחר?
