בסוף חודש יולי כמות צריכת המשקאות האלכוהולים לנפש בליברפול זינקה בעשרות אחוזים. לא, זה לא קרה לא בגלל משבר הקורונה, אלא בעקבות האליפות ההיסטורית של המייטי רדס אחרי 30 שנים מתסכלות. בדומה לרוב החוגגים, גם המועדון סיים עם הנגאובר מעיק. אז נכון, שחקני הקבוצה כבר מזמן ניגבו את השמפניות מהחולצות והציבו מטרות חדשות, אולם ירידת המתח לא איחרה להגיע, והקבוצה מתקשה לשחזר את ההצלחה.
באופן מפתיע למדי, אחרי 0:0 מול מנצ'סטר יונייטד באמצע ינואר, יורגן קלופ סיפק אמירה תבוסתנית. "הדבר הכי חשוב עבורנו הוא להשיג מקום בליגת האלופות", הצהיר המנג’ר. "יהיה מירוץ קשה על מקום בטופ". לא מן הנמנע כי הגרמני ניסה להפעיל פסיכולוגיה הפוכה על יריביו הגדולים וגם על שחקניו על מנת להצית בהם את האש מחדש. מצד שני, יכול להיות שקלופ פשוט אמר את האמת אחרי שהבין ששחקניו יתקשו להתמודד עם השחיקה האדירה.
המסר חלחל מהר מאוד, אך לא בצורה שקיווה המנג'ר. ארבעה ימים בלבד חלפו עד שהאלופה ספגה את אחד המביכים בעידן קלופ, 1:0 בבית לברנלי הצנועה. עד לא מזמן ליברפול הייתה כל כך עוצמתית ודומיננטית, שהיא גברה על יריבותיה עוד לפני שעלתה על כר הדשא, אך אותם ימים נותרו הרחק מאחור. אז מה בדיוק קורה לאלופה העונה, והאם יש לה עוד סיכוי לשמור על התואר?
עוד בקיץ היעדר העומק ולוח הזמנים הצפוף גרמו לליברפול לחרוג ממנהגה בשנתיים האחרונות, לפתוח את הארנק ולצרף שני שמות גדולים - דיוגו ז'וטה וטיאגו אלקנטרה. קלופ הבין שרק דרך חיזוק המועדון ימשיך בגרף ההתקדמות לאחר שהיריבות למדו לשחק נגדו, והפכו את חייו לקשים. המחשבה מאחורי המהלך הייתה שבעזרתם האלופה תוכל לגוון את המשחק שלה, וליצור כאב ראש חדש לשאר המנג'רים בליגה.
ואז הגיעה הפציעה הנוראית של וירג'יל ואן דייק, שיצרה אפקט דומינו קטלני. המנהיג הכל יכול נפגע בצורה קשה בתיקול עם ג'ורדן פיקפורד וסיים את העונה בעקבות קרע מלא ברצועה הצולבת. מעבר לכך שקלופ איבד את שחקן ההגנה הטוב ביותר שלו, ואת אחד המנהיגים החשובים בסגל, החיסרון של ההולנדי אילץ את הקבוצה לשנות את הסגנון שלה.
המייטי רדס כבר לא יכולים ללחוץ את היריבה בתוך הרחבה, ולשחק עם קו הגנה גבוה משום ששחקני ההתקפה יוכלו לחשוף את המגרעות שלהם במעברים מהירים. ואן דייק גם מחזיק בארסנל מהפנט של מסירות ארוכות, ובלעדיו היציאה המהירה מההגנה להתקפה ירדה מהפרק כמעט באופן מוחלט. גם במצבים הנייחים ליברפול חווה רגרסיה. בעזרתו של ואן דייק האדומים כבשו 17 פעמים מהזדמנויות אלו בקמפיין הקודם, 5 מהגולים הללו נרשמו לזכותו.
Official: Liverpool confirm Virgil van Dijk suffered an ACL injury in yesterday’s game against Everton and will undergo surgery. pic.twitter.com/lt83yKSxuV
— Bleacher Report (@BleacherReport) October 18, 2020
שלושה שבועות אחרי החדשות לגבי ואן דייק, האדומים ספגו עוד זעזוע במרכז ההגנה. ג'ו גומז נפצע בברכו, סיים את העונה והשאיר את קלופ עם בלם בכיר בודד בסגל - ג'ואל מטיפ. בו בעת גם טרנט אלכסנדר ארנולד החמיץ מספר משחקים בגלל פציעה. בדומה למשל המפורסם, המנג'ר הגרמני נאלץ למשוך את השמיכה במהלך כל הלילה אך בכל פעם חלק אחר בגופו נותר עירום.
כדי להבין בצורה הטובה ביותר את מצוקת הבלמים של ליברפול העונה צריך להציץ בדפי הסטטיסטיקה. 16 שיתופי פעולה שונים נרשמו במרכז ההגנה אחרי 22 מחזורי ליגה. יש לציין כי מאטיפ התקשה, כהרגלו, לשמור על כשירות ובסוף ינואר גם הוא סיים את חלקו בעונה. צרה זו גרמה גם לקלופ להסיט את שני הקשרים הטובים ביותר שלו לעמדות האחוריות באופן די קבוע, ולמעשה הוא איבד בכך ארבע עמדות במגרש. מצד אחד, פאביניו וג'ורדן הנדרסון, שזרים לעמדת הבלם, עדיפים על ריס וויליאמס ונתניאל פיליפס הבינוניים, אך בד בבד קלופ מפסיד בפעולה זו את האינטנסיביות בקישור.
בנוסף לכך, ז'וטה, שהכניס משב רוח מרענן לקבוצה ותרם 5 שערי ליגה ב-9 משחקים, הצטרף למצבת הפצועים הלא הגיונית בעוד שגם טיאגו הרבה לבלות על מיטת הטיפולים. גם במקרה זה הסטטיסטיקה אומרת הכל: שישה שחקנים ומעלה של האלופה החמיצו יחד שני שליש מהמשחקים. במקביל, שחקני הרוטציה לא הצליחו לספק את הסחורה ולכן לא קיבלו יותר מדי דקות, וכאשר שחקנים רבים איבדו את הביטחון ונשחקו ברמה הפיזית והמנטלית התוצאות הרעות לא איחרו להגיע. צריך גם להגיד שסגנון ה"גגנפרסינג" שמייחד את קלופ דורש מהשחקנים מאמץ אדיר, ולכן אלו שגופם מועד לפורענות, חזרו פעם אחר פעם למעגל האכזרי.
For the sixth time this season, Liverpool have at least eight players unavailable for a match tonight.
— Andrew Beasley (@BassTunedToRed) February 3, 2021
They've had six-or-more missing in almost two thirds (65.6%) of their matches. pic.twitter.com/xPCKZimnal
על אף שמנצ'סטר סיטי פתחה את העונה באופן בינוני בסטנדרטים שלה, ומנצ'סטר יונייטד איבדה לא מעט נקודות, ליברפול היתה חזק במאבק עד סוף דצמבר, אז התחילה הקריסה הגדולה. באותו פרק זמן ההתקפה השנייה בטיבה בשנתיים האחרונות בפרמיירליג כבשה שער בודד (!), וגם הוא הושג אחרי טעות קשה בהגנת ווסט ברומיץ'. המבצר הביתי באנפילד נפרץ פעמיים, כאשר ההפסד לברנלי היה הראשון מזה 68 משחקים.
גם בהתקפה ליברפול לא ליקקה דבש. מוחמד סלאח, סאדיו מאנה ורוברטו פירמינו, שהיו בלתי עצירים בעונות הקודמות, התקשו לשחזר את היכולת. ההגנות שניצבות מולו מציגות קו הגנתי מאוד נמוך וצפוף, והגרמני מתקשה למצוא לכך פתרונות עם החומר שיש לו. לשמחתו בשעות האחרונות של החלון הוחתמו שני בלמים - אוזאן קאבאק ובן דייוויס, כאשר אולי הם יעזרו לו עם הצרות בפן ההגנתי.
באותו זמן פפ גווארדיולה מצא בחזרה את הנוסחה המנצחת, והוא נתן את מירב תשומת הלב לשיפור משחק ההגנה של סיטי. כתוצאה מכך, התכולים יצאו לריצה מדהימה של תשעה ניצחונות רצופים בליגה בהם ספגו שער אחד בלבד, והפער בינהן יוכל לגדול עד לעשר נקודות אם סיטי תגבור על אברטון במשחק ההשלמה.
אז מה זה אומר עבור שאיפות האליפות של ליברפול, והאם גם אוהדיה יצטרכו להסתפק במקום בטופ 4 כפי שאמר קלופ? כמובן שהתשובה לכך היא לא, ועם סימן קריאה גדול. נשארו בקופה עוד 48 נקודות כאשר רגע המפנה יכול בהחלט להתחיל עם ניצחון מול היריבה הגדולה, סיטי, הערב (ראשון) באנפילד. למרות שהקבוצה של קלופ רחוקה שנות אור מהפורמה שאפיינה אותו בעונה הקודמת, היא עדיין האלופה הגאה והיא בהחלט עוד לא אמרה את המילה האחרונה במרוץ.
