שלוש וחצי שנים הוא בליברפול והעונה, אם הקורונה לא תפריע לו, יורגן קלופ סוף כל סוף יעמוד במטרה שהוא, המועדון וכל מי שחשוב לו הציבו - זכיה באליפות אנגליה אחרי 30 שנים. הרדס שקיבל מידיו של ברנדן רוג'רס שפעה בפוטנציאל לא ממומש ועם הזמן הגרמני הצליח לשפץ את הסגל לכדי שלמות והצלחה ובינתיים לפניכם דירוג כל השחקנים שהנחית במרסיסייד. חושבים שהגיע לאחד השחקנים ציון גבוה יותר? מוזמנים להביע את דעתכם בתגובות.
2015/16
מרקו גרויץ': הגיע כהשקעה לטווח ארוך מהכוכב האדום. בתחילת דרכו בליברפול לא הרשים במיוחד מה שהוביל להשאלות לקרדיף והרטה ברלין. אמור לחזור ביוני הקרוב, אבל קשה להאמין שיישאר. 3/10.
סטיבן קולקר: הגיע בהשאלה לחצי עונה מק.פ.ר. קיבל מספר דקות בודדות בליגה ושיחק משחק אחד בגביע. אין ציון
2016/17
סדיו מאנה: אין ספק שמדובר באחד הכוכבים הגדולים של ליברפול בשנות האלפיים. החלק הארי בשלישיית ההתקפה האימתנית שסידרה לרדס את הזכיה בליגת האלופות ואת האליפות המסתמנת של 2019/20. 9/10.
ג'ורג'יניו ויינאלדום: אחד השחקנים החשובים במערך של קלופ. הגיע מניוקאסל שירדה לליגת המשנה והשתלב באופן מושלם. את הצמד ב-0:4 על ברצלונה בחצי גמר האלופות בשנה שעברה יזכרו לו לעד. 8/10.
לוריס קאריוס: הגיע ממיינץ והיה אמור לדחוק את סימון מיניולה לספסל, אבל כולם יודעים איך זה נגמר. הקריסה בגמר ליגת האלופות חרצה את גורלו וההשאלה בבשיקטאש לא עשתה עימו חסד. 2/10.
רגנר קלאבן: הגיע מאוגסבורג, לא יזכר כרכש גדול, אבל עשה את העבודה. הספיק אפילו לכבוש שער ניצחון בדקה ה-94 בברנלי. 5/10.
ג'ואל מאטיפ: הגיע בהעברה חופשית משאלקה ואפשר להגיד שמדובר בבינגו. הפך מהר מאוד לבלם פותח בליברפול ובתחילת העונה, עד שנפצע נהנה מתקופה טובה יותר מאשר ואן דייק. 7/10.
אלכסנדר מאנינגר: השוער הוותיק הגיע בהעברה חופשית מאוגסבורג כגיבוי ולא שיחק. אין ציון.
2017/18
וירג'יל ואן דייק: אין צורך לפרט יותר מדי על מי שמסתמן לרכש החשוב ביותר בעידן קלופ. הבלם הטוב בעולם כיום ואחד הטובים שלבשו את החולצה האדומה. הענק ההולנדי ייצב את ההגנה הרעועה של הרדס, הוביל אותם לזכייה בליגת האלופות, זכה בתואר שחקן השנה באנגליה והתקרב פסע מזכיה בכדור הזהב. כל זה בשנתיים, כן? 9/10.
מוחמד סלאח: הגיע כסימן שאלה מרומא וענה בסימן קריאה ענק. אחד הסקוררים הגדולים של ליברפול במילניום הנוכחי ובתולדותיה. למרות הטענות על ירידה בכושר, המצרי סופר עונה שלישית במועדון עם מספר שערים דו ספרתי בפרמייר ליג וכבר הספיק לעבור את לואיס סוארס ופרננדו טורס בטבלת כיבוש השערים של הרדס בכל הזמנים. 9/10.
אלכס אוקסלייד צ'מברליין: בארסנל הוא לא ממש הצליח, ובליברפול התייצב. לא נוצץ במיוחד, אבל עושה את העבודה עם הדינמיות והטכניקה שלו. תוספת חשובה לרוטציה בקישור. 7/10.
אנדי רוברטסון: אף אחד לא הכיר אותו כשהגיע, אלברטו מורנו עדיין היה המגן השמאלי הפותח, אבל הסקוטי לקח כל הזדמנות שקיבל בשתי ידיים. הגדיר מחדש את המונח מגן תוקף ויחד עם טרנט אלכסנדר ארנולד סיפק לקלופ עוד אפשרויות בחלק הקדמי. 8/10.
טוני גלאצ'ר: מגן שמאלי שהגיע מפאלקירק כהשקעה לעתיד. לא שיחק בקבוצה הבוגרת. אין ציון.
דומיניק סולאנקה: הגיע בהעברה חופשית מצ'לסי. לא קיבל יותר מדי קרדיט, אבל גם לא הרשים כשכן. בכל מקרה, הרדס הצליחו למכור אותו ברווח מרשים של 20 מיליון ליש"ט. 4/10.
2018/19
אליסון: השוער שליברפול הייתה צריכה באמת. שדרג משמעותית את החלק האחורי ודי לראות כיצד הרדס התמודדו עם הפציעה האחרונה שלו כדי להבין את ההשפעה. 8/10.
נאבי קייטה: הגיע מלייפציג במטרה להפוך לשחקן חשוב בקישור, אבל בפועל עדיין לא ממש מספק את המצופה ממנו. למרות זאת, הוא מראה יציבות ונחשב לאופציה טובה לרוטציה. 6/10.
פאביניו: לא יציב במיוחד. מספק משחקים מצויינים לצד הופעות חלשות ולא חזר היטב מהפציעה שעבר, אבל כשהוא נהנה מערב מצוין הוא בלתי עביר. 6/10.
שרדאן שאקירי: הגיע מסטוק שירדה לצ'מפיונשיפ ונחשב לשחקן רוטציה לא רע בכלל. אחד מגיבורי ה-0:4 על ברצלונה, אבל לא היו לו יותר מדי רגעים גדולים. 5/10.
2019/20
טאקומי מינאמינו: הגיע בסכום די נמוך, עדיין לא התבלט לטובה או לרעה. אין ציון.
אדריאן: הגיע בהעברה חופשית מווסטהאם. לא היה אמור לשחק יותר מדי, אבל רצה הגורל ועמד באור הזרקורים לטובה ולרעה. התעלה בדו קרב הפנדלים שסידר לרדס את הסופרקאפ האירופי, אבל את הנפילה בליגת האלופות מול אתלטיקו באנפילד הוא לא ירצה לזכור. 5/10.
ספ ואן דן ברג: השקעה לעתיד מזוולה. לא שיחק מספיק. אין ציון.
אנדי לונרגן: שוער ותיק שהגיע כשוער שלישי. אין ציון.
הארווי אליוט: נחשב לדבר הבא של הכדורגל האנגלי. הרשים במשחקי הגביע בהם שיחק, עדיין לא מספיק בשביל לקבוע לאן נושבת הרוח. אין ציון.
