אמנם את השנים האחרונות מנצ'סטר יונייטד פחות תזכור כשנים היפות של המועדון, אך קבוצת הכדורגל המעוטרת ביותר באנגליה ללא ספק רשמה מספיק ימים יפים בעבר כדי לכפר על כך. אך יש משהו שהשדים האדומים פחות ששים להסתכל אליו לאחור ואלו רשימת השחקנים שהגיעו בקול תרועה לקבוצה ועזבו כזיכרון לא נעים כלל. הנה לכם הרכב אחד עשר הפלופים הגדולים של מנצ'סטר יונייטד:
אריק דג'מבה דג'מבה - הקשר הקמרוני הגיע בתקופתו של אלכס פרגוסון במטרה לרשת את הקפטן האגדי של יונייטד, רוי קין. לאחר שנרכש מנאנט ב-3.5 מליון ליש"ט, החותם היחיד שהשאיר הוא שם קליט. במרוצת השנים, הקשר אף התגלגל לישראל ושיחק במדי הפועל תל אביב. כמו כן בהמשך דווח שבעקבות אורח חיים ראוותני וניהול בעייתי של כספיו, ואף נכנס לחובות כבדים.
קלברסון - בשנת 2004 מנצ'סטר יונייטד החתימה לראשונה בתולדותיה שחקן ברזילאי. מי שהגיע היה שותף לזכייה של נבחרת הסלסאו במונדיאל 2002 והוא עונה לשם קלברסון. הקשר שסומן כמנייה בטוחה לעתיד, הגיע לשדים האדומים בגיל 19 בסכום של מעל שמונה מליון לירות שטרלינג.
לצערו של קלברסון כבר בהופעתו השנייה בקבוצה הוא נפצע ובמהלך השנתיים במועדון הבריטי שותף בעשרים משחקים סך הכל. בהמשך עבר קלברסון לבשיקטאש, חזר לליגה הברזילאית ושיחק גם בארה"ב, עד שפרש בשנת 2016.
אלכסיס סאנצ'ס - הצ'יליאני שלא קיבל מספיק הזדמנויות בברצלונה, אך כיכב בארסנל. היכולת הנהדרת של סאנצ'ס יחד עם חוסר ההצלחה של התותחנים הובילו אותו ליריבה המרה במעבר מתוקשר.
ז'וזה מוריניו ציפה שהחלוץ יוביל את יונייטד לרמות חדשות, אך בפועל התקשה מאוד לשחזר את היכולת שלו מארסנל וכן לספק יותר מדי שערים. כעת סאנצ'ס עדיין שייך לשדים האדומים, אך מושאל לאינטר.
אנחל די מריה - כמו סאנצ'ס גם די מריה הגיע לאולד טראפורד בקול תרועה. בשונה מסאנצ'ס, די מריה הגיע כאלוף אירופה מריאל מדריד, בסכום אדיר של 60 מליון ליש''ט ועם חוזה ארוך טווח. הארגנטינאי הנפלא היה האיש עליו בנתה יונייטד את מסע החזרה שלה לטופ. זה אכן התחיל טוב כשנבחר לשחקן החודש ספטמבר, אבל משם זה הדרדר וכבר בסיום העונה עזב את אנגליה לטובת פריס סן ז'רמן.
אואן הארגיבס - במקרה של הקשר האנגלי שהגיע מבאיירן מינכן, יש סיבות מקלות. השחקן שהצטיין בקבוצה הגרמנית הגיע ליונייטד לאחר שאת רוב עונת 2006-2007 פספס בשל שבר ברגלו. למרות זאת השדים האדומים פתחו את הארנק ורכשו את הארגריבס בכ-17 מליון ליש"ט.
בגמר של 2008 הספיק הארגריבס עוד לכבוש בדו קרב הפנדלים בו זכתה יונייטד בליגת האלופות, אבל רצף מתמשך של פציעות גרמו לו לעבור מספר ניתוחים מהם התקשה מאוד לחזור במהלך ארבע שנותיו הדלות ביונייטד. בשנת 2012 עוד הספיק לערוך הופעה אחת במידה היריבה העירונית, סיטי, אך לאחר מכן כבר פרש בגיל 31 בלבד.
חואן ורון - הקשר הארגנטיני בעל הבעיטות העוצמתיות הגיע ליונייטד ב-2001 לאחר שהציג כדורגל אדיר במדי לאציו. אלכס פרגוסון הביא את ורון בסכום גבוה גם בימינו של 28 מליון ליש"ט.
במקרה של ורון, יש כאלו שיחלקו על הגדרתו כפלופ. בסוף של יום הארגנטיני היה שותף לשתי אליפויות בהן שיחק בשדים האדומים, אבל משהו שם לא התחבר. הוא כבש בסך הכל שבעה שערים ב-51 הופעות בפרמיירליג והיכולת שלו מלאציו לא באה לידי ביטוי באותה רמה בתאטרון החלומות. כעבור אותן שנתיים המשיך ורון במסעו כשנחת בפרוייקט של רומן אברמוביץ' בצ'לסי.
מארק בוסניץ' - השוער האוסטרלי שנכנס לכפפות הענקיות שהשאיר לו פיטר שמייכל, לא הסתדר כל כך בזמן הקצר שלו בין הקורות של האדומים. פביאן בארטז החליף אותו מהר מאוד ובוסניץ' המשיך לצ'לסי, שם נכשל בבדיקת סמים ונחתך מהקבוצה.
ממפיס דפאיי - לרבים זה אולי נשמע מוזר, כיוון שההולנדי של ליון הוא נכס משמעותי בקבוצה הצרפתית וכן גם לנבחרת הולנד. אבל לפני שהגיע לצרפת, דפאיי סומן כמחליפו של כריסטיאנו רונאלדו במנצ'סטר יונייטד. למרות אין סוף הזדמנויות הוא לבסוף שוחרר, אך עם אופציה לרכישה חזרה, אז מי יודע.
דייגו פורלאן - בשביל להבין כמה החלוץ האורווגאי היה כזה פלופ, צריך להסתכל על הדברים שעשה לאחר שעזב. אם במדי השדים האדומים הוא רשם עונה שלמה ללא לכבוש שער אחד. בימים שאחרי הקדנציה באנגליה הוא חורר רשתות במדי ויאריאל, אתלטיקו מדריד, זכה פעמיים בנעל הזהב האירופי וכמובן במדי הנבחרת, שבמדיה גם זכה במלך השערים של מונדיאל 2010.
רדאמל פלקאו - החלוץ הקולומביאני האדיר הגיע ליונייטד בתום חלון ההעברות של עונת 2014 ממונקו. על הכישרון שלו ויכולת הכיבוש אי אפשר להתווכח, אבל האדומים לקחו סיכון כאשר החליטו להביאו בהשאלה לאחר שהתאושש מפציעה קשה.
הצלחה לא הייתה ו"אל טיגרה" לא הסתדר כל כך עם מאמנו לואיס ואן חאל, כעבור שנה יונייטד לא מימשה את אופציית הרכישה ושלחה אותו חזרה לנסיכות הצרפתית.
בבה - הסיפור של בבה הוא מיוחד, כיוון שהוא התגלה בכלל באליפות העולם בכדורגל למחוסרי דיור. למרות ההגעה המסקרנת, הפורטוגלי לא באמת קיבל יותר מדי הזדמנות ביונייטד, והתגלגל מההשאלה להשאלה, עד ששוחרר כעבור ארבע שנים.
