הנרי הארי גרג ,לא היה "מהמקובלים" בשורות מנצ'סטר יונייטד של אמצע שנות ה-50. הוא מעולם לא נחשב לאחד מהחבר'ה, כזה שכיף להעביר איתו צחוקים בחדר ההלבשה או לשבת איתו על כוס בירה צוננת. נהפוכו, השוער הצפון אירי היה חתיכת קשוח. כיאה לבן בכור ממשפחת פועלים ברוכת ילדים אי שם במגרפל'ת, הבחור המחוספס לא חיבב אף אחד ולא חיפש חברים. הוא בא לעבוד ולא לחוג קרמיקה.
כשהגיע ליונייטד בדצמבר 1957, גרג לא ממש התחבב על אנשי הצוות הוותיקים ולשחקניה הצעירים העביר באופן שיטתי סדרות חינוך (בהמשך הדרך אפילו ג'ורג בסט הסורר נאלץ לנקות לו את הנעליים כחלק מאותה "טחינת צעירות").
במועדון השדים האדומים ידעו על המחסום החברתי ממנו סבל השוער בתחילת דרכו, אך כל עוד הציג את יכולתו המופלאה שהביאה אותו למנצ'סטר עבור 23,000 לירות שטרלינג ( סכום שיא באותם ימים) שידבר עם הקורות מבחינתם.
Tuesday marks 60 years since the Munich Air Disaster took the lives of 23 people, including eight @ManUtd players.
— BBC Sport (@BBCSport) February 5, 2018
Survivor Harry Gregg has written a poem for his team-mates. pic.twitter.com/5PHfxO8daR
עוד "בעיה" ממנה סבל הארי היתה חוסר פחד על סף הטירוף. אומנם עולם הכדורגל ידע לא מעט שוערים שחסר להם בורג, אך אצל הצפון אירי זה כבר גבל בשיגעון. פעם אחרי פעם גרג זינק לרגלי החלוצים בלי לחשוב, פעם אחרי פעם הוא גם נפצע בצורה רצינית ורק בדרך נס חזר למגרש. מבחינתו של הארי, המטרה העיקרית והיחידה היתה להגן על השער. עצמות שבורות, רצועות קרועות ואינספור חתכים מהם סבל היוו פרט שולי.
ב-6.2.1958, בדיוק היום לפני 60 שנה. שיגעונו של גרג הפך לסיפור הגבורה הגדול ביותר בתולדות הכדורגל. באותו יום שחור נחתם בדפי ההיסטוריה באותיות של דם " אסון מינכן" שגבה את חייהם של 23 בני אדם. האירוע הטראגי התרחש כאשר מנצ'סטר יונייטד חזרה מבלגרד ממשחק גביע אירופה לאלופות ונאלצה לעצור במינכן בכדי לתדלק.
למרות מזג אוויר איום ונורא, טעות אנוש של הטייסים ריסקה את המטוס לאחר 3 ניסיונות המראה כושלים והפכה אותו למלכודת מוות של מתכת ופלדה שעלו בלהבות. "לא שמעתי צעקות, היתה דממה. משהו ריסק לי את הגולגולת שנפתחה כמו ביצה קשה. פי התמלא בטעם של דם, לא רציתי לגעת בראשי כי הייתי בטוח שארגיש את מוחי החשוף", שיחזר גרג את רגעי האימה.
בדיוק במצב מלבלב זה, כשמסביבו רק אש, דם וריח של בשר חרוך. השוער המדמם נזכר ב-ורה לוקיץ', בחורה הריונית שישבה בסביבתו עם תינוקת קטנה. הוא פינה את דרכו וזחל בעקבות קולות בכייה של התינוקת ולבסוף חילץ אותה מחוץ למטוס דרך פתח מילוט. מיד לאחר מכן שב לאזור התופת והציל גם את אמה שהיתה מחוסרת הכרה. פעם אחר פעם הארי חזר לאותו גיהנום וחילץ את חבריו.
בסיומו של מסע החילוץ, גרג הביא למקום מבטחים את חבריו לקבוצה ג'קי בלנצ'פלוואר, בובי צ'רלטון דניס ויאולט ואת מאמנו דאז, סר מאט באזבי. אומנם נדמה כי מדובר בסצינת אקשן מסרט הוליוודי, אך במקרה של הצפון אירי המציאות עלתה על כל דימיון. "גבורה זה דבר אחד, מה שגרג עשה זה הרבה מעבר לגבורה", סיפר ג'ורג' בסט על חברו לקבוצה בהמשך הקדנציה באדום. למרבה ההפתעה אם תסתכלו בפנתיאון התארים של גרג לא תמצאו שום תואר במדי השדים האדומים.
למרות זאת מעשה הגבורה ההירואי של "הגיבור ממינכן" סלל את הדרך להמשך המורשת הנפלאה של תינוקות באזבי המופלאים. כיום הארי בן ה-86 כבר לא חושב כל בוקר על אותם רגעים שחורים מחודש פבואר החורפי ב-1958. הוא מבקש רק דבר אחד- שיפסיקו לזכור אותו כגיבור ממינכן.. "תזכרו אותי פשוט בתור שוערה של מנצ'סטר יונייטד הגדולה".
#סיפור על הכדור
Harry and grandson Harry Jnr @ManUtd pic.twitter.com/Oi0bhTaB1W
— HarryGreggFoundation (@HarryGreggF) February 5, 2018
