אוהדי ארסנל יכולים לשכנע את עצמם מעכשיו ועד לגמר ליגת האלופות שהכל היה נראה אחרת אתמול אם גיבס לא היה מחליק בדרך לשער הראשון, ואם אלמונייה לא היה טועה בשער השני. אלא שגם הם יודעים עמוק בלב שלא היה להם אתמול מה למכור מול יונייטד. לפעמים, כמו שאמר כאן שדרן אחד שמזוהה עם התותחנים, צריך פשוט לשתוק ולהשתחוות.
אני לא חשוד באהדה יתירה ליונייטד, ובעיקר לא למונופול של קבוצת-העל שהיא מבססת לה כאן בשנים האחרונות, אבל חייבים להיות הגונים ולומר את זה: בשבועות האחרונים יונייטד נראית פשוט בלתי ניתנת לעצירה. זה לא רק רוני ורונאלדו. אתמול גם פארק, אותו שחקן 12 קבוע שמעולם לא קיבל את הקרדיט המגיע לו בתקשורת אבל תמיד קיבל אותו מפרגוסון, הראה איזה שחקן נפלא הוא. למעט חמש הדקות הראשונות אולי, יונייטד עלתה אתמול על ארסנל בכל היבט של המשחק. במהירות, בחוזק הפיזי, ביצירתיות ובמשחק ההגנה הכמעט מושלם. כמעט בכל המאבקים על הכדור זכו שחקני היונייטד.
הפייבוריטית האמיתית בגמר
פרגוסון ושחקניו יודעים שמי שתתמודד מולם בגמר, תהיה אשר תהיה, תעשה להם חיים קשים יותר ממה שעשתה להם ארסנל. ליונייטד יהיה קשה יותר בגמר בין אם זו תהיה צ'לסי, הקבוצה היחידה בפרמייר ליג ששחקניה לא נופלים מיונייטד במשחק ההגנה או בכוח הפיזי, ובין אם תהיה זאת ברצלונה, שיותר מלכל קבוצה אחרת יש לה את הכלים ההתקפיים לפצח את ההגנה הנהדרת של היונייטד. ובכל זאת, אחרי התצוגה של אתמול, ומבלי לקחת שום דבר מההצגה של ברצלונה בסוף השבוע מול ריאל, נדמה שמי מן השתיים שלא תגיע לגמר תמצא שם את מנצ'סטר יונייטד בתור פייבוריטית. בוודאי אם רונאלדו או רוני לא ייפצעו עד אז.
אירופה כבר ידעה קבוצות גדולות, קבוצות דומיננטיות, בלתי מנוצחות, דורסניות אפילו. אבל לאף קבוצה עד היום לא היה את העומק שיש ליונייטד. את ארסנל אתמול היא שיתקה לחלוטין כשברבאטוב, גיגס, טבז, סקולס ונאני כלל לא על המגרש (השניים הראשונים נכנסו כשהמשחק כבר היה בגרבאג' טיים), ואחרי כל זה הם עוד מנסים לקנות את ריברי מבאיירן מינכן. עומק כזה אין לא לברצלונה ובטח לא לאף אחת מהאיטלקיות והגרמניות. עומק כזה אין גם לארסן ונגר או לרפא בניטז.
איך עוצרים את פרגוסון?
הבעיה העיקרית של ונגר לא הייתה המשחק אתמול, ואפילו לא העובדה שהקבוצה שלו מסיימת עונה רביעית ללא תואר. הבעייה העיקרית שלו, כמו גם של בניטז וליברפול, היא השאלה מה לכל הרוחות עושים נגד הבחורים של פרגוסון בעונה הבאה ובזאת שאחריה. נכון, אם רונאלדו באמת יעזוב בסופו של דבר לריאל מדריד זו תהיה קבוצה אחרת, אבל איתו ובלעדיו - את תואר האליפות נראה שבכל מקרה יהיה קשה לקחת מהם גם בשנה הבאה. ולחשוב שרק לפני כמה שבועות, אחרי ההפסדים הרצופים לליברפול ולפולהאם, יונייטד נראתה לרגע פגיעה.
אז יונייטד בדרך לדאבל גדול (ותסלחו לי שאני לא סופר את גביע הליגה וגביע העולם לקבוצות), הפועל ת"א טיפסה לראש הטבלה ונראית גם היא בדרך הנכונה, ומכבי ת"א בקאנטים. מה יש לומר, עלי מוהר בטח יושב לו למעלה בשמיים ומחייך חיוך גדול.