כמה שזה נורא לראות נבחרות אחרות חוגגות על חשבונך. זה הדבר הכי "מזעזע" במשחק הספורטיבי הזה שנקרא כדורגל. כמה מעצבן שנבחרת חלשה מאיתנו, הרבה פחות כשרונית מאיתנו, עולה מהבית שלנו.
במשחק עצמו השחקנים הראו שבכל זאת יש לנו אופי ויש לנו שחקנים טובים שיודעים לשחק עם לב. אין ספק, החבר'ה שלנו החזירו הערב לפחות במעט את כבודם, נלחמו על כל כדור, הראו מוטיבציה, רצון ושמחת חיים.
מי יודע, אם לא ההרחקה המטופשת של אביחי ידין יכול להיות שהיינו יוצאים גם עם ניצחון, כי מה שאני אומר מתחילת הקמפיין בבית הזה הוא שנבחרת ישראל היתה הכי כשרונית וזה בדיוק מה שמעצים את הפספוס.
ובכל זאת, מה שטוב במשחק הכדורגל הוא שתמיד יש את המשחק הבא, את הטורניר הבא או הקמפיין הבא. אני מאמין גדול בכדורגל הישראלי ובכדורגלן הישראלי.
השחקנים הראו שאנחנו יכולים להאמין בהם, יכולים לסמוך עליהם ויכולים לקוות שכל מה שהיה עד היום הוא זמני וניתן לשינוי.
אם נסכם את הקמפיין זו היתה כמובן אכזבה גדולה. הנבחרת לא התעלתה בשום שלב לרמה שהיא באמת יכולה להציג וציפינו ממנה להרבה יותר, אבל כמו שיוסי בניון אמר - יש גם אכזבות בכדורגל, גם אני חוויתי אותן על בשרי והחוכמה היא לקום מהקרשים, להתמודד עם המצב גם כשקשה ולהוכיח שאתה בנוי מחומר מיוחד.
כדורגלן גדול, קבוצה גדולה ונבחרת גדולה צריכים להוכיח את עצמם מחדש בכל יום. הנבחרת הזו חייבת לנו ואין לי ספק שגם אם לא נעלה בשנים הקרובות, הנבחרת הזו עוד תראה לנו משחקים טובים, משחקים שבסופם הקהל באצטדיון ר"ג יהיה גאה בבחורים האלה, כי כמו שאמרתי בפתיחה - כשרון יש לנו בלי סוף והיום יכולנו לראות שיש גם נשמה. אם נשלב את שניהם יחד כל משחק נגיע רחוק. בהצלחה לנבחרת שלנו בקמפיין הבא.
