אחת הגיעה אחרי הפסד בדרבי לסנט אטיין, אחת על סף תהום בבונדסליגה אחרי הפסד ללברקוזן, אחת הבטיחה שקלוד פואל יישאר מאמן למרות הכל, אחת אפילו לא מגבה את המאמן פליקס מגאת' מרוב שהכיסא שלו יציב, אבל יותר מהכל לשתיהן מכנה משותף אחד: אחת דילגה מעל הפועל ת"א כמעט ללא מאמץ ואחרת בטוחה שהיא תעשה אותו דבר הערב (שלישי) ב-21:45.
אי אפשר להתעלם מהזלזול הגרמני בדאבליסטית הישראלית. העובדה שכל מה שהתקשורת הגרמנית עוסקת בו והנושא הכי מעניין עבור המאמן מגאת' והשחקנים הוא לסמן "וי" בבלומפילד כדי להגיע למשחק החשוב באמת, מול סט. פאולי בליגה. כנראה שהקלישאה "קרב על שש נקודות" הגיעה עד גלזנקירשן הרחוקה והפסטורלית. מי שחשב שמתעסקים בשאלקה בפציעות של איתי שכטר ואביחי ידין ובאווירה החמה בבלומפילד, כדאי שיחשוב שנית.
הפועל "הרוויחה" את הזלזול הגרמני רק על פי מה שכתוב על הנייר. ספיגות מוקדמות בכל משחק, הגנה רעועה, אוויר שנגמר אחרי 60 דקות (מלבד המשחק מול ליון) והרצון הגלוי "רק לא לסיים ללא נקודות כמו מכבי חיפה". גם האמרות שלא לציטוט של כל מי שהמועדון חשוב לו ש"המשחק נגד מכבי חיפה חשוב הרבה יותר" מחלחל עמוק לשחקנים ובעיקר לאוהדים.
אבל דווקא מהמקום הזה, מהמקום האחרון בבית כשהיריבות לא ממש סופרות את הפועל, הקבוצה הכי אירופית בכדורגל הישראלי חייבת להתרומם. דווקא מהחיסרון של השחקן הכי טוב שלה וההרכב שייבנה טלאי על טלאי, האדומים יכולים להיוולד מחדש. כי גם אלי גוטמן ויוסי אבוקסיס מרגישים בתוך תוכם שבשני משחקי בית רצופים, נגד שאלקה ומול בנפיקה, צריכים לקחת נקודות. כי קבוצה שמתגאה ב"אירופיות" שלה לא יכולה לסיים עם מאזן מאופס.
ראיון של עשר שאלות עם מגאת' ואף מילה על הפועל
אוהדיה של שאלקה פתחו הבוקר את ה"בילד" היוקרתי כדי להתעדכן במצב קבוצתם וגילו ראיון עם פליקס מגאת'. הפועל? האיזכור היחידי בא אחרי השאלה: "האם המשחק מול סט. פאולי חשוב מהמשחק נגד הפועל", המאמן הגרמני ענה בדיפלומטיה: "כמובן שלא!" והוא לא יקבל תירוצים הערב. ובזה נגמר האיזכור על האדומים מת"א.
קצת על אסקודרו שיפתח הערב במקום שמיץ הפצוע, הרבה על היכולת של ראול בליגה ובעיקר על כך שהם חייבים להתאושש בליגה מהיכולת החלשה. גוטמן? שכטר? ורמוט? חוץ מכמה משפטים של כריסטוף מצלדר במסיבת העיתונאים אמש, לא היה כלום. בשביל שאלקה ישראל היתה ונשארה מדינה כושלת, לפחות מבחינת הכדורגל שלה.
הסטטיסטיקה היבשה נגד הפועל. באתר הרשמי של אופ"א כתוב על כך שמעולם קבוצה ישראלית לא עלתה לשמינית הגמר והניצחון האחרון של קבוצה בליגת האלופות היה של מכבי ת"א נגד אייאקס באצטדיון רמת גן אי שם לפני שש שנים. "הקבוצות הישראליות נכשלו בניסיון לנצח ב-11 המשחקים האחרונים שלהם במפעל", נכתב ב"הידעת?" של כתבת המשחק. הפועל היתה צריכה מוטיבציה? ניצחון יחליף את השם של מכבי בשם שלה תחת הכותרת: "הניצחון האחרון של ישראלית בצ'מפיונס".
מה שכן, רק לחשוב מה היה קורה לו קבוצה ישראלית היתה פוגשת קבוצה ממונטנגרו או בוסניה עם מאזן כזה? כנראה שהיינו חושבים כמו שאלקה.
הערב היית שונה?
אם שאלקה מגיעה לבלומפילד במצב דומה לליון, הפועל דווקא לא. היכולת בליגה לא מרשימה, אבל ארבעה ניצחונות רצופים מביאים את האדומים במצב רוח מצויין למפגש נגד הגרמנים. אמנם היריבות לא ממש מתנגדות, אבל בכל זאת, עדיף להגיע למשחק כזה אחרי ניצחון על הפועל באר שבע ולא אחרי רביעייה מקרית שמונה.
החיסרון של איתי שכטר הוא קטסטרופה מקצועית להפועל, אבל אולי פה האסימון התקוע יירד לכמה שחקנים. הפועל לא תמסור את הכדור למעלה ותקווה שהכישרון יכבוש, כי הוא לא שם. מדברים רבות על גילי ורמוט, אבל מוגזם להפיל את התקווה על הכתפיים של מספר 14. הוא המנהיג, אבל לא לבד. ערן זהבי, בן סהר, טוטו תמוז ושי אבוטבול יצטרכו לדאוג שהפועל הקבוצתית משנה שעברה תופיע גם הערב. למרות הקושי בלי שכטר. הישועה יכולה לבוא מהשחקן הכי אירופי של הפועל בתקופה האחרונה: טוטו תמוז.
אבל לפני הכל, ההגנה: אם ייתנו לראול ולהונטלאר לטייל כמו במשחק הראשון זה ייגמר בהפסד מר. לא כדאי לחשוב מה יקרה אם שוב טיילת הרברט סמואל תתחיל בחוף הים של ת"א ותמשיך עד לרחבת ה-16 של וינסנט אניימה.
למדו לקח?
המשחקים של הפועל ת"א בשלב הבתים בליגת האלופות חוזרים על עצמם והגיע הזמן ללקחים. ספיגה מוקדמת, שליטה אופטית חסרת תכלית בכדור ומסירות אורך ממגן למגן, חצי מצב שנותן תקווה לכבוש וסיום בהרגשה ש"זה גדול עלינו".
גוטמן ואבוקסיס צריכים לשנות את התפיסה כי מה שטוב לליגה בטח שלא טוב לאירופה. הפועל כבר ניצחה קבוצה גרמנית בעונה שעברה בליגה האירופית (המבורג) והתמודדה בבלומפילד מול קבוצות טובות יותר אפילו משאלקה.
ההתרגשות מהמנון ליגת האלופות כבר לא מה שהיתה לפני חודש, הערב השחקנים לא יקרצו למצלמה בביישנות כפי שהיה בסיבוב הראשון והגיע הזמן שאחרי סבב החתימות והריב מי יקבל את החולצה של ראול, הפועל תיזכר שבאירופה היא כבר עשתה דבר או שניים. התקווה לסיים במקום השני היא אוטופית וחסרת סיכוי ממשי, גם המקום השלישי נראה רחוק מאוד, אבל להשיג נקודות זו לא מטרה, אלא חובה.
הם מזלזלים? חושבים על סט. פאולי? לא מכירים את ורמוט ותמוז? ל-90 דקות הפועל צריכה לחזור להיות הקבוצה "הרעה" מהעונה שעברה. כי עם כל הכבוד ללחם והחמאה, צריך גם לקנח עם קצת קצפת. אחרת העונה האירופית של האדומים תזכיר יותר שמנת חמוצה.
