שיתוף הפעולה הפורה של מונדיאל 1994 הצליח על המגרש אז למה שהוא לא יצליח גם בפוליטיקה? ככה לפחות חושב הציבור בברזיל שבחר ברומאריו ובבטו לייצג אותו בקונגרס כחלק מהמפלגה הסוציאלית של ברזיל.
למי שפחות זוכר, או לא יודע, השניים הובילו את נבחרת ברזיל לזכיה בגביע העולם ב-1994 כחלק מנבחרת הסלסאו שניצחה בגמר את איטליה בבעיטות הכרעה מאחד עשר מטרים.
האיש שטוען כי הבקיע מעל 1,000 שערים בקריירה, רומאריו, קיבל כסא בבית התחתון של הקונגרס אחרי שאסף כמעט 150,000 קולות ישירים. החלוץ הבטיח שידאג לצרכים מיוחדים של ילדים ויחזק קהילות חלשות בעיקר בדרך שהוא יודע הכי טוב - דרך הספורט.
איש ה-1,000 אמר על הבחירה: "בכדורגל התחלתי בקבוצה קטנה ורציתי לנצח טורנירים. בוואסקו דה גמה רציתי להיות השחקן הכי טוב ועכשיו זה. אני הולך לקחת את זה צעד-צעד והמטרה היא לשרת את הציבור בצורה הכי טובה שיש בארבע השנים הקרובות".
"הראש שלי השתנה", אמר רומאריו, "אני כבר לא הכדורגלן הפוחז שהייתי, אני בן 44 ואבא טוב.
לעומתו, עמיתו להתקפה עם תנועת התינוק, בבטו, קיבל קצת פחות מ-30,000 קולות כמועמד לבית המחוקקים של ריו, מה שהכניס אותו בקושי פנימה. שאר הספוראים נכשלו להכנס. גם המתאגרף ואלוף העולם, 'פופו' פריטאס שיקבל כ-60,000 קולות בבאהיה לא הצליח במטרתו להגיע לקונגרס.
אחד ממובילי הקמפיין, מרקיו סאראיבה, היה נחרץ אחרי הבחירות: "אם היינו מתחילים יותר מוקדם והיה לנו מימון יותר גדול, היה אפשר להגיע גם ל-800,000 קולות. רומאריו יכול לכוון גם אל עבר כס הנשיאות".
הדברים מקבלים משנה תוקף בהתחשב בעובדה שהנשיא המכהן, לואיס אינסיו דה סילבה, התחיל את חייו כמסגר.