אין ספק בכלל, שכל אזרח ישראלי, או לפחות רוב האזרחים מתפללים להצלחת הנבחרת ולהעפלה ליורו 2012. אולם, כנראה שאם הנבחרת תצליח במשימה, זה יהיה הרבה בזכות השחקנים.
המאמן החביב והנחמד אותו הכרנו, כבר לא ממש גר פה, או לפחות הוא בפירוש לא אותו אדם מוכר. הרבה יותר תוקפני, יורה על כלי התקשורת, משדר לחץ ויותר מהכל מאבד את האמון של הקהל.
הנה מספר עובדות, מאירועי השבוע האחרון שמעידות על ההתנהלות של נבחרת ישראל: ביום שני האחרון יצא המאמן לואיס פרננדז כועס בסיום האימון, אחרי שטובי לב סיפרו לו את אשר נכתב עליו בכל מקום. הטענות של העיתונאים: המאמן לא היה במחזור האחרון לפני קרואטיה ובמקום לבחון שחקנים, הוא העדיף לחגוג את יום הולדתו בגולה. התגובה לא אחרה לבוא.
בעיתונאים הוא הטיח, לאחר שביקרו אותו על כך שלא היה במחזור המשחקים האחרון של הליגה לפני התכנסות הנבחרת: "בסוף השבוע ראיתי את המשחק של ווסטהאם בליגה האנגלית, ומיורקה נגד ברצלונה בליגה הספרדית אני לא מבין למה אתם עושים עניין מזה שלא הייתי פה בסוף שבוע אבל כנראה שבזה אתם אוהבים להתעסק אז אתם יכולים לרשום את זה".
היום, במסיבת העיתונאים כבר אמר המאמן שהוא התכוון שראה את שני המשחקים הנקובים בטלוויזיה. מעניין. ראה או היה, כנראה שמבחינת המאמן זה אותו דבר. הצרפתי סיפר בחיוך שאשתו כבר כועסת על מספר המשחקים שהוא רואה, יכול להיות שבשבת הוא היה בחופש. יותר מדי שחקנים טובים שכיכבו במחזור האחרון לא נמצאים בפנקס של הצרפתי.
שחקני הנבחרת יצאו השבוע לארוחת גיבוש בהרצליה. אתם תשפטו האם ראוי ששחקני הנבחרת ישבו במסעדה עד חצות באמצע הכנות למשחק אולי החשוב ביותר בקמפיין, אבל זה אולי מתקבל על הדעת, בעוד העניין נעוץ במקום אחר. דיברו על ארוחת גיבוש, דיברו על אירוע להרגיע את השחקנים בעקבות הפציעה של בניון, אבל השורה התחתונה שאימון בוקר לא התקיים היום. ככה זה ששוברים את שעת העוצר.
פרננדז משדר פאניקה. שלושת האימונים האחרונים לקראת המשחק בשבת נסגרו, דבר שלא ממש זכור ממשחקים בעבר. רק להזכיר לצרפתי, האימון של נבחרת הולנד לפני גמר המונדיאל היה פתוח לגמרי, רק תבואו. איפה המאמן שקרא לכולם לצפות באימונים הפתוחים של הנבחרת ששייכת לכולם? לא ברור. לפני מלטה כל אחד יכול לבוא, הערב ל הגיעו חמישה אוהדים לאצטדיון ר"ג וחזרו מאוכזבים.
מי יבלום את הקרואטים?
פרננדז שיחרר את טל בן חיים לברית בנו, ועל זה מגיעות לו המחמאות. המאמן נהג כמצופה ממנו, באצילות והתחשב בבלם כמו שהיה צריך, אבל נשאלת השאלה, האם שחקן שחוזר ביום שישי בערב, לאחר טיסות ללונדון וחזרה תוך 24 שעות יוכל לשחק יממה לאחר מכן במשחק מכריע של הנבחרת? לא בטוח. יש לזכור גם שבן חיים לא התאמן ביום רביעי בגלל כאבים ויחמיץ גם את השני האימונים הנוספים לפני קרואטיה. בעיה.
בן חיים ינחת יממה לפני המשחק והצרפתי העדיף לזמן במקום אושרי רואש את אוראל דגני המוכשר. האם דגני ישחק לראשונה בנבחרת אחרי שני אימונים? לא היה ראוי לזמן בלם מנוסה יותר. אולי אבי סטרול שלא התרגש מול אצטדיון מלא.
הצוות המקצועי מנסה לשדר מקצוענות, ובדברים לא מעטים יש מקצוענות שכזו. פרננדז שקדן, משקיע שעות בעבודה, הולך לאימונים ומדבר עם מאמנים וכך גם טל בנין, אבל מצד שני נעדר ממחזור משחקים חשוב, ומעלה גם את השאלה, האם לא היה ראוי לנסוע ולראות את הבלם רמי גרשון שזומן לפחות במשחק אחד? או את שלומי ארבייטמן? כנראה שלא.
רוצים עוד? האימון שנקבע להיום, כולל מסיבת העיתונאים הוזזו לא פחות משלוש פעמים. בהתאחדות הודיעו שהאימון בבוקר, ואז בערב, כשהשחקנים עצמם לא ידעו אמש עד השעות הקטנות מתי הוא יתקיים. גם מסיבת העיתונאים נקבעה להיום בצהריים, הוזזה לערב, ואז בהתראה קצרה הוזזה שוב לצהריים, מה שגרם ללא פחות מארבעה עיתונאים פשוט לפספס אותה.
כל הנקודות המובאות לעיל לא חשובות אם הנבחרת תעשה את העבודה, ותצליח במשימות שלפניה. אין ספק שצריך להוריד את הכובע בפני השחקנים, שבתוך ים של מתורגמנים, שפות שונות וחוסר תיאום, מתאמנים ברצינות ראויה לציון, ובאמת נותנים הכל על מנת שהנבחרת תצליח. שחקני הנבחרת מלוכדים ותומכים אחד בשני וזה ללא ספק ראוי ומעודד. שיהיה בהצלחה.
