אין כמעט שחקן כדורגל, וגם אוהד מושבע, שאין לו אמונות טפלות - בספורט זה כנראה חזק יותר מכל תחום אחר בחיים. אמונות אלה הן כמובן לא רק נחלתן של הכדורגלנים והאוהדים בישראל, גם באנגליה זה נמצא ובגדול.
קפטן צ'לסי, ג'ון טרי, מעריך שיש לו בערך 50 אמונות טפלות - למשל לשבת באותו מושב באוטובוס של הקבוצה, להאזין לאותו דיסק ולהחנות באותו מקום חניה בסטמפורד ברידג'.
לשוער פורטסמות', דייויד ג'יימס, יש יותר אמונות טפלות משערי זכות של פומפי השנה ופול אינס ילבש את חולצתו רק כאשר שחקני שתי הקבוצות ייכנסו לתוך המנהרה. "הסאן" החליט לבחור את עשר האמונות הטפלות הגדולות ביותר של אנשי הכדורגל בבריטניה והתוצאות לפניכם בסדר יורד.
במקום העשירי מדורג מנג'ר סנדרלנד, סטיב ברוס, שלא יכול לצפות בבעיטת 11 מטרים שנשרקת עבור קבוצתו. "זה טפשי", הוא מודה.
במקום התשיעי נמצא לורן בלאן, בלם העבר של נבחרת צרפת, שנהג לנשק את הקרחת של שוערו פביאן בארטז לפני כל משחק במונדיאל 1998. כנראה שזה עזר, כי נבחרת הטריקולור זכתה בגביע העולמי בסוף הטורניר.
במקום השמיני, כדורגלן העבר הגדול ופרשן ההווה, גארי ליניקר, שלפני כל שידור שואל את המשפט "האם זה שידור חי"? הסיבה נעוצה בכך שבתחילת דרכו בטלוויזיה הוא פנה לשדר בשאלה בתחילת השידור, והאחרון התעלם ממנו והמשיך לקרוא את הדף, כי חשב שמדובר בחזרה שלפני השידור. ליניקר שאל: "אנחנו עדיין לא באוויר"? וקיבל תשובה עצבנית מהעורך באוזניה - "אנחנו כן". השדר קפץ מהמושב שלו ולכן, למרות שעבר זמן רב מאז, הוא ממשיך לשאול זאת לפני כל שידור.
במקום השביעי, סטיב פיליפס, שוערה של בריסטול רוברס שלא יכול להחליף את בקבוק המים שלו במשך כל היום: "כשאני נכנס לתוך חדר ההלבשה, הבקבוק הראשון שאני לוקח חייב להישאר אתי עד סוף היום. זה לא משנה כמה הוא מלוכלך, אני לא יכול להשתמש באחר, אחרת זה יהיה מזל רע".
במקום השישי שוב חוזרים לגארי ליניקר, חלוצה האגדי של נבחרת אנגליה בעבר, שלא היה בועט לשער בזמן חימום לפני משחק. הוא פחד שאם יכבוש בחימום, הוא יבזבז את כל הבעיטות הטובות, ולא יישארו לו כאלה למשחק.
במקום החמישי, שחקן העבר האגדי בובי מור, שטקס קבוע שלו לפני משחק היה כאשר לבש את המכנסיים הקצרים אחרי שכל חבריו לקבוצה לבשו אותם כבר. שחקן אחר בקבוצה, מרטין פיטרס, החליט לחקות אותו, לבש את המכנסיים, ואחרי שמור לבש אחרון - היה פיטרס מוריד אותם ולובש שוב. אבל אז הוא היה רואה את מור גם מתפשט כדי להתלבש מחדש.
במקום הרביעי, ג'רמיין דפו, חלוצה של טוטנהאם, שנוהג לגלח את הראש לפני משחקים כדי להימנע מפציעות. "אין לי ברירה, אני חייב, אני נפצע רק כשהשיער שלי ארוך".
במקום השלישי המאמן ניל וורנוק שבזמן רצף ניצחונות עוצר ברמזורים בדרכו הביתה גם אם האור ירוק.
במקום השני, מלווין קמארה, חלוצה של האדרספילד שצופה לפני משחקים בסרט הישן "ווילי וונקה וממלכת השוקולד". "זה מכניס אותי למצב רוח הנכון", הוא הסביר.
ובמקום הראשון סרג'יו גויקואצ'אה, שוערה לשעבר של נבחרת ארגנטינה, שנהג להשתין על כר הדשא לפני דו-קרב פנדלים בו היה מעורב. "אם יש לך צרכים טבעיים כאלה, אתה צריך לעלות על המגרש, עשיתי זאת בעדינות ואף אחד לא התלונן".
