שנת 2011 היתה שנה של ספורט נהדר. למרות שלא היה מונדיאל, יורו או אולימפיאדה, כוכבים חדשים נולדו, אחרים בלטו וחלקם כיכבו. אבל דווקא השנה היו מספר ספורטאים, קבוצות ונבחרות שבלטו מעל כולם. כאלו שמנעו מאחרים להיות אנשי השנה בגלל שהם פשוט עילוי במה שהם עושים הכי טוב.
2011 לא היתה השנה של כדורגל הנבחרות. אם נשים בצד לרגע את הקופה אמריקה שהיה חלש בסך הכל ולא עמד בציפיות, השנה הזו היתה שנת מעבר בין המונדיאל ב-2010 ליורו שיבוא עלינו לטובה ב-2012. נבחרת ישראל סיימה עוד קמפיין בכישלון צורם והדבר היחיד שהתגלה היתה הדומיננטיות של ספרד וגרמניה לעומת יתר הנבחרות.
מיהו איש השנה שלכם? לחצו כאן, דרגו ותוכלו לזכות במכשיר מוטורולה RAZR
לא מדובר בשתי דיירות חדשות בצמרת הכדורגל העולמי. מאז ומעולם היו להן שנים בהן הובילו את הכדורגל העולמי אך בשנים האחרונות נראה כי השליטה הזו הפכה לקרב בין שתיהן. הקרב הזה החל בגמר יורו 2008 בו גברה ספרד על גרמניה 0:1 והמשיך בחצי גמר המונדיאל במשחק שנגמר באותה תוצאה. השנה, במוקדמות היורו הקרוב שייערך בקיץ באוקראינה ופולין, היו שתי הנבחרות ליחידות שהצליחו להשיג מאזן מושלם בשלב הבתים, ביחס שערים כמעט זהה.
ספרד סיימה כראש בית ח' עם 24 נקודות משמונה משחקים ויחס שערים של 6-26, ממוצע של 3.25 שערים למשחק. גרמניה, לעומתה, סיימה כראש בית א' עם 30 נקודות מעשרה משחקים ויחס שערים של 7-34 שהעמיד ממוצע של 3.4 שערים למשחק.
גרמניה הספיקה לחלק 1:6 לאזרבייג'אן ו-2:6 לאוסטריה בעוד הספרדים עשו זאת פעם אחת, ב-0:6 מול ליכטנשטיין. השחקנים הוותיקים בשתי הקבוצות המשיכו להוביל לפחות במלאכת כיבוש השערים. בצד הגרמני היה זה קלוזה הבלתי נגמר שכבש 9 שערים בשלב המוקדמות כשמריו גומז הוסיף 6 כאלה ומן העבר השני היה זה דויד וייה שסיים עם 7 שערים. כזכור, וייה שבר את רגלו, מה שיכולה להתברר כפציעה הכריעה את יורו 2012.
ריאל ובארסה, אינייסטה ואוזיל כמשל
נראה כי הקרב הזה שהשנה קיבל משנה תוקף ככזה שהולך להיות המרתק ביותר בקיץ, מזכיר במובן מסוים את זה בספרד בין שתי הענקיות, ריאל מדריד וברצלונה. את הצד של הבלאנקוס תופסים הלבנים מגרמניה ואילו את זה של ברצלונה תופסים האדומים צהובים של ספרד. כן, כמה שזה נשמע מוזר, ספרד של היום היא בדמותה ובצלמה של ברצלונה, הקטאלונית הסוררת.
המכונה של דל בוסקה נשענת על המודל שרץ כבר שנים בבארסה. השלד של פויול, פיקה, בוסקטס, צ'אבי ואינייסטה הביא לספרדים כבר שני תארים אך מעבר לתארים מדובר פשוט בשיטה. ספרד מחזיקה בכדור רוב הזמן ומונעת מהיריב שלה לפתח את המשחק הרגיל שלו, בדיוק כפי שעושה זאת גוארדיולה בברצלונה. הדוגמא הטובה ביותר לכך היתה חצי הגמר בדרום אפריקה, מול אותה גרמניה.
ואם אינייסטה וצ'אבי מייצגים את ספרד, הרי שאת גרמניה החדשה מייצג מסוט אוזיל הנהדר, קשר ריאל מדריד. אם פעם הגרמנים היו ידועים בקשיחות ובעוצמה הרי שהיום המשחק האטרקטיבי הוא נחלתם. שחקנים כמו אוזיל, מולר, קלוזה, גומז ושווינשטייגר הם אלה שבנו את גרמניה החדשה, זו שרבים התאהבו בה. הנבחרת שוטפת את המגרש מול הנבחרות הקטנות יותר ומזכירה את יכולתה של ריאל מדריד בליגה הספרדית למשל, אך כשזה מגיע למפגש מול הספרדים, פתאום היכולת הזו לא מספיקה, לפחות עד עכשיו.
מתיאס מרברג, עיתונאי ספורט מעיתון ה'בילד' הגרמני תיאר את התחושות בארצו: "אני לא חושב שזו הקבוצה הטובה ביותר שהיתה לנו אי פעם אך היא זאת שהכי כיף לראות. שחקנים שהיו לנו כמו בקנבאוואר, מולר, נצר, מתיאוס, קלינסמן הם רק חלק מהשמות. מה שכן, זו הנבחרת הטובה בעשור האחרון. יש לנו שחקנים נהדרים, לדוגמא, גצה מדורטמונד ומרקו רויס ממינשנגלאדבך שיכולים להכריע משחק לבדם. הם שייכים לדור חדש של גרמנים שיודעים להחזיק את הכדור, בעלי ראיית משחק טובה ויכולת כיבוש מול השער. לא היו לנו כאן הרבה זמן שחקנים כאלה וכנראה שבסוף התוכנית לפיתוח צעירים תפסה.
כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף הגרמנים מנצחים?
אחרי חצי הגמר במונדיאל 1990, תבע גארי ליניקר, כוכב נבחרת אנגליה שהפסידה באותו משחק למערב גרמניה, את המשפט שהפך למושג: "כדורגל זה משחק פשוט: 22 שחקנים רצים אחרי הכדור ובסוף הגרמנים מנצחים". כמה אירוני, נראה שכיום, מי שמתחברים יותר מכל למשפט הזה הם דווקא הגרמנים עצמם, רק שהפעם בצד המנצח נמצאת נבחרת ספרד.
גם המצדדים בנבחרת גרמניה יודו כי הם רווי תסכול מהספרדים בשנים האחרונות. כמה שגרמניה טובה, כמה שגרמניה קרובה ועושה את הכל נכון, פתאום מגיעים השחקנים של דל בוסקה וכאילו אומרים לאלה של יואכים לב: "רגע, אתם עוד לא בכיתה שלנו".
מרברג הוסיף: "ברור שאנחנו רואים את הנבחרת הספרדית כמתחרה הגדולה שלנו על התואר. אך אם נשחק כמו ששיחקנו במוקדמות, אנחנו בטוחים שזמננו הגיע. אנחנו הפכנו להיות טובים יותר בזמן שהם לא צירפו כישרונות גדולים ומשמעותיים לנבחרת שלהם. הם פחות או יותר מה שהיו במונדיאל".
אך למרות האופטימיות שמשדר מתיאס וכביכול משודרת מהאומה הגאה, גם הגרמנים יודו שיש בהם סוג של פחד מנבחרת ספרד בכל פעם שהם פוגשים בהם.
עם הפנים ליורו 2012
במשך השנה האחרונה מאז אותו חצי גמר מונדיאל בין שתי הענקיות שהוכרע על ידי פויול בדרך להעניק לספרדים בפעם הראשונה את התואר הנחשק בעולם הכדורגל, היתה ללב ולנבחרת גרמניה הזדמנות לשפר את כל הדברים הקטנים ולנסות "לעלות כיתה" ולהסתכל לספרדים בלבן שבעיניים. יש להם עוד שמונה חודשים לעשות זאת עד ליורו בקיץ מה שיסגור שנתיים של הכנות לדבר אחד: הקרב על התואר. לכולם ברור שהגביע הזה יוענק שוב לאחת מבין השתיים. אך השאלה אם הגרמנים יצליחו להשיל מעצמם את סימפטום ריאל מדריד מול ברצלונה, לחזור למקורות ולנער מהנפטלין את הווינריות שאבדה, גם אם זה יהיה מכוער.
"יש הרגשה כללית בגרמניה שאנחו הפייבוריטים לזכיה ביורו הקרוב. ההופעות שלנו בשני הטורנירים האחרונים (יורו 2008 ומונדיאל 2010) היו משכנעות. כעת, ליוג'י (יואכים) לב יש אפילו יותר זמן להכין את הקבוצה. בנוסף, תמיד יש עוד שחקנים צעירים שעולים ופורצים כמו אלה שהזכרתי כך שהנבחרת אפילו השתפרה", סיכם מרברג.
מיהו איש השנה שלכם? לחצו כאן, דרגו ותוכלו לזכות במכשיר מוטורולה RAZR
השנה אמנם שתי הנבחרות היו עסוקות בלהתחמש ולחדד חניתות אך נראה כי עדיין הספרדים בוגרים יותר ויודעים טוב יותר מה הם רוצים מעצמם. בקיץ, יש לגרמניה הזדמנות נוספת להוציא משהו מהדור הכי אטרקטיבי שידעה. ולא, תיאלץ להיפרד סופית מתדמית הווינרית הניצחית.
כתבות קודמות בסדרה
השער הגדול והשער הגדול עוד יותר של שנת 2011
"לפי השנה האחרונה, בלייק ינצח את בולט בלונדון"
הכוכבים שנותרו בצילו של הכוכב האמיתי ב-2011
פרגוסון המאמן ב-2011, אבל אז הגיע גוארדיולה
ריאל חלמה על 2011, ברצלונה הפכה אותה לסיוט
הנהג הגדול של 2011 נשאר בצל של סבסטיאן פטל
