גילוי נאות. מבחינתי תיירי הנרי הוא החלוץ הכי גדול ששיחק בעשר השנים האחרונות באירופה. לפני שבע שנים, זה היה הדיון הסוער ביני לבין אחד מחבריי הטובים, חן, אוהד אינטר. חן, שאהבתו האבסולוטית לנראזורי לפעמים מעוורת אותו, טען באופן נחרץ שהחלוץ הטוב בעולם דאז הוא אדריאנו, אני התעקשתי. מה פתאום, זה הנרי, אין פה בכלל שאלה.
בסופו של דבר, כדי להפסיק את הריב המטופש הזה, החלטנו שאת הסיכומים נעשה כששניהם כבר יהיו פחות או יותר אחרי השיא שלהם – אז נקבע מי מהם היה החלוץ הכי טוב בעולם. הבעיה הגדולה של אדריאנו, וזו שגם העניקה לי ניצחון מוחלט בוויכוח ההוא, היא שהוא פשוט נעלם. ואיתו גם הדיון הסוער.
ב-2001 כשאדריאנו התיר את החוזה שלו בפלמנגו לטובת מעבר לאינטר, עולם הכדורגל רעש. רונאלדו חדש מגיע לסן סירו, אמרו. וההתחלה של החלוץ הברזילאי לא היתה חלקה. הוא אומנם כבש שער בכורה נגד ריאל מדריד באחד ממשחקי ההכנה, אך מצא את עצמו נודד בין לבין לפיורנטינה ופארמה עד שבסופו של יום מצא את מקומו בסגל של הכחולים-שחורים ב-2004.
123 הופעות, 48 שערים. זה המאזן של החלוץ האדיר שסחרר את איטליה במדי אינטר. אלא שארבע השנים האלו שהוא באמת שיחק בסן סירו, היו אולי השנים היחידות שהוא ירצה לזכור מהקריירה שלו, כי בגיל 29 ולמרות שהוא על סף זכייה באליפות ברזיל עם קורינתיאנס, אדריאנו נעלם וכנראה שכבר לא יחזור להיות החלוץ שאירופה התאהבה בו כשהיה בן 19.
התמכרות לאכוהול
הבעיות של אדריאנו החלו לפני ארבע שנים, בעונה האחרונה שלו באינטר. החלוץ הגיע לא פעם שיכור לאימוני הקבוצה שמצידה לא ידעה איך לנהוג בחלוץ הברזילאי הסורר. הוא היה אז בתקופה הכי שחורה שלו בקריירה, שום כדור לא נכנס, המקום בהרכב אבד ואדריאנו עשה את מה שהוא יודע הכי טוב, לבלות.
החלוץ התאהב בטיפה המרה. היא שגעה אותו. לא היה לילה בו הוא לא היה יוצא לבלות עם חבריו, כשהוסיפו לו ברזילאי נוסף לצידו, מייקון, היציאות וההשתכרויות הפכו תכופות יותר. אדריאנו לא התרכז בכדורגל.
כמו לא מעט כדורגלנים צעירים, עם דגש על ישראלים, גם הוא תירץ את הנפילה בכך שנחשף לתהילה מוקדם מדי. "מגיל העשרה אני מתמודד עם לחץ של תקשורת בינלאומית, כולם מסתכלים עליי, בוחנים אותי ב-1,000 עיניים. לפעמים קשה לי לחיות ככה, לפעמים אני פשוט לא רוצה".
לאינטר זה הספיק. הקבוצה החליטה לשלוח אותו בהשאלה לסאו פאולו, היא רק לא ידעה איזה נזק זה יעשה לו לקריירה. במקום לתמוך בו ולתת לו יד, לאדם שלא ממש רוצה אותה אבל היה זקוק לה נואשות, החזירו אותו לסביבה הרעה ממנה הוא כל-כך התעקש לברוח בגיל 19. כנראה שאז ההיגיון הבריא עוד היה קיים אצלו.
הנפילה לסמים, הדיווחים כי נחטף בברזיל
אדריאנו לא ידע איך לווסת את העושר הגדול לו זכה. אז הוא התחיל לבזבז אותו על דברים חומריים. כך למשל, באחד הטיולים הקבועים שלו לריו דה ז'ניירו ב-2009, המשטרה המקומית טענה שבילה במועדון לילה עם קרטל סמים ידוע, פאולו רוג'ריו דה סוזה.
הדיווחים על התמכרות לקוקאין לא איחרו להגיע. החלוץ הגדול, רונאלדו החדש, הפך מהר מדי לגרסא המושמצת, הבליינית. אוהדי הכדורגל התאכזבו. אדריאנו הבטיח שלא יחזור לאיטליה. זהו, פה כבר איבדו אותו. הוא נתן לסמים, לאלכוהול ולחבריו מהפאבלות לשגע אותו. אדריאנו הישן והטוב שאיים להיות החלוץ הכי גדול שהמשחק ידע הפך לבדיחה הכי גדולה של ברזיל.
ובברזיל רקדו על דמו. הם אוהבים לראות כוכבים נופלים. גם באיטליה לא ריחמו. אדריאנו היה זוכה לכותרות ראשיות בכל העיתונים כמעט בכל בוקר. פה הוא סופג אגרוף במועדון לילה, שם הוא מגיע שוב שיכור לאימון, בלילה הוא נתפס מבלה במסיבה של סוחרי סמים. הסיפור נגמר, אדריאנו כבר לא חזר.
השיא היה באפריל 2009 באחת הפרשות היותר זכורות וההזויות בכדורגל. החלוץ היה אמור לחזור מברזיל היישר לאימון אינטר, אך לא עשה זאת. אנשי הקבוצה ניסו למצוא אותו, אך הוא לא ענה לטלפונים. באינטר כבר מיהרו לדווח: "אנחנו חוששים שהוא נחטף". בברזיל השמועות נפוצו, ופתאום הטענה הפכה להיות שאדריאנו נחטף על ידי קרטל סמים במדינה בעקבות חוב של החלוץ.
באינטר חששו שהטלפון יגיע בכל רגע וחוטפיו יבקשו דמי כופר עבור שחרורו. אלא שאחרי יומיים אדריאנו התייצב כרגיל במתחם האימונים של אינטר. חטיפה? סמים? התמכרות לאלכוהול? הברזילאי הכחיש הכל.
"לא מבין מה רוצים ממני, הכל שקר. אני לא מכור לאלכוהול, לא בדכאון ומעולם לא נגעתי בסמים. שותים את דמי", הפציר החלוץ שכינס מסיבת עיתונאים מספר ימים לאחר מכן כדי להבהיר מדוע לא ענה לטלפונים. ההסבר דרך אגב, היה "עניין פרטי ורגיש", שמעולם לא נחשף.
באיטליה נשארו בשלהם. הסיבה היא התמכרות לסמים, הוא הסתבך ולא ידע איך לצאת מהגלגל הזה. אדריאנו שוחרר בסיום אותה העונה מאינטר וחזר איך לא, הביתה. הבית הוא שכונת וילה קרוזיירו, מהשכונות העניות ביותר ורדופות הפשע שיש לריו להציע.
"זה הבית שלי. פה כל החברים שלי, כאן הכי נוח לי עם האנשים שאני יודע שדואגים לי ואוהבים אותי. כאן אני יכול לקום בבוקר, ללבוש בגד ים וללכת לשבת על החוף, לשחק קצת כדורגל ולהירגע", סיפר.
החזרה לרומא, החרם באירופה: סופה של אגדה
אחרי ששב הביתה, החלוץ חתם בפלמנגו ונתן את אחת מעונותיו הטובות בקריירה. 19 שערים ואליפות בסיום אותה העונה היתה מנת חלקו של החלוץ. אך גם שם זה לא הלך חלק. מאמנו טען שהוא מכור לאלכוהול ושקשה לרסן אותו, אך הוא סתם פיות על המגרש. עולה בכל ערב על הדשא, כובש את השער שלו ורץ לחגוג עם הקהל. אף אחד לא היה יכול לעצור אותו, שום בלם בליגה לא התמודד איתו. חדוות המשחק והחיים חזרה. איתה גם חזר הרצון לפרוח באירופה.
הוא היה רק בן 27 אז. גיל שבו רוב החלוצים בעולם נמצאים בשיא שלהם. הנדר "לא אחזור בחיים לאיטליה", שנדר רק 12 חודשים לפני כן, הופר. קלאודיו ראניירי ורומא חיכו. אדריאנו חשב לתומו שרומא, שונה מהנוף המילאנזי שהכיר, תעשה לו טוב.
אך לא זה היה הסיפור. חמישה משחקים בלבד הוא רשם במדי רומא בשנה בה נמנה על סגל הקבוצה. גם שם הוא הסתבך עם הטיפה המרה שלא עזבה אותו. הניסיון להכחיש התמכרות כבר הפך פתטי.
באחד הבקרים הוא הגיע שתוי לאימון וראניירי התפוצץ. אדריאנו נזרק מהאימון, בקבוצה החליטו לעשות עמו חסד ולא לפרסם תחילה את הסיבה לכך. בפברואר 2011, כשהוא איחר לחזור מחופשה בברזיל ונתפס יום לפני הטיסה שלו כשהוא נוהג שתוי, זה כבר הספיק לג'ילארוסי. הם ניצלו את הסעיף שהוכנס מראש לחוזה שלו ושלחו אותו בחזרה הביתה.
עכשיו היה ברור לחלוץ שהוא לאירופה כבר לא יחזור. ההסתבכויות התכופות, ההשמנה, וגם הסטיגמה שנדבקה וכנראה לעולם לא תעזוב אותו, עשו את שלהן. באירופה החליטו להחרים את החלוץ, סוכניו סיפרו בברזיל שניסו למצוא לו קבוצה לעונה הקרובה, אך כל המועדונים לא היו מוכנים לשמוע. גם הקטנים שבהם.
אז הוא חתם בקורינתיאנס (אחרי שטען שלעולם לא ישחק בקבוצה שהיא לא פלמנגו כי סבתא שלו תהרוג אותו) וביום שני האחרון כולנו הבנו שהסיפור שלו נגמר.
העונה הזו אולי תסתיים באליפות, אך הילד הברזילאי שכבש את אירופה בגיל 19 כבר לא יחזור. עם בטן עגלגלה שלא תבייש את חברו הטוב, רונאלדו, רקע של שימוש לכאורה בסמים, נטיות לדכאון, איומי התאבדות וגם סביבה מפוקפקת, ברור לכולם שהאגדה שנקראת אדריאנו לא תכתב לעולם.
ב-2007 החלוץ היה מועמד לתואר הציני, פח הזהב, על העונה הנוראית שלו באינטר. את 2011 הוא צפוי לסיים עם תואר הרבה יותר משמח, אך גם בשבילו הרסני. העובדה שעם עודף משקל וניהול מזעזע לקריירה שרק היתה צריכה לנסוק, הוא עדיין מצליח לסיים עונה עם תואר ועוד כשהוא חתום על אחד משעריה החשובים ביותר, תהיה כמו להוסיף אש למדורה עבורו. התחושה הזו שבה הוא יכול להתחמק מהכל ועדיין להיות גיבור, ככל הנראה תמנע מאיתנו לגלות אם יש ביכולותיו לעשות את כל מה שניבאו שיעשה.
ואני? אני אשאר עם הניצחון הקטן והעצוב שלי. תיירי הנרי אולי לא החלוץ הכי גדול של העשור האחרון, אך הוא לבטח בטופ 5. אדריאנו? הוא ימשיך לבלות בבגד ים על החופים של ריו ויקבע את מעמדו כעוד אגדה, שנהרסה.
