יום חמישי, 19:55 שעון ישראל, אצטדיון האינונו באיסטנבול. שחקני מכבי תל אביב עולים על כר הדשא באצטדיון החם. ברקע: 24 אלף אוהדים טורקים וביציע אחד קטן ומבודד עשרות אוהדים ישראלים לבושים במדים הצהובים. תזכרו את הפתיח הזה היטב. עד לשעה הכתובה למעלה, הכל יהיה מעניין מלבד אותו משחק מדובר מול בשיקטאש.
בפעם הראשונה עבור מכבי תל אביב, אבל לא בספורט הישראלי, אירוע ספורט הופך להיות אחד האירועים המתוקשרים והמעניינים, ובצער רב, לאו דווקא בגלל מה שיתרחש על כר הדשא. בשבועיים האחרונים נראה שלמתיחות בין ישראל לטורקיה ישנן השלכות רבות, וכולן נוגעות במשחק שייערך באיסטנבול.
מצד אחד, אזהרת מסע לטורקיה שמביאה ללא מעט ביטולי חופשות באחת הערים המתוירות. מנגד, עשרות אוהדים צהובים שעבורם המשפט "באש ובמים" הוא לא רק סיסמא.
אנשי שב"כ לא הורשו ללוות את הקבוצה, והצהובים ייאלצו להסתפק באבטחה טורקית המוערכת ב-2,000 שוטרים, מאבטחים וסמויים שילוו את הצהובים במגרש ובעיר עצמה. מצד אחד ישנם אוהדים טורקים שמבטיחים לא לתת לפוליטיקה להתערבב עם הספורט, אבל מנגד לא מעט עיתונאים ואנשי עסקים שמבטיחים "האש תופנה רק למתיחות הפוליטית-מדינית".
מה באמת מחכה לשחקני מכבי תל אביב ולאוהדיה באיסטנבול? מה מצפה לשחקנים על כר הדשא? ואיפה כדאי לאוהדים הצהובים לסייר אם בכלל? האם באמת מדובר בסרט מלחמה, או שמדובר בסדרת דרמה מבית היוצר של כלי התקשורת? הנה המדריך לשחקנים ולאוהדים (שטסים וגם לאלו שלא) לאיסטנבול. ומה לגבי התוצאה? מחר ב-19:55 נתחיל לחשוב גם על זה.
מה קורה כשמשלבים פוליטיקה, ספורט ואוהדים פנאטיים?
איסטנבול. אחת הערים העתיקות והמשמעותיות בהיסטוריה העולמית. העיר הגדולה בטורקיה שראשיתה בתקופת יוון העתיקה, מאכלסת היום למעלה מ-15 מיליון תושבים. אל הארמונות, המסגדים, השווקים, המוזאונים, הרחובות המרכזיים וכיכר טקסים אחת, אפשר ואולי רצוי אם תשאלו את התושב המקומי, להזכיר גם את חמשת מועדוני הכדורגל השייכים לעיר: פנרבחצ'ה, גלאטסראיי, איסטנבולספור, קאסימפשה וכמובן, מיודענו – בשיקטאש.
"האוהדים של בשיקטאש נחשבים לפנאטיים והחוליגנים ביותר", סיפר ג'קי אנג'ל, איש עסקים ישראלי שחי כבר למעלה מ-15 שנה באיסטנבול ומכיר היטב את הכדורגל הטורקי. “אני רוצה לחלק את המצב כרגע לשניים. יש פוליטקאים ויש אנשים ברחוב. את האנשים בשטח לא מעניין הסכסוך עם ישראל. בנוגע לפוליטקאים אנחנו שומעים בעיתונות כל הזמן את מה שכולם שומעים. ברחוב לא מרגישים משהו נגד ישראל", פתח אנג'ל בנימה אופטימית את השיחה איתנו. נרגעתם? אל תהיו כל כך בטוחים.
“ברור שמדובר בעיר מתוירת שיש בה הרבה מה להציע, אבל בכל הקשור לאוהדים של מכבי, זה משהו שונה. צריך להבין שהאוהדים של בשיקטאש הם אוהדים שנחשבים הכי בלאגניסטים", התחיל אנג'ל להלחיץ. "ברגע שיראו קבוצה מצומצמת של אוהדים ישראלים ביציע, האוהדים הטורקים יפנו את הזעם ושירי השנאה שלהם לאו דווקא נגד מכבי, אלא לצד הפוליטי נגד ישראל".
אם תשאלו את אנג'ל, לא ברור מה עבר לאוהדי מכבי תל אביב בראש כשהחליטו לנחות באיסטנבול. "לדעתי היה אסור לאוהדי מכבי להגיע לפה, בטח לא הצעירים שאומרים לעצמם: 'לנו לא יקרה כלום'", הסביר אנג'ל. "האוהדים הפנאטים של באשיקטאש הם מסוכנים. גם אם יגיעו 100 או 150 אוהדים של מכבי למגרש, זה יחמם את המשחק הרבה יותר מאשר מאות אוהדים של קבוצה אחרת".
אז אם בכל זאת החלטתם לנחות באיסטנבול, סביר להניח שלא תסתפקו בישיבה בחדר הממוזג בבית המלון ובקריאת ספר עד לשעת המשחק. מה עם איזה קפה טורקי ב'שוק המצרי', לחמעג'ון או בורקס טורקי (המכונה 'בורק') במסעדה הקטנה בכיכר טקסים? ואיך אפשר בלי לקנח ברחת לוקום או כנאפה בבית קפה עתיק יומין בשדרות איסתיקלל? אז אם בכל זאת החלטתם לצאת לשם, תשמעו לעצה של אנג'ל: "אל תתבלטו כאוהדי מכבי".
"אם האוהדים של מכבי יסתובבו בשוק, שלא יעשו את זה עם כובעים או סימן זהות של מכבי. זה יהיה לא נעים ויכול להתסיס את האזור ולהסתיים ברע", הוא ציין. ומה לגבי המשטרה? "היא מצליחה בדרך כלל להשתלט על האוהדים האלו, אבל כבר היו מקרים מעולם וכמו שאמרתי, הם פנאטים שכל מה שנדרש זה משוגע אחד. בסך הכל הטורקים יהיו נחמדים לאוהדים, כי את הרוב פה לא מעניינים המאבקים הפוליטיים. אבל בכל זאת עדיף שלא להתבלט".
שחר פאר: "הרגשתי מיוחדת ובטוחה מאוד עם המאבטחים"
אנחנו עוד נחזור למר אנג'ל. בזמן שכולם דואגים לאוהדים, יש מי שצריך לדאוג גם לשחקנים. הטורקים מבטיחים כ-2,000 מאבטחים לפחות. רובם יהיו עסוקים באבטחה של השחקנים והצוות שהמריא איתם. במכבי הבהירו שהמסלול של הקבוצה משדה התעופה לבית המלון ועד החזרה לשדה התעופה ברור מאוד ולא כולל טיולים בעיר היפה. ועם זאת, החליטו במועדון להצטייד באנשי אבטחה ישראלים ששכרו, כדי שבכל זאת ירגישו בטוחים יותר.
בזמן שהעיניים שכולם יהיו נשואות אל עבר האוהדים, מישהו באמת חשב איך מרגיש שחקן כשהוא יודע שמתוך כל העיניים הנשואות אליו, לא מעט עושות זאת כדי לשמור עליו?
"האמת שזה די נחמד", הפתיעה הטניסאית הבכירה של ישראל, שחר פאר, כשהעלנו את השאלה בפניה. פאר היא אחת הספורטאיות הישראליות המנוסות במעמדים כאלו. רק בשלוש השנים האחרונות הספיקה לשחק בדוחא ובדובאי, דווקא בימים שהישארלים היו פחות רצויים. אז אמנם כשמדובר בבן אדם אחד קל יותר לאבטח, אבל בכל זאת, זה מרגיש קצת אחרת. "אני הרגשתי מיוחדת מאוד וכמובן בטוחה. אני ממש לוקחת את זה לצד החיובי. השחקנים צריכים לנסות ולהינות מזה. עבורי, הניתוק אולי אפילו עוזר לי להתרכז יותר בטניס ופחות במה שקורה מסביב".
למרות שמפה פאר נשמעת בטוחה במיוחד גם היא הודתה: "בפעם הראשונה כשהגעתי לדובאי ולדוחא התרגשתי מאוד. זה היה בין התרגשות לחשש, אבל יותר התרגשות גדולה מאוד להיות שם. אחרי הניצחון שלי בדובאי נגד יאנינה ויקמאייר בסיבוב הראשון, ממש בכיתי משמחה, במיוחד משום שבשנה לפני לא איפשרו לי להשתתף".
"הקללות צריכות לדרבן את השחקנים שיתפוצצו על המגרש"
ישראלי נוסף שעבר תקופה לא קלה כשחקן כדורגל בטורקיה, הוא החלוץ פיני בלילי, או אם תרצו אזרח טורקיה העונה לשם אטאקן אויגון. בלילי, שבמשך שש שנים הספיק לשחק בארבעה מועדונים טורקיים ובניהם איסטנבולספור, לא ממש מתרגש מהיציאה של הצהובים לנוכח המצב מתוח.
במשך שהותו הארוכה בטורקיה, הספיק בלילי להרגיש מתיחות מהי. בטווח הוא עבר תקופות מתוחות במיוחד כמו במלחמת לבנון השניה ובמבצע עופרת יצוקה. “שרדתי גם דברים קשים יותר", אמר בלילי, שמנסה לא להיזכר באותם הימים. "הייתי שם בעופרת יצוקה ובמתיחויות אחרות לאורך השנים. זה לא היה נעים כל כך והכי חשוב שזה מאחורינו".
הימים הקשים בהם בלילי לא רוצה להיזכר הם בין היתר הימים שאחרי משט המרמרה, בגינה החלה המתיחות הגדולה. בלילי עבר את אותם ימים כשברחובות המרכזיים התמונות של המפגינים השורפים את דגלי ישראל. "אני מאמין ומקווה שהפוליטיקה לא תיכנס למשחק הזה. אני רוצה להאמין שהם (האוהדים הטורקים) יתייחסו רק לכדורגל ולא לדברים אחרים", אמר החלוץ.
בלילי גם מכיר היטב את המגרש הביתי של בשיקטאש: “האווירה חמה מאוד, האוהדים פנאטים ומעודדים את הקבוצה 90 דקות, גם כשהם בפיגור. זאת חוויה לשחק במגרש הזה. האוהדים מגיעים וממלאים את האצטדיון כמה שעות לפני המשחק וזה מדהים".
חוויה אומר בלילי, אבל חברו הטוב מטורקיה, ג'קי אנג'ל, חושב אחרת: “האוהדים שלהם לא שותקים לשניה ואם הם יראו את האוהדים הישראלים, זה יעשה את זה גרוע יותר ויהיה לרעת הקבוצה הישראלית. הנושא הפוליטי בין ישראל לטורקיה חם יותר והם יעזבו את הספורט ויקללו את ישראל. אני חותם על זה".
אנג'ל, שמכיר היטב כמעט כל שחקן ישראלי ששיחק בטורקיה, נזכר בימים הקשים שעבר חיים רביבו בפנרבחצ'ה, יריבתה השנואה של בשיקטאש, בה שיחק הכישרון הישראלי. “אני זוכר שהיינו פה כשרביבו שיחק פה בזמן מתיחות עם הטורקים, אם זה בגלל מלחמות או נתקים. בגלל רביבו, האוהדים שלהם עזבו את כל המשחק וצעקו רק נגד רביבו. הם יחפשו את הצד הפוליטי", סיפר איש העסקים.
אז מה בכל זאת יעשו השחקנים על כר הדשא? לפאר התשובות: "זה פשוט מדרבן אותי עוד יותר. אם זה היה בדובאי אובניו זילנד, כשהיו הפגנות נגדי. הייתי ממליצה שאת כל העצבים והלחץ הם יוציאו על המגרש וכל מי שנגדם ידרבן אותם עוד יותר. ש'יתפוצצו' על הדשא. גם כשאני משחקת פאד קאפ ומייצגת את ישראל בחו"ל, אני בטירוף שלי".
ומה יקרה אם הפוליטיקה תחדור, כפי שמבטיח אנג'ל, גם ליציעים במהלך המשחק? על זה פאר כבר פחות תכליתית, אך בכל זאת המליצה על פתרון: "אני לא שחקנית כדורגל אז קצת קשה לי לדעת. קשה לדעת מה יהיה שם. אבל אני סומכת שיידעו לקחת את זה לצד הטוב ולתעל את המתח והרצון הגדול להצליח למקום הנכון. אני בטוחה שהם ירגישו שהם מייצגים את כל מדינת ישראל".
גם בלילי מאמין שהצהובים צריכים להתרכז רק במשחק ולא במה שמסביב: "ברור שהשחקנים יתרגשו. הם לא היו במשחקים שמשוחקים מול 35 אלף צופים ועוד במדינה זרה. צריך להתנתק מכל הפוליטיקה והדיבורים שיש מסביב ולהתרכז בכדורגל".
הרוח האופטימית של בלילי ופאר לא ממש סיפקו את אנג'ל שהבהיר: “בתור מקומי אני לא הולך למשחק הזה, גם אם יביאו לי הזמנה. אני 15 שנה באיסטנבול ואני לא מתכוון להגיע למשחק, כי אני לא אוהב לשמוע את הקללות נגד ישראל ויהיו הרבה כאלה".
מה עם תוצאה? גם בזה אף אחד לא רוצה להתחייב: "למרות שאני אוהדת בית"ר ירושלים, אני מאחלת להם ולכל הספורט הישראלי המון המון הצלחה", סיכמה פאר. בלילי נשמע אופטימי גם בנושא הזה: “כל משחק מתחיל ב-0:0. לכולם יש סיכוי. אם מכבי תבוא ותציג את היכולת הטובה שלה, יהיה בטוח משחק טוב ומעניין לקהל. לא רוצה להתחייב על התוצאה. נחכה ונראה מה יהיה בסוף".
