בחודש יוני 2009 חתם כריסטיאנו רונאלדו בריאל מדריד, ששילמה עליו לא פחות מ-94 מיליון יורו, סכום חסר תקדים בכל קנה מידה, וכל זאת על מנת לשחרר אותו ממנצ'סטר יונייטד. ההעברה הזו זכורה עד היום וסביר להניח שתיזכר גם הרבה אחרי שרונאלדו יפרוש.
העברות גדולות בכדורגל הן עניין שגרתי בשנים האחרונות. יחד עם רונאלדו הצטרף קאקה לריאל, ששילמה למילאן 65 מיליון יורו עבור המהלך. זינדין זידאן עבר בזמנו לאותה ריאל תמורת 73.5 מיליון יורו. גם לואיס פיגו עבר ללבוש לבן תמורת 58.5 מיליון יורו. בכך נראה שהמועדון שמוכן ללכת הכי רחוק כדי ליהנות מהשחקנים הטובים ביותר הוא ריאל מדריד.
בקנה מידה של ישראל אפשר אולי להשוות את מסע הרכישות הזה למכבי ת"א מודל 2010/11, שהשקיעה 100 מיליון ש"ח והנחיתה בקרית שלום את כל הכוכבים בקנה המידה המקומי שלנו.
יחד עם זאת, לא כל המועדונים בעולם מעריכים את השחקנים שלהם במיוחד. בעוד קבוצות גדולות משקיעות סכומי עתק בתמורה לשחקנים, מתברר כי בעבר ואף בימינו קיימות קבוצות קטנות שפשוט עושות צחוק מהשחקנים שלהן.
כך אפשר למצוא שחקנים שעברו ממועדון למועדון תמורת סכומי כסף קטנים במיוחד כמו 100 פאונד או תמורת ציוד ואביזרים והוכיחו שמעמד השחקן מעולם לא היה רע יותר מעולם. כדי להתכונן לתקופת חלון ההעברות, הנה כמה רעיונות מקוריים כיצד להעביר שחקנים ממועדון למועדון מבלי לשלם יותר מדי, על סמך ההיסטוריה העשירה.
מריוס סוארה. תג מחיר: 15 ק"ג נקניק חזיר
מדובר במגן רומני שעבר מקבוצת יו.טי. אראד מהליגה השניה במדינתו לרגאל הורניה מהליגה הרביעית בשנת 2006. אראד רצתה לקבל משהו תמורת השחקן שהיא עמדה לשחרר ודרשה 15 ק"ג נקניק חזיר מהורניה. אמנם זה נשמע כמו סיפור מופרך, אבל המועדון מהליגה הרביעית נעתר לבקשה, סיפק את הסחורה וקיבל את השחקן.
המגן נפגע מאוד מהנושא ועזב את קבוצתו החדשה אחרי יום אחד בטענה שהוא לא רוצה לשמוע שוב את המילה "נקניק" בהקשר שלו. אגב, פיצוץ העיסקה הביא לכך שהורניה דרשה את הבשר בחזרה בכל תוקף.
הדובר של הורניה אמר בתגובה: “נתנו את אספקת הנקניק של הקבוצה שלנו לשבוע שלם כדי להביא אותו לכאן". זה נגמר רע וסוארה הפגוע פרש מכדורגל ועזב את רומניה. “הסיפור עם הנקניק עבר כל גבול. כולם צחקו וזה העליב אותי מאוד", הוא טען. “החלטתי לעבור לספרד, שם אני עובד בחווה". יצא נקניק.
קנת' כריסטנסן. תג המחיר: 75 ק"ג סרטנים
בנורבגיה כנראה לא אוהבים בשר חזיר וגם לא שמעו על דמי העברה, אז החליטו לבצע דיל מעניין. כריסטנסן הוא חלוץ שעבר ב-2002 מווינדביארט מהליגה השלישית ל-פלואי, גם היא קבוצה מהליגה השלישית. השחקן, שהיה בן 23 לפני שמונה שנים, נמכר תמורת ארגז סרטנים טריים.
כדי לחשב את משקל הארגז דרשה וינדביארט סרטנים במשקל השחקן עצמו מ-פלואי. למזלה של הקבוצה שקיבלה את כריסטנסן, משקלו של החלוץ עמד על 75 ק"ג ולא יותר מכך. העיסקה בוצעה והארגז עמוס הסרטנים יצא לדרך. העיסקה הושלמה.
ארני בלנקינסופ. תג המחיר: 100 פאונד והרבה בירה
בלנקינסופ כבר לא בין החיים. הוא נולד ב-1902 ומת בשנת 1969. למרות חייו הקצרים, הוא הספיק בהם הרבה: גם שיחק בנבחרת אנגליה וגם נכנס לרשימה שלנו, 89 שנה אחרי ההעברה המוזרה שלו. בלנקינסופ נחשב לאחד משחקני הכנף השמאליים הטובים שהיו באנגליה, שימש כקפטן הנבחרת למשך תקופה מסוימת וכבש 26 שערים במדים הלאומיים.
הקריירה שלו היתה מוצלחת במיוחד, אבל בתחילת דרכו הוא רשם נקודת שפל גדולה. בשנת 1921 הוא עבר מקאדוורת' להאל סיטי תמורת 100 פאונד וחבית בירה עבור חבריו לקבוצה בה הוא גדל. מסתבר שכבר אז התעסקו באנגליה בשטויות.
לוטל ג'יימס. תג המחיר: 200 פאונד ושק כדורים
עברו 77 שנה מאז שארני בלנקינסופ היה חלק מהעברה מגוחכת במיוחד, אבל גם ב-1998 נרשמה העברה דומה. לוטל ג'יימס שנולד במנצ'סטר רצה בסך הכל לעבור מהייד יונייטד לבורי, שתי קבוצות מהליגות הנמוכות באי הבריטי. הפעם המחיר היה כפול: 200 פאונד ובמקום חבית בירה, שק כדורים לטובת המועדון הקודם. אין ספק שההעברה הקודמת השתלמה הרבה יותר, שכן ג'יימס נחשב לחלוץ כושל במיוחד, שאפילו לא פותח בליגות הנמוכות.
איאן רייט. תג המחיר: סט משקולות
מדובר אולי בשחקן המוכר יותר ברשימה שלנו. מי שרשם 33 הופעות במדי נבחרת אנגליה, כבש תשע פעמים במדים הלאומיים והבקיע עוד 238 שערים בקריירה, רשם גם הוא את רגע השפל שלו ממש בתחילת הקריירה. בסוף עונת 1984/85, עבר רייט מגריניץ' בורו לקריסטל פאלאס, מעבר רגיל לכאורה.
אלא שבגריניץ' בורו לא דרשו סכום כסף, אלא רק סט משקולות עבור אימוני הקבוצה. המהלך הזה התברר כטיפשי בכל קנה מידה וגם לא משתלם, בהתחשב בקריירה הענפה אליה יצא רייט (ארסנל, ווסטהאם, סלטיק ונבחרת אנגליה). על זה אמרו כבר פעם: "בכדורגל עושים טעויות".
זט נייט. תג המחיר: 30 אימוניות
הוא החל את דרכו ברושל אולימפיק מהליגות הנמוכות באנגליה, הגיע לאסטון וילה ולבולטון ואפילו שיחק פעמיים במדי נבחרת אנגליה. אבל גם זט נייט, שחקנה של בולטון כיום, לא היה שווה הרבה בתחילת דרכו בשנת 1999, כשהיה בן 19 בלבד.
נייט היה חתום על חוזה ברושל החובבנית, אבל בפולהאם שמו עליו עין ורצו אותו. עבור רושל היה מדובר בכבוד גדול ובמקום לדרוש סכום כסף משמעותי, דרש המועדון רק 30 אימוניות לשחקניו. הקוטג'רס מיהרו לבצע את העיסקה ונייט שירת את המועדון החדש שלו במשך לא פחות משמונה שנים.
הוג'י מקלינן. תג מחיר: מקפיא מלא בגלידה
שוב נחזור לעבר והפעם 82 שנה לאחור – לשנת 1928. מקלינן החל את הקריירה שלו בבלקפול, שהיום נמצאת בפרמייר-ליג ועבר לסטוקפורט קאונטי בשנת 1927. שלושה חודשים לאחר מכן הוא עבר למנצ'סטר יונייטד. השדים האדומים שמעו שסטוקפורט נתונה בקשיים כלכליים גדולים וכי בקבוצה מקיימים בזאר שבו מכרו מוצרים על מנת לגייס כספים למועדון.
מאמן היונייטד מצא פיתרון מקורי: משפחתו היתה בעלת עסק מצליח לגלידות ולכן תמורת המעבר של השחקן, תרמה מנצ'סטר יונייטד לסטוקפורט מקפיא מלא בגלידה. ברור לכולם שאף אחד לא יכול לעמוד בפני מקפיא מלא בגלידה וסטוקפורט שיחררה את מקלינן מיד מהחוזה שלו.
כתבות נוספות בסדרה: האצטדיונים המוזרים בעולם, איי סילי: ליגה של שתי קבוצות, הדור הבא של השחקנים הצעירים בעולם.
