הקמפיין האירופי של הפועל ת"א בליגת האלופות יכול להימדד בכמה מישורים. על פניו, האדומים לא הצליחו לסיים אפילו במקום השלישי וקבוצה ישראלית נוספת מסיימת את העונה האירופית כבר בחודש דצמבר, אולם מהצד השני, והחשוב הרבה יותר, הקבוצה של אלי גוטמן ויוסי אבוקסיס עברה תהליך של התבגרות באירופה, ששווה הרבה יותר מכל נקודה בליגת האלופות. השאלה מה הפועל בפרט והכדורגל הישראלי בכלל יכול לקחת קדימה מהקמפיין שנגמר?
הפועל הגיעה לבשלות בצ'מפיונס ליג קצת מאוחר מדי ומכאן תחושת ההחמצה בחדר ההלבשה של הדאבליסטית. סיבוב ראשון נטול נקודות ונטול יכולת התחלף בסיבוב שני נפלא, עם הצגות מול בנפיקה וליון ומחצית שניה יוצאת מהכלל נגד שאלקה בבית. הציון הסופי של הפועל: טוב מאוד, לא מצוין, אבל טוב מאוד. יש שיגידו שהפועל לא הגיעה מוכנה והם כנראה צודקים.
המבחן של הפועל היה המבחן של הכדורגל הישראלי: האם קבוצה, שנחשבה בעיני רבים אחת הקבוצות הטובות שהיו כאן, מסוגלת להתמודד עם קבוצות אירופאיות טובות. במבחן הזה הצלחנו. גם הליגה החלשה בישראל הראתה שהיא יכולה להביא לבמה הגדולה מכולן קבוצה שתתמודד שווה בין שוות מול עדיפות ממנה.
מבחינה קבוצתית, הקבוצה של גוטמן ואבוקסיס עברה מבחן בגרות. מהקבוצה הנאיבית של המחזור הראשון, שנחנקה אח"כ בבלומפילד נגד ליון, נשארה קבוצה טקטית, חכמה יותר, אירופאית יותר שהגיעה לשיאה במשחק העונה שלה באירופה, נגד ליון. צריך להיזכר בקבוצה ששפכה מנוע בדקה ה-50 נגד בנפיקה, לעומת הקבוצה ששרפה קילומטראז' לא פחות מאף יריבה בסיבוב השני.
ערן זהבי מוכיח שאפשר גם אחרת
כבר מתחיל להיות מגוחך כל הסובב את ערן זהבי. ילד (כן, ילד) בן 23 שכבר הביא ברגליים שלו דאבל, העלה את הפועל לליגת האלופות בשער בדקה ה-90 נגד זלצבורג, הרשית צמד לרשת של בנפיקה וזרק אותה מאירופה וכמובן הדובדבן הבלתי נתפס של שער המספרת. אולי כדאי שהוא ישקול פרישה, כי מה שחסר לו זה שער בגמר הצ'מפיונס וזהו.
הסיפור על הנער שגדל בהפועל, חיפש דקות משחק ברמה"ש והגיע לגדולות ידוע. לפני כשנה וחצי זהבי הגיע לאימון הפועל על בגדים אזרחיים כשהוא מחזיק כוס תה ומספר לסובבים על פציעה בשרירי הבטן. "יאללה, אני מת לשחק כבר". אותם אוהדים, שמגיעים חמש פעמים בשבוע למתחם חודורוב, הרימו גבה ולא הבינו מה הילד רוצה. הם לא האמינו שהוא ייכנס לספרי ההיסטוריה של הפועל ועוד בכמה פרקים.
הקסם של זהבי הוא הכרעת המשחקים הכי חשובים של העונה. המספרת הווירטואוזית העלימה בישול ענק שלו בשער הראשון של בן שהר. סה"כ זהבי רושם שלושה שערי צ'מפיונס ובישול בבתים. אי אפשר לתת ציון 10, אבל זהבי בהחלט קרוב לשם.
ברמת הציפיות, אפשר להגיד שווינסנט אניימה הוכיח לאירופה מה שהוא שווה. סקאוט של קבוצה אנגלית שראה אותו בשני משחקי צ'מפיונס ציין את הבעיה שלו לצאת לכדורי גובה, אבל על הדשא, אניימה זו רמה אחרת. לפני יומיים פורסם בניגריה ראיון עם עמנואל אוקאלה, אחד מגדולי שוערי ניגריה שאמר: "הוא תקוע בישראל. הוא רמה מעל כולם. אם הוא ימשיך עם היכולת הטובה, הוא צריך לצאת לחו"ל כבר בינואר".
היכולת הנהדרת של זהבי היא עוד הוכחה שהכדורגל הישראלי יכול להצליח באירופה. הקמפיין של הפועל הראה שעל הישראלים ייפול ויקום דבר, עם כל הכבוד לעזרה יוצאת הדופן של דה סילבה ואניימה. ורמוט, תמוז, אבוטבול, ידין היו עמוד השדרה של הפועל. הצלחה כחול לבן.
האכזבה: איתי שכטר ולא באשמתו
שלב הבתים היה אמור להיות טקס הפרידה של איתי שכטר מהפועל ת"א. חלק יגידו מנחוס, חלק עייפות מצטברת, אבל העונה של שכטר עדיין לא החלה ולא באשמתו. במשחק הראשון נגד בנפיקה ואחרי שהוא הביא לשני פנדלים שלא נשרקו, המזוודות היו ארוזות והשאלה היתה רק היעד. אבל הפציעות פשוט עצרו אותו. קרע נגד הפועל חיפה, עוד פציעת שריר נגד מכבי פ"ת ושכטר שיחק רק בחלק מהמשחקים, שהוא היה הכי ראוי לשחק בהם.
על הנייר, איתי שכטר הוא השחקן הכי אירופי של האדומים. כולם ראו את זה בליגה האירופית בעונה שעברה. התמונה של שכטר שוכב על הדשא, ממאן להתפנות ורוצה להמשיך לשחק נגד ליון, רק מעידה עד כמה הוא מאוכזב מהמצב לאחרונה. שער נהדר נגד זלצבורג (שער ה"כיפה") זה כל מה שהחלוץ ייקח מהקמפיין הזה. שכטר כשיר שווה להפועל עוד נקודות בבית. אין ספק שהוא עוד יככב בליגת האלופות, השאלה אם זה יהיה עם הפועל או עם קבוצה אחרת.
ועכשיו השאלה: בחודש ינואר שכטר לא צריך לצאת לאירופה והוא יודע זאת. חתימה בקבוצה גדולה תגיע, רק השאלה מתי. עוד קצת ליגת העל זו הבמה האידיאלית לפני שהוא יוצא להגשים את החלום. בישול קל בחודורוב ושכטר יגשים את החלום.
בינתיים אמור ממתין החלוץ לתוצאות הבדיקות לגבי הכתף הפגועה. היעדרות של שלושה או ארבעה חודשים תביא לו להתחרט על הוויתור של היציאה לסלטיק. היעדרות ממושכת גם עלולה לעלות להפועל בתואר.
הפועל הצליחה, הכדורגל הישראלי נכשל
אם בוחנים את היכולת של הפועל מהמשחק הראשון למשחק האחרון, מדובר בתהליך מרשים שהגיע לבשלות בשני המחזורים האחרונים של הבתים. עובדה שלא מעט קבוצות בצ'מפיונס לא השיגו אפילו ניצחון בודד. מצד שני, אם מסתכלים על הטבלה אפשר להגיד שהפועל סיימה אחרונה בבית נטול ברצלונה, ריאל מדריד, מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי.
עם הוצאת כדורי ההגרלה, היה ברור שהבית של הפועל: "מגעיל ומעולה". מצד אחד הפועל התמודדה בעבר עם קבוצות גדולות מאלה שהיו איתן בבית, מצד שני, העננה של הקמפיין של מכבי חיפה עדיין התעופפה מעל הראש של האדומים. לראייה הרעד שעבר ביציעים שוינסנט אניימה כבש שער מצמק בפנדל נגד ליון במחזור השני. "לפחות כבשנו", סיננו ביציעים. הסיבוב השני של האדומים הוכיח: הקמפיין הוא הצלחה.
המהפך שעשה מישל פלאטיני בליגת האלופות סידר כרטיס די בנוחות לחיפה ולהפועל והאדומים הצליחו לקדם רק במעט את הכדורגל הישראלי בעונה רעה מאוד מבחינתם. בשורה התחתונה: "ליגת הלוזון" נכשלה באירופה וההשלכות קרובות.
כרגע ישראל נמצאת במקום ה-14 אחרי שבעונה שעברה היינו במקום ה-12 ובגלל שיש עוד משחקים עדיין יש מדינות שעוד מסוגלות לעבור את ישראל. לעומת העונה שעברה, מדובר בהליכה אחורה (איבדנו כשלוש נקודות דירוג). היתה לכדורגל שלנו אפשרות לקבל עוד שנתיים נציגה נוספת באלופות דבר שנפל בגלל הכישלון של מכבי חיפה, מכבי ת"א ובני יהודה בליגה האירופית. הפועל אולי הצליחה, אבל הכדורגל הישראלי נכשל. עליה של אחת הקבוצות לשלב הבתים במפעל השני בחשיבותו היתה עוזרת הרבה יותר.
הפועל תסתכל אחורה בגאווה, בעיקר על הדרך, אך גם על הנקודות. 5 נקודות זו הופעה ראויה בהחלט בליגה הטובה בעולם. אמנם מכבי חיפה עדיין רשומה על הישג השיא עם המקום השלישי, אבל בסיבוב המשחקים השני האדומים הכינו את הקרקע להופעה הבאה במפעל.
יגידו כולם שהפועל סיימה אחרונה ולכן נכשלה. הקמפיין של הפועל הוא הצלחה, לא ענקית, אבל בהחלט הצלחה.
