אם הצצתם לאחרונה בטבלת הליגה האיטלקית, סביר להניח ששיפשפתם את עיניכם בתדהמה למראה הקבוצה שנמצאת במקום השני. בליגה מקובעת זו, ההיררכיה ברורה למדי, והאלופה בדרך כלל מגיעה מהערים רומא, טורינו או מילאנו. העונה כדאי לכולם לקחת בחשבון גם את נאפולי, קבוצה שעד לא מזמן היתה על ערש דווי וכיום היא ללא ספק אחת המתמודדות הרציניות ביותר במירוץ האליפות.
אין ספק שהשם "נאפולי" מעלה בראשנו קונוטציות שונות ורבות. אניני הטעם שבינינו בוודאי ידמיינו את מעדני המטבח הנאפוליטני הכולל בתוכו פיצות, פסטות ובשרים מהמשובחים בעולם. המטיילים יפנטזו על המצודות המדהימות והאיים עוצרי הנשימה שבהם מבורכת העיר השלישית בגודלה בארץ המגף. דבר נוסף שקופץ לראש ששומעים את שם העיר הוא מאפיונרים מחוייטים שמחסלים אחד את השני כמו מקקים.
השנה, גם אוהדי הכדורגל ב"עיר הקסומה" (כינוי שהודבק לה בשנות ה-50 בעקבות סרט ידוע) יכולים לשאת את שם העיר בגאווה אדירה. מאז פתיחת העונה התכולים של נאפולי בלתי ניתנים לעצירה, מציגים כדורגל משובח ובמיוחד ווינריות שלא נראתה הרבה זמן בעולם הכדורגל.
הקבוצה שנוסדה ב-1904 בורכה תמיד בקהל אוהדים פנאטי וחם שהופך כל משחק ביתי לחוויה לא כל כך סימפטית בלשון המעטה עבור הקבוצה האורחת. אך למרות האווירה המחשמלת שתמיד פקדה את אצטדיון "סאן פאולו", עד שנות ה-80 זכו "החמורים הקטנים" רק בשני גביעים.
מי ששינה סטטוס זה והעלה את נאפולי על מפת הכדורגל העולמית היה כמובן דייגו ארמנדו מראדונה, שהגיע למועדון בשנת 1984 תמורת 7.5 מיליון דולרים (סכום שיא לשחקן באותה תקופה). מראדונה החזיר כל אגורה מההשקעה הרבה, כשסיים את ההגמוניה של יובנטוס ששלטה באופן כמעט אבסולטי בסריה א' באותן שנים.
השחקן הטוב בעולם הוליך את נאפולי לשתי אליפויות, גביע איטלקי וגביע אופ"א בשש עונות והפך "לקדוש" בקרב הנאפוליטנים ובקרב האיטלקים בכלל. אך בדיוק כמו דעיכתו של דייגו, דעכה גם נאפולי ובשנת 1998 היא גם ירדה לראשונה לאחר 33 שנים לסריה ב'. צרותיו של המועדון לא הסתיימו בירידה, ובנוסף, בעקבות חובות כבדים, נשרה הקבוצה עוד ליגה, לסריה ג'.
מהליגה ה-3 עד לצמרת: החזרה של "החמורים הקטנים" לחיים
רגע המפנה היה כאשר הקולנוען הידוע אאורליו דה לאורנטיס רכש את הקבוצה והחזיר עטרה ליושנה, כאשר בשנת 2007 עלתה נאפולי למקומה הטבעי בליגה הבכירה.
חזרתה של נאפולי לליגה הראשונה דרשה חיזוק מיידי, ולמעשה מאותה שנה הורכב שלד פנטסטי שמוליך את התכולים גם היום. נוסחת הקסם של אותו שלד היא שילוב בין שחקנים איטלקים מנוסים שמכירים את הליגה המקומית כמו את כף ידם כגון מנואלה בלאסי, קשר אחורי מנוסה ששיחק בעבר בקבוצות הפאר יובנטוס ורומא, וידוע בתור גרזן טיפוסי במרכז המגרש.
פאולו קנבארו (אחיו של), בלם שגדל במועדון ואחרי שנים של נדודים במועדונים כמו פארמה ו-ורונה, החליט לחזור לשורשים ולשוב הביתה והשוער הוותיק, מורגן דה אסנטיס, שבמשך שנים רבות היה אחד מעמודי התווך של אודינזה.
לבסיס האיטלקי הצטרפו צעירים שאפתנים ואלמוניים כגון וולטר גרגאנו, קשר אחורי נמרץ שהגיע מדאנוביו שבאורגוואי, מארק האמשיק, סלובקי בינלאומי, שבמראה ראשון נראה כמו סולן להקת רוק בשל תסרוקת המוהיקן והקעקועים הרבים שמעטרים את גופו. האמשיק, שניחן בבעיטה אדירה בשתי רגליו ויכול לשחק בכל עמדה בקישור, הצטרף לנאפולי תמורת סכום זעום של שישה מיליון יורו מברשיה.
לשני אלו הצטרף אסקיאל לאבצי, ארגנטיני מהיר ונמוך קומה עם פיוז קצר, שהגיע מסאן לורנצו הארגנטינית ונחשב בעיני אוהדי נאפולי ל"מראדונה הבא". השילוב המנצח של איטלקים מנוסים ולגיונרים צעירים ושאפתנים, שומר עד היום על תלכיד קבוצתי מנצח, והעונה נותנת נאפולי את העונה הגדולה ביותר שידע המועדון מאז תקופת הזוהר של מראדונה, הרבה אודות לאיש החם של הקבוצה והרכש הטוב ביותר שעשתה הקבוצה העונה, אדינסון קבאני.
קבאני, שהגיע העונה מפאלרמו הסיצליאנית, פשוט התאים לתלכיד הנאפוליטני כמו כפפה ליד. אמנם בתחילת העונה היו רבים שחששו שלא יצליח להכנס לנעליו הגדולות של פאביו קוואליארלה שעזב ליריבה השנואה יובנטוס, אך חששות אלו התבדו במהרה ושחקן נבחרת אורגוואי הבקיע עד כה 13 שערים (אותה כמות שערים של קוואליארלה במשך כל העונה שעברה) ב-19 משחקים בהם שיחק, והוא כרגע מלך השערים של הליגה בצוותא עם אנטוניו די נאטלה מאודינזה.
לא רק בליגה: ההצלחה של נאפולי הגיעה גם לאירופה
הקבוצה המפתיעה של העונה לא מסתפקת רק בליגה, וגם בליגה האירופית עושה נאפולי חייל אחרי שהעפילה בצורה דרמטית ל-32 האחרונות.
בשלב הבתים הוגרלו "החמורים הקטנים" לבית הכולל את ליברפול, סטיאוה בוקרשט ואוטרכט. בניגוד ליכולת המצוינת בליגה, הפגינו התכולים יכולת די חלשה שהספיקה להם לארבע תוצאות תיקו והפסד אחד, שהציבו אותם במקום השלישי עד למשחק האחרון והקובע מול הרומנים. משחק שבו נאפולי היתה חייבת לנצח על מנת להעפיל לשלב הבא.
למפגש המכריע הגיעו הקבוצות לאחר שהמשחק הראשון בין השתיים הסתיים ב-3:3 סנסציוני, בו חזרו האיטלקים מפיגור 3:0. שער השיוויון הובקע שבע דקות בתוספת הזמן מרגלי קבאני. גם במשחק המכריע בין הקבוצות היה זה החלוץ שסידר את שער הניצחון בתוספת הזמן והעלה את התכולים לשלב הנוק אאוט מול ויאריאל.
כיום ניצבת נאפולי במקום השני מרחק של ארבע נקודות ממילאן. ככל שהעונה מתמשכת אי אפשר שלא להעריץ את האופי הווינרי של חניכיו של וולטר מזארי. לא פחות מחמישה ניצחונות השיגה נאפולי בתוספת הזמן העונה, ואם לוקחים בחשבון את הקהל הביתי העצום והתלכיד הקבוצתי המופלא, אל תתפלאו אם לאחר 21 שנים יחזור הסקודטו (אליפות הסריה א') ל"עיר הקסומה" של איטליה.
