"כאות הוקרה לחמישים השנים שלי כשדר, הביאו ב-1995, לבקשתי, את נבחרת ישראל למשחק נגד הונגריה. ישראל ניצחה 0-2". חיוך של סיפוק עולה על שפתיו של גיורגי ספשי כשהוא מספר לי את הדברים האלו. "כמובן שגם את המשחק הזה שידרתי". האיש שהיה עבור ההונגרים נחמיה בן אברהם ודני דבורין ביחד, שמח להתראיין. וסיפורו הוא הסיפור של יהדות הונגריה במאה העשרים, ששזור היטב בספורט ההונגרי, בעיקר בכדורגל.
ספשי נולד דווקא כגיורגי פרידלנדר ב-1922. את משחק הכדורגל הראשון שראה, בגיל שבע, הוא זוכר היטב: "ראיתי את הגדולים. גיולה מאנדי, קלמאר, שאש". בגיל עשר הוא שיחק מול קבוצה של ילד אחר, פרנץ סוסה, שהפך שחקן מפורסם. אחרי 15 דקות הוא ביקש לצאת ורק עמד בחוץ כדי להעריך את משחקו הפנטסטי של סוסה. זה היה הרגע בו החליט להיות שדרן כדורגל, והמשחקים האולימפיים בברלין ב-1936 הפכו אותו למשוגע לספורט.
הקלות לספורטאים מצטיינים
בתחילת המאה העשרים היתה הונגריה מעצמה ספורטיבית. זה לא קרה במקרה כמובן. כבר במשחקי אתונה 1896 מימנה הממשלה ההונגרית משלחת ספורטיבית כדי להביע בכך עצמאות מקיסרות אוסטרו-הונגריה. הספורט היה מכשיר לקידום חברתי, ולכן אין פלא שבמקביל לפריחת ההשכלה והמדעים בקרב היהודים האירופיים, גם בספורט ההונגרי קיבלו יהודי המדינה מקום של כבוד. ראשון הזוכים בזהב אולימפי בשחייה, למשל, אלפרד האיוש-גוטמן, היה יהודי. או רוב חברי נבחרת הסיוף ההונגרית האגדית מ-1908 ואילך.
48 מדליות זהב אולימפיות הביאו להונגריה נציגים יהודיים במשחקים. ובהרכב נבחרת הכדורגל של 1924 שהביסה את איטליה 1-7 פתחו שמונה יהודים שגם כבשו את כל השערים. הספורט קיבל מקום כה חשוב בחברה, עד שספורטאים קיבלו הקלות משירות צבאי כבר במלחמת העולם הראשונה, הקלות שהגיעו לכדי פטור מלא במלחמת העולם השנייה - מה שנתן להונגריה יתרון עצום בבניית נבחרת הכדורגל, "נבחרת הזהב", של תחילת שנות החמישים. זו שהנחילה לאנגליה את ההפסד הביתי הראשון אי פעם, 6-3בוומבלי. השדרן של אותו משחק היה כמובן גיורגי ספשי.
לא היה קל להיות שוב הונגרי, עבור מי שכנער יהודי נאסר עליו לשחק כדורגל או להשתתף במועדוני ספורט. שסביבתו נאסרה, עברה התעללויות וסבלה אבידות כבדות מידי אנשי "צלב החץ", הנאצים ההונגרים. שאביו נרצח בגרמניה. ספשי עצמו שרד את "שירות העבודה" השטני, בו הוטלו על אסירים הונגרים, רובם יהודים, לבצע עבור הצבא הנאצי עבודות הנדסה קרבית תחת אש רוסית. מסעות המוות של "שירות העבודה", בהם איבדו אלפים את חייהם בדרכם המתישה ומלאת העינויים למטלה נוספת ומרוחקת.
גם בבודפשט היו החיים על סף המוות. "אני זוכר במיוחד את אחד בדצמבר 1944, יצאתי בחשיכה עם מזוודה מלאה מסמכים מזוייפים עבור יהודים שהייתי צריך להביא לאיזו דירה, עד שצצו מולי פתאום אנשי צלב החץ. ברחתי, והצלחתי בסופו של דבר לחמוק אל דירת אימי לפניהם. כשהבנתי שניצלתי, התמוטטתי".
סופה של "נבחרת הפלא"
אבל ספשי מצא את עצמו שוב בהונגריה קומוניסטית. "לא השתנתי, הייתי שייך לשמאל, לסוציאל-דמוקרטים. חודשיים אחרי המלחמה הצטרפתי לתחנת רדיו. שידור המשחק הראשון שלי היה באוגוסט 1945, הונגריה נגד אוסטריה, והשער הראשון של פושקאש בנבחרת". מתוך כל משחקיה של נבחרת הזהב, רק שניים הוא לא שידר. הוא פגש והתיידד אישית עם גדולי הכדורגל ההונגרי: המאמנים בלה גוטמן, גוסטב שבש וגיולה מאנדי, 'הראש מאחורי נבחרת הזהב'. כמו גם פושקאש, הידגקוטי, קוצ'יש ושאר השחקנים. הוא סבל עם שאר האומה את ההפסד הסנסציוני לגרמניה בגמר של 1954: "כולם היו בטוחים שננצח. ההימור שלי היה על 5-1. זה היה הלם, שגרר תגובות קשות. שבש, הקומוניסט הנלהב, נשבר כמאמן. התחייה הלאומית בשטחי ההונגריים ברומניה דעכה. 'הפיכת הנגד' קרתה והונגריה שקעה למשטר של דיכוי חמור. ובכדורגל - לא רק שפושקאש, קוצ'יש וצ'יבור היגרו, אלא בעיקר כל נבחרת העתודה שעוד היתה יכולה להביא לנו תואר ב-1958".
זה היה סופו של הכדורגל ההונגרי. מהיר ומוחלט. סגנון הכדורגל שהשפיע על עולם הכדורגל והעניק כל כך הרבה גאווה להונגרים, שרד רק במקומות אחרים. היעלמותם של היהודים ממפת הכדורגל ההונגרית היתה אחד הגורמים המשפיעים על עצירת ההתפתחות שלו. בייחוד אחרי שהמאמנים ששרדו את השואה, כמו בלה גוטמן המצליח, או כמו מאנדי "שאין דומה לו", היגרו.
החוסר בדמויות מרכזיות הביא להצעה מפתיעה: ב-1978 הסכים ספשי להמיר את המיקרופון בחלק מהזמן בכס ראש התאחדות הכדורגל. שמונה שנים הוא שרד בתפקיד ובזמנו הגיעה נבחרת הנוער לתואר אלופת אירופה (ואף הצטרפה לטורניר המסורתי בישראל). לאחריהן היה חבר בוועד האולימפי ההונגרי ובוועד הפועל של פיפ"א.
גם היום, בגיל 87, עסוק ספשי בפרויקטים לקידום הכדורגל, במסגרתם משחקים מאות אלפי ילדים הונגרים כדורגל בבתי ספר מיוחדים. אלה עדיין לא הביאו להתקדמות ממשית.
ביציאה מהראיון, המתורגמנית שצמודה אלינו לא רגועה. מסתבר, שפרשייה מסעירה את הונגריה, וספשי הוא חלק ממנה. לפי מסמכים שהתגלו, נטען כי ספשי היה מלשין של השלטונות הקומוניסטיים - מה שגורר ביקורת עצומה וחמורה עליו. מצד שני, בהונגריה בה הימין הקיצוני מרים ראשו בגלוי ובחוצפה, בה האנטישמיות היא מוסכמה חברתית עד כדי 'בון-טון', קשה להאשים יהודי בתמיכה בקומוניזם. או בהלשנה על מתנגדיו. זה אחד מאותם פרדוקסים קיומיים של הזהות היהודית באירופה שאחרי השואה.
