כל עולם הכדורגל במתח לקראת ההצבעות היום (חמישי, ההכרזה צפויה להישמע בערך ב-17:30 שעון ישראל) על זהות המארחות של המונדיאלים ב-2018 וב-2022. כשברקע פרשות שחיתות, 23 חברי הוועדה הבוחרת של פיפ"א יחליטו מי השתיים שיזכו בכבוד, הטומן בחובו גם רווח פוטנציאלי למאות מיליוני יורו.
אם המונדיאל האחרון התקיים לראשונה באפריקה, והבא ב-2014 יתקיים בברזיל, לקראת המונדיאל הקרוב דבר אחד ברור - לאחר 12 שנים (מאז גרמניה 2006) הוא יתקיים באירופה.
המירוץ על האירוח "האירופאי" לשנת 2018 צמוד במיוחד, כאשר ההצעה המשותפת של ספרד ופורטוגל נראית כבעלת סיכויים דומים לזו של רוסיה. האנגלים נמצאים מעט מאחור, דווקא בשל התקשורת החופשית במדינה שחשפה פרשת שחיתות חמורה אחת לפני כחודש והשבוע, כשה-BBC העלו טענות נוספות לאי סדרים בארגון הכדורגל העולמי, התגובות כבר היו צוננות.
ראש ממשלת רוסיה, האיש החזק במדינה, ולדימיר פוטין, נמצא בקשרים הדוקים עם נשיא פיפ"א ספ בלאטר, שלפי הערכות שונות צפוי לתמוך בהצעה הרוסית. פוטין עצמו הודיע כי לא יהיה נוכח בהצבעה כדי שחברי הוועדה "יקבלו החלטה באווירה רגועה, ללא לחץ מבחוץ". מי שייצג את הרוסים מחר הוא סגן ראש הממשלה, איגור שובאלוב.
אז פוטין רגוע וכנראה יש לו סיבות טובות. המנהיג הרוסי ניצל את ההזדמנות כדי להתייחס לתחקיר BBC על שחיתות לכאורה של חברי הוועדה וכינה את הפרסומים "בלתי קבילים".
מי הספרדי שמשאיר מאחור את קסיאס ורונאלדו?
איקר קסיאס וכריסטיאנו רונאלדו ינסו לשכוח את אירועי הקלאסיקו כשיציגו יחד את ההצעה של מדינות חצי האי האיברי. אבל הכוכב האמיתי של האיבריות הוא אנחל מריה ויאר יונה, בעבר קשר בילבאו ונבחרת ספרד והיום חבר הוועדה הבוחרת ויו"ר ועדת השופטים של פיפ"א, הנהנה מקרבה לבלאטר והוביל קמפיין המוגדר כמופתי.
מריה ויאר יצר קשרים בכל מקום ועשה בית ספר לאנגלים. התמיכה שהוא צפוי לקבל מיו"ר הפדרציה האסייאתית, מוחמד בן חמאם מקטאר, צפויה להביא את הספרדים לקו הגמר מול רוסיה. אמנות הכדורגל של ספרד, בעלת היכלי ספורט אדירים כמו הקאמפ נואו וסנטיאגו ברנבאו, בגיבוי הפורטוגלי שהוכיח את עצמו באירוח יורו 2004, מול הכסף הגדול והכוח הפוליטי המשתק של הרוסים. יהיה מרתק.
ומה עם האנגלים? נראה כי הפעם הנימוס והג'נטלמניות האופייניים להם כל כך לא יספיקו להם אף פעם. בקהאם, הנסיך וויליאם וראש הממשלה קמרון כבר נמצאים בציריך בסדרת פגישות אינסופית, אך השלושה, חביבים ופופולאריים ככל שיהיו, חסרים את הניסיון, העורמה הפוליטית והקילינג אינסטינקט של ראש הממשלה הקודם טוני בלייר, שידע להפעיל מכבש לחצים בסינגפור לפני חמש שנים כדי להביא את האולימפיאדה ללונדון.
בקהאם לא הסתיר את רמונו העז: "אני יודע שיש לנו את התמיכה של כל אנגליה, והמטרה שלנו היא לעשות את כולם גאים. בשום מקום אין אוהדים נלהבים למונדיאל כמו באנלגיה. הם ראויים לזכות באירוח המונדיאל". בקהאם כנראה יודע - בלי לארח את המונדיאל, לאנגליה אין סיכוי לזכות בו...
ההצעה הרביעית, המשותפת לבלגיה והולנד, נראית חסרת סיכוי, למרות תמיכה מצד גאון הכדורגל יוהאן קרויף. רוד חוליט התבטא בנושא ואמר: "הוכחנו שאנחנו יכולים לארח טורניר בסדר גודל כזה, וגם בלגיה עשתה זאת איתנו ביורו 2000. היתרון שלנו - תמיד חושבים שני צעדים קדימה".
קרב בין ארה"ב לקטאר על אירוח 2022, אוסטרליה עדיין בתמונה
בקרב על 2022 (אוסטרליה, ארה"ב, קטאר, דרום קוריאה, יפן), מסתמנת הכרעה רק בפוטו פיניש בין הקטארים לאמריקאים, כאשר גם אוסטרליה עדיין נמצאת בתמונת הסיכויים.
לזכות האמריקאים, שהביאו את ביל קלינטון ומורגן פרימן, עומדים האיצטדיונים הגדולים והמשוכללים בעולם, קהל רב שצמא לאווירה ספורטיבית, תשתיות ברמה הגבוהה ביותר והשוק הצרכני מספר אחד בעולם.
קלינטון, חשף מכתב מיוחד בו הוא משתף בתחושות שלו: "בכל פעם מחדש אני נדהם מהעוצמה של המשחק הזה, של ההתרגשות ממנו. במשך 30 ימים, כל העולם נעצר רק עבור אירוע ספורט אחד". מילים כדורבנות של נשיא ארה"ב לשעבר.
נקודת התורפה, לצד העובדה שהאמריקאים אירחו מונדיאל לא כל כך מזמן, בשנת 1994, היא איום הטרור. מאז 9/11 ארה"ב הפכה למטרה מספר אחת של ארגוני הטרור בעולם ואירוע מסדר גודל של מונדיאל תמיד יוצר את החשש מפעולת ראווה גרנדיוזית.
מנגד, קטאר קורצת לפיפ"א בשל העובדה שמדובר בשער כניסה לשוק ענק שעדיין נחשב לאאוטסיידר במגרש העולמי בכלל וזה הספורטיבי בפרט, מדינות ערב והאיסלאם. לפי ההצעה הקטארית כל האיצטדיונים המפוארים שישתתפו באירוע יהיה ברדיוס של 30 ק"מ, מרחק דקות נסיעה זה מזה, מה שיאפשר לאוהדים לתפוס מספר רב של משחקים, בניגוד לשעות הנסיעה הממושכות במונדיאל האחרון בדרום אפריקה למשל. מערכת מסילות רכבת משוכללת תחבר בין כל מוקדי המשחקים.
בצד החסרונות, חייבים להזכיר שקטאר - כנראה המועמדת המובילה - היא מדינה מדברית שבמשך המונדיאל, עונת הקיץ, הטמפרטורה בה עלולה להגיע ל-50 מעלות צלזיוס. קטאר, שכבר הבטיחה שתיתן לנבחרת ישראל להיכנס לשטחה (הלוואי וזאת תהיה הבעיה שלנו להגיע למונדיאל 2022) קטנה מבחינת שטחה, עם 1.3 מיליון תושבים בלבד ובחירה בה, יזהירו מתנגדיה, עלולה לפגוע ביוקרת אליפות העולם. כזכור, הקטארים הבטיחו שישראלים, ובכלל זה הנבחרת, מוזמנים להגיע. האירופאים יכולים להיות רגועים גם כן- מכירת אלכוהול במדינה האיסלאמית תתאפשר בזמן האליפות.
אוסטרליה התנסתה כבר באירוח אולימפיאדה ואליפות העולם ברוגבי בעשור החולף, מדובר במדינת ספורט עם תשתית טובה, בטוחה וידידותית למבקרים, המייצגת איזור, אוקיאניה, שלא זכה מעולם לאירוח.
פרנק לאווי, יו"ר ההתאחדות האוסטרלית, אמר לאחר שנבחר לתפקיד: "זה פרס גדול, אבל הפרס הבאמת גדול יהיה לארח את מונדיאל 2022".
לאוסטרליה, שמקבלת תמיכה משמעותית מאל מקפירסון (לפעמים פנים יפות מספיקות, לא?) בעיה הפוכה מזו של קטאר מבחינת מזג האוויר, כשביבשת הדרומית יחול החורף בזמן המונדיאל, כשבשתיים מהערים המארחות, קנברה וגילונג, הטמפרטורה ביוני-יולי יורדת למינוס עשר מעלות.
בעיה נוספת עלולה לצוץ בכל הקשור להכנסות מזכויות שידור. השעון במדינה מקדים בהרבה את אירופה, עדיין השוק הכדורגל המרכזי מבחינת צריכת כדורגל.
היפנים והדרום קוריאנים, שאירחו ב-2002 במשותף וכעת ניגשות כל אחת לחוד, צפויות לשמש כתופעה בלבד.
כך שנותרנו עם עימות בין ארה"ב, נציגת העולם החופשי, לבין קטאר, המייצגת את העולם הערבי והמוסלמי.
ואוסטרליה? היא עשויה ליהנות מן ההפקר ולהיבחר כגשר המחבר בין שתי העולמות, עם קרבה אידיאולוגית ותרבותית למערב וקרבה גיאוגרפית לאסיה ולמדינה האיסלאמית הגדולה בעולם, אינדונזיה, שגם רצתה לארח אך נפלה במוקדמות.
על מי הייתם שמים את כספכם? בכל מקרה, לנציגי פיפ"א צפויה בחירה לא קלה בכלל.