1. "אנחנו רוצים לארגן את אליפות העולם הטובה ביותר אי פעם", הצהיר ד"ר דני ג'ורדן, ראש הוועדה המארגנת של מונדיאל 2010 בדרום אפריקה. הצהרות, אחרי הכל, לא עולות כסף. החזרה הגנרלית לקראת אליפות העולם בשנה הבאה, התחילה השבוע עם טורניר גביע הקונפדרציות.
הסימנים לפני תחילת הטורניר לא היו מעודדים. ביולי האחרון הודיעה העיר פורט אליזבת' שאצטדיון מפרץ נלסון מנדלה המתוכנן לא יושלם בזמן לפני הטורניר. כך נותרו ארבעה אצטדיונים עבור משחקי המפעל. עד למונדיאל צריכים עוד ארבעה אצטדיונים להשלים בנייתם. כרגע נראה שמדובר במשימה בלתי אפשרית, בעיקר בכל הקשור לאצטדיון בקייפטאון. שדה התעופה המרכזי לתחרויות, זה של יוהנסבורג, מהווה כרגע את מקור התלונות העיקרי. רשות שדות התעופה הדרום אפריקאית שכרה 400 אנשי ביטחון נוספים שיתגברו את אלף השוטרים העוסקים באבטחת המזוודות בשדה - ועדיין רבות מהן נעלמות בדרך.
מנכ"ל שדה התעופה, כריסטופר הלקאנה, אומר: "השלמנו את המשימות שלנו. עכשיו האחריות לפיתרון הבעיות נופלת על המשטרה, המכס ורשויות התחבורה". הכניסה למדינה כרוכה בבעיות מרובות: בקרת הדרכונים, הוויזות ואישור הכניסה לדרום אפריקה עדיין לא אחידים וגורמים לעיכובים חמורים. וגם מי שנכנס למדינה עלול להיתקל בבעייה להגיע לעיר המרוחקת 45 קילומטרים. המכס ורשויות התחבורה הבטיחו לתגבר גם הם את כח האדם בשדה.
אבל בפני המארגנים ניצב מכשול נוסף: בלי יותר מדי תיאום הוחלט על ביקור נבחרת כוכבי ראגבי אנגלית-אירית בשם ה"ליונס" שעורכת במהלך יוני סיבוב משחקים נגד הנבחרת הלאומית, הספרינגבוקס, בדרום אפריקה. בין השאר באצטדיונים בהם אמור גביע הקונפדרציות להיערך. כך הוזזו התאריכים כדי להבטיח שכר הדשא יוכל להשתקם אחרי משחק ראגבי במשך תשעה ימים לפחות לפני משחק הכדורגל הבא באצטדיון. ונראה שזה הקו המנחה מבחינת האירגון. אלה לבטח לא יהיו האירגון והסדר הגרמניים של 2006, אבל מבחינת הגמישות והרצון להבטיח אליפות מוצלחת אי אפשר יהיה לבוא למארגנים בתלונות.
ללא ספק, זה יהיה טורניר פיפ"א האפריקני ביותר אי פעם. כלומר: יהיה בסדר. אצטדיון לא מוכן? נשחק עם אחד פחות. לפחות אלה שעומדים על תילם הם אצטדיונים פנטסטיים. דרום אפריקה הרי אירחה את אליפות העולם בראגבי בלי בעיות. בעיות בקיום המשחקים? נדחה דברים, נזיז מפה לשם. מי שישתגע זה ממילא האנשים של פיפ"א ושל הטלוויזיה. לא נורא. אין איך להגיע לעיר? נביא עוד אלף אוטובוסים פרטיים מרחבי המדינה לשנע המונים. במדינה שבה עשרות מיליוני תיירים מבקרים מדי שנה, חצי מיליון אוהדי כדורגל הצפויים לבוא מרחבי העולם למונדיאל הם טיפה בים. ולגביע הקונפדרציות ממילא מגיעים עשרות אלפים ספורים.
תשעים אחוזים מקהלי הצופים יהיו תושבי דרום אפריקה. מתוך 640 אלף הכרטיסים שהוצאו למכירה נרכשו ארבעה שבועות לטורניר 400 אלף, נכון ליום רביעי האחרון היו אלה עדיין 440 אלף, כלומר כשבעים אחוזי תפוסה. גם אם נביא בחשבון צופים שיבואו ספונטנית למשחקים, עדיין יהיו המספרים נמוכים משמעותית מ-86 אחוזי תפוסה בקונפדרציות של גרמניה לפני ארבע שנים.
לפחות בנושא הביטחון לא אמורות לצוץ בעיות. במדינה שבה נרצחים מדי שנה 19 אלף איש, כלומר 39 מכל מאה אלף תושבים (כהשוואה, בגרמניה המספר הוא ארבעה, בארה"ב קרוב לשישה), ואחד מכל 400 איש מותקף ונשדד בשנה, זה נושא מרכזי. 8,000 שוטרים מתמחים מונו על ידי הוועדה המארגנת לפקח על משחקי גביע הקונפדרציות, 3,000 אנשי ביטחון פרטיים נוספים על אילו, וארבעת אלפים סדרנים ועוזרים מתנדבים.
עבור פיפ"א מדובר בהזדמנות אחרונה ונחוצה לבדוק את כשירות האירגון לקראת המונדיאל. כל נקודה כואבת או כישלון אירגוני יוצבו בפני דרום אפריקה עם דרישה לתקנם. מלבד זאת, מאות אנשי פיפ"א, הקונפדרציות וההתאחדויות, רוצים קצת אקשן. מפגשים בדרום אפריקה, ארוחות עבודה ומסיבות קוקטייל הם בדיוק מה שהעסקנים רוצים וצריכים, והמארגנים שמחים למלא את רצונם עבור קצת אהדה ותמיכה. מבחינה פיננסית הטורניר הזה הוא חסר ערך. עלויות האירגון שלו מתקזזות עם ההכנסות ממכירת כרטיסים, מהספונסרים וממכירת זכויות השידור, שכולן מגיעות ל-Free to air.
2. מצד שני, מה כבר יש לעשות עם הטורניר הזה מבחינה מסחרית? הרי הוא רק מתחיל עכשיו לעלות בערך השיווקי שלו...
ההיסטוריה בקצרה: הוא החל כגביע המלך פאחד, על שם המלך הסעודי שאירגן ומימן את האליפות האינטרקונטיננטלית לראשונה ב-1992. גם ב-1995 ו-1997 התקיים הטורניר בסעודיה, וצמח מארבע לשמונה נבחרות, שכוללות את המארחת, אלופת העולם, וששת אלופות הקונפדרציות היבשתיות. שתי החלטות שיווקיות גרמו לעליית קרנו של המפעל: הראשונה היתה להצמיד את הטורניר למארחת המונדיאל, בשנה שלפניו, החל ב-2001 ביפן. השנייה התקבלה רק לקראת הטורניר בגרמניה ב-2005, לקיים אותו רק פעם בארבע שנים ולהעלות בכך את ערכו. כן, זו הפעם הראשונה שבה חיכינו ארבע שנים לגביע הקונפדרציות הבא, אם לא שמתם לב.
וגם הכדורגל המוצג בו דרש מדי פעם תשומת לב בשנים האחרונות. מאז הגמר של 1999 במקסיקו, בו ניצחה המאחרת במשחק מרתק את ברזיל 3-4, יצא למפעל מוניטין של כדורגל חיובי ומשוחרר יחסית. ב-2005 למשל, ניצחה ברזיל את גרמניה 2-3 בחצי הגמר, וריסקה את ארגנטינה בגמר 1-4. הארגנטינאים שינו טקטיקה והביאו גם את מסי למונדיאל. ברזיל נכנסה לאופוריה ממנה לא יצאה עד לרבע הגמר במונדיאל מול צרפת וזידאן.
זהו יתרון נוסף לאלופות שזוכות להשתתף בטורניר: הכנה מצויינת. נייר לקמוס לבדיקת הכושר ביחס ליריבים בינלאומיים ברמות שונות. הסתגלות לתנאים במדינה המארחת: אחרי הכל, זה חורף בדרום אפריקה, הטמפרטורות יורדות בלילה ביוהנסבורג עד לשש מעלות. ההתאמה לתנאים וההקלה שבהיכרות עם הסביבה הן מעלות שאסור להמעיט בחשיבותן.
3. וגם כדורגל יהיה. עם ברזיל, שמגיעה בלי רונאלדיניו, אבל עם קאקה. וספרד, שכבר פתחה בהצהרת הכוונות עם 0-5 על ניו-זילנד האומללה והגיעה עם סגל מלא לחלוטין (מלבד אינייסטה הפצוע). ואיטליה שבונה על כישרונות כמו ג'וזפה רוסי מוויאריאל ותגליות מהליגה כמו סימונה פפה מאודינזה, סביב שלד ותיק של אנדראה פירלו ופאביו קנאברו. ואפילו עם עיראק: נבחרת שאין בה שחקנים בגיל 30 ומעלה, ורק שניים מעל גיל 27, ועם המאמן הטרי (מאז אפריל) בורה מילוטינוביץ'. כן, כן, בורה הבלתי נלאה חוזר עם האנדרדוג האקטואלי. בהחלט אפשר לצפות לכדורגל פתוח, משוחרר ומשובח.
וגם אם לא, בתקופת הפגרה מכדורגל צריך להודות גם על חסדים קטנים.
