המדור "חמישה כוכבים" חוזר אחרי פגרה קצרה עם מספר תובנות על החיים בליגות הבכירות וכמובן ה-11 של המחזור.
חמישה כוכבים: פליפה קוטיניו הגיע לבאיירן מינכן בקיץ לעונת מבחן קריטית בקריירה שלו. אחרי שלא מצא את מקומו בברצלונה, חבירתו לאלופת גרמניה בעסקת השאלה עם אופציה לרכישה בקיץ תמורת 120 מיליון יורו לימדה על דבר אחד: הברזילאי חייב לנפק עונה גדולה על מנת לשרוד ברמות הגבוהות ביותר ולקבל שוב את ההכרה שמדובר בכוכב כדורגל, שמסוגל להמציא את עצמו מחדש. לצד מספר הופעות טובות באליאנץ ארנה, היו גם כאלה יותר הססניות ועם הפיטורים של ניקו קובאץ', המאמן הזמני האנסי פליק, החזיר להרכב את תומאס מולר על חשבון קוטיניו.
באיירן הפסידה את שני המשחקים החשובים האחרונים שלה בליגה - מול לברקוזן וגלדבאך ובשבוע שעבר קינסלי קומאן שוב נפצע. זה הכריח את פליק להחזיר את קוטיניו להרכב, הפעם בתפקיד של הקיצוני השמאלי והתוצאה היתה מלבבת: הברזילאי ריחף על המגרש וניפק שני שערים גאונים בדרך לשלושער ב-1:6 על ברמן. השער השני היה אחרי הקפצה גאונית מעל שוער היריבה והקינוח התבטא בפצצה לחיבורים, כמו בימים היפים בליברפול. לצד שני בישולים, חגג קוטיניו בפעם הראשונה בקריירה מעורבות בחמישה שערים במשחק אחד ושוב הוכיח, כאשר הביטחון אצלו, השמיים הם הגבול. ההצגה האחרונה אולי מלמדת על כך שקוטיניו צריך לשחק בצד ולא מתחת לרוברט לבנדובסקי.
ארבעה כוכבים: ארבעה חודשים חיכו באלקמאר לרגע הזה, שבו הם יחזרו לאצטדיון הביתי הקומפטי - AFAS סטאדיום, לאחר תיקון של הגג שקרס כתוצאה מנזקי מזג האוויר. ביום ראשון זה קרה והתפאורה היתה מושלמת: AZ גברה על אייאקס 0:1 משער של מירון בואדו בדקה ה-90 והשוותה את מספר הנקודות שלה לזה של האלופה. אלקמאר, שתקציבה נמוך כמעט פי 5 מזה של האלופה מאמסטרדם, חווה סיבוב ראשון מדהים אחרי שהביסה גם את פיינורד ברוטרדם (0:3) וקרעה את פ.ס.וו באיינדהובן (0:4) מוקדם יותר השנה.
בעקבות התוצאות, קשה שלא להצביע עליה כמועמדת לאליפות. כל זה היא עושה עם מאמן עולה בן ה-40 בשם ארנה סלוט, חבורה של שחקנים צעירים וחסרי ניסיון (אף שחקן הרכב לא חצה את גיל 30), עם שלושה כישרונות מבטיחים תוצרת מחלקת הנוער (בואדו, קלווין סטנגס ואואן וינדאל) וכאמור למרות שנאלצה לנדוד מביתה לדן האח למשך ארבעה חודשים.
שלושה כוכבים: עבור רבים מאוהדי מארסיי, נמניה רדוניץ' הסתובב חודשים רבים באצטדיון הוולודרום על תקן עוד העברה כושלת של מועדון בלתי יציב ונעדר הישגים בעת האחרונה. הקיצוני הסרבי הגיע בקיץ שעבר כהבטחה גדולה מהכוכב האדום בלגרד והשתלבותו בעיר הנמל הצרפתית היתה קשה מאוד. לראיה, רדוניץ' לא הבקיע אף שער ב-17 הופעות בעונה שעברה ופעולותיו על הדשא תוארו כמגושמות - רחוק שנות אור מהכוכב הגדול שפצוע תקופה ארוכה - פלוריאן תובאן, אותו היה אמור להחליף בתקופת המעבר.
הכל התפרץ במשחק החוץ בטולוז בחודש שעבר עם שער בכורה אחרי למעלה מ-1,000 דקות עקרות במדי מארסיי. רדוניץ' ראה כי טוב והבקיע עוד שלושה שערים בארבעת המשחקים האחרונים, כולל שער ניצחון נהדר מול ברסט, ובסוף השבוע הציל נקודה במץ. כל השערים שלו נכבשו אחרי שעלהה מהספסל מה שהעניק לו את הכינוי - סופר סאב. הדבר החשוב ביותר הוא שמארסיי נמצאת בתקופה נהדרת מבחינה מקצועית והיא מדורגת שניה בטבלה, בדרך הנכונה להבטיח את הכרטיס לליגת האלופות בעונה הבאה.
שני כוכבים: החיים אחרי החלפת מאמן הם לא תמיד כאלה זוהרים. תשאלו את ג'נארו גאטוזו, שבמשחק הבכורה שלו כמאמן נאפולי ספג שער בדקה התשעים וירד מנוצח בבית מול פארמה החלשה. למרות גילו הצעיר יחסית, קריירת האימון של "רינו" החלה כבר לפני 7 שנים כמאמן שחקן בסיון, עברה דרך פאלרמו, אופ"י כרתים, פיזה, הנוער של מילאן וקבוצת הבוגרים של מילאן. בשום מקום לא רשם תוצאות חיוביות במיוחד (את פיזה העלה והוריד ליגה), ואחרי שנתיים בסן סירו, בהן לא הצליח להחזיר את הרוסונרי לליגת האלופות, הועזב. לפרקים, ספג ביקורות קשות על חוסר גמישות ונאיביות טקטית.
אז למה בכל זאת נאפולי בחרה בו כמחליף של קרלו אנצ'לוטי? בדרום איטליה סברו כי מורו ורבו של גאטוזו היה רך מדי עם השחקנים וניסה להיות "בסדר" עם כולם בזמן המשבר בין הנהלת הקבוצה לשחקנים על אותה דרישה של הנשיא אורליו דה לורנטיס להכניס את השחקנים להסגר אימונים. בסופו של דבר בנאפולי סבורים שגאטוזו, דמות כריזמטית וסוחפת, יכול לתרגם את מעלותיו להישגים על כר הדשא ולהטמע בדרום הפרוע של הסן פאולו. נאפולי, למרות העפלתה לשמינית גמר האלופות, היא קבוצה ששרויה במשבר מקצועי גדול, עם חשש גדול לעזיבת הכוכבים בסיום העונה. ממש לא בטוח שגאטוזו, נטול הרקורד על הקווים, הוא האיש הנכון בזמן הנכון.
כוכב אחד: 20 שנה חלפו מאז עונת האליפות ההיסטורית ומרגשת של דפורטיבו לה קורוניה. רוי מקאיי, פדרו פאולטה, דז'למינייה, מאורו סילבה, דונאטו ואחרים הובילו את הקבוצה של חאבייר אירורטה לשיא מטורף עם זכיה בתואר במחזור האחרון על חשבונה של ברצלונה הגדולה. ארבע שנים אחר כך, לה קורוניה הגיעה לחצי גמר ליגת האלופות ולמעשה היתה חלק בלתי נפרד מהצמרת האירופית בשנים בהן בארסה וריאל ידעו עליות ומורדות. החלק הזה כבר שייך להיסטוריה רחוקה מאוד, במיוחד כאשר בוחנים את מצבה הנוכחי של "סופר דפור". הגליסיאנים סוחבים עשור שלהם של בעיות תקציביות (לא עומדים בהחזרת הלוואות) והפכו לקבוצת YO-YO הנע בין הליגה הראשונה לשניה.
לשיא השפל מגיעה לה קורוניה העונה הזאת, כאשר היא מדורגת במקום ה-22 והאחרון (!) בליגה השניה עם 12 נקודות בלבד אחרי 20 מחזורים. מאמן אחד כבר פוטר, כאשר המחליף לואיס ססאר, רשם רק ניצחון אחד ב-15 מחזורים ואפילו נשיא הקבוצה, שמונה רק בחודש מאי האחרון, כבר הציע את התפטרותו. במשחקים האחרונים מגיעים לריאסור 11 אלף איש, כמחצית ממספר המנויים של הקבוצה שפיטרה שמונה מאמנים בשלוש שנים. שני שחקני החיזוק המרכזיים - סמואל לונגו וגוקו שיבאסקי - לא הבקיעו עדיין ודפור זועקת הצילו. נראה כי הדבר הבלתי נמנע הוא ירידת האימפריה לליגה השלישית לראשונה מאז 1980. עצוב.
הרכב השבוע
שוער:
טיבו קורטואה (ריאל מדריד)
הגנה:
דניאל ואס (ולנסיה)
ראול אלביול (ויאריאל)
יאן ורטונגן (טוטנהאם)
כריסטיאן אנסלדי (טורינו)
קישור
ג'ון פלק (שפילד יונייטד)
פליפה קוטיניו (באיירן מינכן)
קווין דה בריינה (מנצ'סטר סיטי)
חלוצים
קיליאן אמבפה (פ.ס.ז')
מוחמד סלאח (ליברפול)
כריסטיאנו רונאלדו (יובנטוס)
