"הרבה השתנה בכדורגל ב-20 השנים האחרונות, אבל השימוש במגן ברביעייה אחורית, הוא השינוי הטקטי הגדול ביותר". הדובר: גארי נוויל. שחקן העבר של מנצ'סטר יונייטד, כנראה בעצמו אחד המגנים הטובים בהיסטוריה לפחות מבחינה הגנתית, יודע בדיוק מי אחראי לשינוי. "רוברטו קרלוס וקאפו שברו את התבנית. ברזיל התחילה את טרנד המגנים ההתקפיים. משם הציפייה ממגן הייתה שיהיה טוב התקפית כמו שהוא הגנתית".
רוברטו קרלוס וקאפו מהווים את אחד הצמדים הגדולים בהיסטוריה של ברזיל ולא סתם הם שני השחקנים עם הכי הרבה הופעות במדי הסלסאו. בתוך הצמד הזה, רוברטו קרלוס שינה לחלוטין את המשחק. השילוב של מהירות אימתנית, טכניקה עילאית ובעיטה אדירה גרמו לילדים שחלמו להיות שחקני התקפה לרצות להיות רוברטו קרלוס. בסוף שנות ה-90 לברזיל היה דור מושלם של כישרון ועדיין המגן השמאלי נצץ לפחות כמו שחקני ההתקפה הווירטואוזיים שלידו.
הוא חייב לא מעט מהתהילה שלו לרוי הודג'סון. ב-1995, אחרי שתי אליפויות בפלמייראס, הגיע רוברטו קרלוס בן ה-22 לראשונה לאירופה וחתם באינטר. למאמן האנגלי היו דרישות מקצועיות שלא התאימו לאופי של המגן. "הייתה לי בעיה קטנה באינטר. אני ברזילאי ואוהב לתקוף, אבל שם רצו לשחק עם ארבעה שחקני הגנה שאסור היה להם לעלות". הודג'סון השתמש בו כשחקן כנף ואפילו כקשר מרכז שדה ולמגן עונה אחת הספיקה.
הוא התלונן בפני הנשיא מאסימו מוראטי וקיבל אישור לעזוב לריאל מדריד. האקט הזה הוא אחד הכתמים הגדולים בקריירה של הודג'סון. לימים, כשנשאל על ידי עיתונאי איטלקי מדוע איפשר לרוברטו קרלוס לעזוב למדריד, קם ונטש את מסיבת העיתונאים מבלי לענות. לכל מי שהוא לא הודג'סון או אוהד אינטר, המהלך הזה שינה את ההיסטוריה של המשחק.
פאביו קאפלו קיבל אותו בזרועות פתוחות למדריד. "היו לו תכניות ברורות עבורו", כתב גבריאלה מרקוטי בספרו "קאפלו - פורטרט של ווינר": "הוא לא ראה בו נשק הגנתי אלא נשק התקפי שנמצא עמוק בשטח היריב". "במדריד, שינינו את הדרך בה מגנים שיחקו", סיפר לימים בראיון ל"סקיי". "פאנוצ'י היה השחקן היותר הגנתי בצד ימין וקאפלו רצה שאני אתקוף. הכל היה קשור בתנועה. כשאחד עולה, אחד נשאר לספק חיפוי, בדיוק כמו שקאפו ואני שיחקנו בנבחרת. זה היה קל יותר עבורנו - וזה עבד".
הוא נשאר במדריד 11 שנה, זכה בארבע אליפויות, שלוש פעמים בליגת האלופות וגרף שלל תארים אישיים. הוא השחקן הזר ששיחק הכי הרבה פעמים במדי הבלאנקוס ובוודאי אחד האהובים שבהם. ויסנטה דל בוסקה אמר בעבר שרוברטו קרלוס כל כך מהיר עד "שהוא יכול לכסות את כל האגף לבדו".
הוא כבש בקריירה 113 שערים - טופ 10 בכל הזמנים לשחקן הגנה - אבל דווקא שער במשחק ידידות הוא הזכור ביותר שלו. ב-1997 אתגר המגן הברזילאי את חוקי הפיזיקה. שנה לפני המונדיאל בצרפת, פיפ"א ערכה טורניר ידידות בהשתתפות שש נבחרות כדי לבחון את האצטדיונים לקראת אליפות העולם. משחק הפתיחה של הטורניר בין ברזיל לצרפת יישאר כנראה לנצח בתודעת הכדורגל בזכות הבעיטה החופשית המפורסמת בהיסטוריה.
אחרי הכשלה על רונאלדו כמעט במרכז המגרש, ניגש רוברטו קרלוס לבצע את הבעיטה החופשית. המגן לקח מקדמה של עשרה מטרים והפציץ בעיטת בננה מ-35 מטר לקורה ופנימה. פביאן בארטז שוערה של צרפת רק ליווה את הכדור במבטו. הגול מסתבר נלמד בכמה וכמה אוניברסיטאות בעולם שניסו להסביר את השער הייחודי. בכתבה שפורסמה לפני שנתיים ב-ESPN לציון 20 שנה לשער, נטען שאם הכדור לא היה נעצר בקורה וברשת הוא למעשה היה עושה סיבוב של כמעט 180 מעלות ונעצר על קו החמש של בארטז מהצד השני.
למעשה, בשנים שעברו מאז, מאות פיזיקאים עסקו בשער שכונה על ידם כגול הכי גדול שנכבש. "מעולם לא ניסיתי שוב לבעוט ככה", אמר המגן עצמו באחד הראיונות על הגול היסטורי, "ידעתי שאם אנסה הכדור בטח יעוף לשמיים". זה לא מנע ממאות אלפי ילדים לנסות שוב ושוב. "רוברטו קרלוס היה השפעה ענקית עליי כילד. אני זוכר שניסיתי לחקות את הבעיטה החופשית שהבקיע נגד צרפת", סיפר סיאד קולשינאץ', מגן ארסנל.
השער הזה הוא סימן ההיכר של רוברטו קרלוס. "הוא אחד מבועטי הכדורים החופשיים הטובים בהיסטוריה ויחד עם זה, אחד המגנים השמאליים הטובים אי פעם", טען החבר רונאלדיניו, "הוא היה משמעותי בכל הזכיות של ריאל מדריד בליגת האלופות". כלומר, נזכור אותו תמיד בזכות הבעיטות החופשיות, אבל אסור יהיה להמעיט בהיותו המגן ששינה את פני המשחק. אולי המגן השמאלי הטוב ביותר ששיחק את המשחק.
בכדורגל המודרני, כשלא מעט נבחרות וקבוצות משחקות עם שלושה בלמים ושחקני כנף, יש דרישה לתואמי רוברטו קרלוס. אולי אפילו אפשר לומר ששחקנים מסוגו הניחו את היסודות לפופולאריות של משחק עם שלושה בלמים. רוברטו קרלוס גדל כשחקן התקפה שעשה הסבה לשחקן הגנה. גם היום, שחקני כנף טובים צריכים לשלב את שתי התכונות. אין היום מגן איכותי שלא נמדד גם ביכולות שלו בחלק הקדמי.
בהקשר הזה, רוברטו קרלוס הוא פורץ דרך מודרני ובדיוק כמו שגארי נוויל אמר, יצר מציאות טקטית חדשה. "קבוצות כיום מציגות כדורגל קומפקטי שמטרתו לייצר שטחים למגנים לעלות", טען האגדה. "איכויות הגנתיות חשובות, אבל אתה צריך כוח וטכניקה לתפקיד המגן כדי שתוכל להגן ולתקוף".
ב-29 באוקטובר יגיע רוברטו קרלוס, יחד עם החברים הטובים מאותה תקופה רונאלדיניו, ריבאלדו, קאקה ואמרסון, ליטול חלק במשחק השלום באצטדיון סמי עופר. לשחקני ההגנה והקישור של נבחרת הוותיקים של ישראל מומלץ לא לבצע עבירות במרחק 30-35 מטר מהשער. אתם יודעים מה? אולי כדאי שכן יבצעו. לא מעניין אתכם לדעת האם בגיל 46 רוברטו קרלוס מסוגל לייצר עוד בננה לפנתיאון?