זו הייתה הפעם הראשונה שמשפחת בנדטו המורחבת נדדה לה "מאל פאטו", כפר צנוע המונה 7,000 נפשות. האירוע החגיגי הגיע הודות לדריו הקטן, שהעפיל עם גוזלי אינדפנדיינטה לגמר הגביע הארצי.
המגרש היה מפוצץ, כך גם ליבם של הילדים שחוו התרגשות שכזאת בפעם הראשונה בחייהם. לפתע החלה המולה לא ברורה ביציעים, כשהתפזרו העשן והחוסר וודאות, התגלתה הטרגדיה האיומה-ליבה של אליסיה, אימו של דריו הפסיק לפעום. היא נפטרה במקום והותירה אחריה את ארבעת גוזליה יתומים מאם.
באותם ימים חלוצה של בוקה לא הפסיק להאשים את עצמו באבל הכבד שנפל על המשפחה. לא רק את עצמו האשים אלא גם את הכדורגל הארור. בנדטו הקטן הפסיק לשחק את המשחק שהיה כל חייו, המשחק שגם סימן את מותה של היקרה לו מכל. חייו דעכו מיום ליום, הוא נשר מהלימודים והחל לעזור בפרנסת הבית בתור סבל.
למזלנו הגדול, הכדורגל מורכב מסיפורים, כאלו שהרבה יותר גדולים ומרגשים מכל תסריט הוליוודי דביק. בסופו של יום, בגיל 14 בנדטו גילה, שהתרופה היחידה לסבלו הייתה החזרה לכר הדשא. ב-9 לנובמבר 2008 בנה של אליסיה המנוחה הגשים את חלומו הראשון. זה היה במשחק של קבוצתו ארסנל דה סרנדי שפגשה את בוקה, הקבוצה אותה אהד מילדות ואפילו קעקע את סמלה על חזהו. בדקה ה-89 הסקורר עלה להופעת הבכורה בליגה הארגנטינאית וידע שמצא את ייעודו.
חלפו להן השנים ו- El pipe המשיך לרדוף אחרי החלומות. הוא נדד למקסיקו שם הפך לכוכב הכי נוצץ בליגה היוקרתית. כשהגיעה ההצעה מבוקה, דריו לא חשב פעמיים וסימן וי על עוד חלום שהוגשם. בוודאי לא תופתעו לגלות שגם במדים בצהוב כחול דריו לא עצר לרגע. בעונת 2016-17 הילדון מאל פאטו הפך בסערה את מולדתו עם מאזן של 24 שערים ב-28 משחקים בכל המסגרות שהקנו לו אליפות מתוקה, זכייה בתואר שחקן העונה ולקינוח - זימון יוקרתי לאלביסלסטה, עוד חלום שהתגשם לאוסף.
כמו שבנדטו חווה על בשרו עוד בילדותו, כך הוא למד גם בבגרותו, המשחק הזה יכול להיות כה כואב לפעמים. רגע לפני הגשמת חלומו הגדול ביותר, חלוצה של בוקה קרע את הרצועה הצולבת ופספס את המונדיאל ברוסיה. כפי שכבר הספקתם להבין מקורות חייו העמוסים ברגשות, דריו, לא אחד שנשבר. אחרי החלמה ארוכה וכואבת שנמשכה נצח, דריו חזר לעצמו בדיוק ברגע האמת.
לאחר 11 חודשים בלי כיבוש, בנה של אליסיה הרשית פעמיים ב-0:2 הביתי מול פאלמייראס בחצי גמר הליברטדורס בשבוע שעבר. אמש, בגומלין בברזיל הוא עלה מהספסל, איזן ל-2:2 ונתן את האות למיליוני ארגנטינאים להתכונן לגמר הגדול ביותר שיכול להיות - בוקה מול ריבר.
"אני חושב על אימא בכל שנייה, אני משחק כדורגל למענה, כובש למענה. הלוואי והיא יכלה לראות את החלומות שהגשמתי במהלך הקריירה, בשבילה". סיפר החלוץ בראיון כואב. כמה סימלי, שדווקא הוא, הילד הקטן מאל פאטו, זה שחיי כדי להגשים חלומות, דאג לגמר שכל דרום אמריקה חלמה עליו כל כך הרבה זמן בו בוקה תפגוש את ריבר.
לעוד סיפורים על הכדור
