לפני שנתיים וחצי גל שיש יצא לאירופה. בגיל 22 וחצי בלבד, גיל שבו שחקנים בליגת העל עדיין נחשבים לצעירים וחסרי נסיון, כאלה שמאמנים חוששים לתת להם קרדיט, למגן השמאלי של הפועל תל אביב כבר היו 51 הופעות ליגה - אחת מהן, בהרכב האדומים מול בית"ר ירושלים בטדי, משחק שהסתיים עם דאבל בלתי נשכח.
עם אליפות ושלושה גביעים בגיל כל כך צעיר, שיש יצא לבוורן במטרה אחת: להשתקע באירופה. עונה אחת בבלגיה, בה היה שחקן הרכב קבוע בקבוצה הצנועה, הספיקה לו, ובקיץ שעבר חתם בוולין-לוצק האוקראינית. אחרי עונה ראשונה לא קלה, גם מבחינה אישית (פציעות שונות ומשונות), וגם בגלל הבלאגן במדינה, שיש החל את העונה השנייה בצורה מוצלחת יחסית, ויחד עם קבוצתו נמצא במקום החמישי, כשוולין נחשבת להפתעת העונה עד כה.
בראיון לאתר ערוץ הספורט מספר המגן השמאלי על חצי העונה שחלפה, על הנבחרת, העתיד, וגם הדרבי שכולם רוצים לשכוח והכוכב הכי גדול בכדורגל הישראלי - ערן זהבי.
"בתחילת העונה, בהכנות, אף אחד לא דיבר אצלנו על אירופה. אבל הכדורגל נזיל, הגיעו אלינו 3 מושאלים מדנייפרו שחיזקו אותנו וכרגע פתאום התחלנו לדבר על כרטיס לאירופה", מספר שיש, שקבוצתו נמצאת במקום ה-5 עם 20 נקודות, רחוקה מדינמו קייב, שחטאר דונייצק ודנייפרו, אך בהחלט קרובה למקום הרביעי: "יש עוד עונה ארוכה, ולמעט 3 הראשונות כל הליגה מאוד צפופה וכל משחק קריטי. אני מאמין שאנחנו יכולים להגיע לאירופה, אבל רק אם לא נמכור שחקנים בינואר".
למרות שעברו כבר 13 מחזורים, שיש רשם 5 הופעות בלבד. 4 פעמים השלים 90 דקות, ופעם אחת עלה מהספסל. הסיבה: פציעות. פעם זה אף שבור שגרם לו להחמיץ שלושה משחקים, ופעם אחרת זוהי דלקת בטבור שהצריכה ניתוח וחודשיים מחוץ למגרשים. "פתחתי את העונה טוב, אבל אז הגיעו הפציעות. במשחקים האחרונים חזרתי, הקבוצה מנצחת ואני בכושר טוב - כך שבגדול אני מרוצה", מספר המגן.
למרות ששחטאר דונייצק ודינמו קייב זוכות לקרדיט מחובבי הכדורגל, הליגה האוקראינית נמצאת הרחק מהכותרות, וכך גם גל שיש. "אני רואה שכמעט כל שבוע כותבים על הלגיונרים, אבל בכדורגל שחקני התקפה מקבלים יותר חשיפה", הוא מספר, אבל לא נשמע מיואש מכך: "אני חושב ומקווה שמי שצריך לעקוב אחרי, עוקב".
ומי שצריך לעקוב, מבחינתו ולטובתו, זה אלי גוטמן. המאמן שעמד על הקווים בעונת הדאבל של שיש בהפועל, לא לקח את שיש בחשבון בקמפיין הנבחרת הנוכחי, לפחות עד כה, והעדיף את עומרי בן הרוש, טאלב טוואטחה ואופיר דוידזאדה. "היו איתי בקשר מהנבחרת (איציק בן מלך) לפני בוסניה ועדכנתי שאני בשיקום אחרי ניתוח. הלוואי שבעתיד אהיה בכושר טוב ואהיה חלק מהסגל".
בשנתים האחרונות, אחרי יציאה סיטונאית של ישראלים לחו"ל, הכדורגל הישראלי עבר שינוי. לגיונרים רבים חזרו ארצה, זכו לחוזים יפים, והעלו במעט את רמת הליגה. שיש לא פוסל, אך גם לא ממהר לעשות זאת: "יש לי חוזה עד פגרת החורף הבאה, אבל בכדורגל אתה לא יודע מה יהיה מחר. הכל משתנה ומאוד דינמי, בקיץ היו לי 3 הצעות לחזור לארץ - אבל מבחינתי להישאר בחו"ל כמה שיותר זאת המטרה. גם שלפעמים קצת קשה, תמיד אני מסתכל על החיובי, החוויות שאני אוסף ועל תקופה שאתגעגע אליה".
עוד לפני שהוא חוזר ארצה, אם בכלל, ניסינו להחזיר אותו לאחד המשחקים הכי חמים שהיו בארץ בשנים האחרונות, הדרבי התל-אביבי, בו פרץ אוהד לדשא, התעמת עם ערן זהבי, שהורחק. שיש עצמו, לפני 3 שנים, הורחק בדרבי לאחר שביצע תנועה מגונה לאוהד מכבי, ומכיר מקרוב את האווירה במשחקים מסוג זה: "תמיד האווירה חמה ויש טירוף מסביב, אבל מה שהיה הפעם עבר את גבול הטעם הטוב ואין לזה מקום בכדורגל".
לסיום, ניסה גם המגן השמאלי לקחת חלק באחד הדיונים הכי לוהטים בכדורגל הישראלי בתקופה האחרונה - עד כמה גדול ערן זהבי? "בהפועל תל אביב זהבי היה מוערך, אבל לא כמו שהוא היה צריך להיות אחרי השערים החשובים שכבש. בלעדיהם, ההיסטוריה של הפועל לא היית כזאת מפוארת. במכבי הוא מקבל את היחס שמגיע לו וברור שהוא ייזכר כאחד הגדולים".
