ב28/11/2016 התרסק המטוס, שעליו הייתה קבוצת הכדורגל הברזילאית שאפקואנסה בדרכה לגמר גביע הסודאמריקה בקולומביה. מתוך 77 הנוסעים, רק שישה שרדו וביניהם שלושה משחקני הקבוצה: האחים ג'ף ומייקל זימבליסט, שביימו גם את הסרט "שני האסקוברים", יצאו לבחון איך התמודדה העיר שאפקואנסה עם הטרגדיה והאובדן.
הסרט המרגש אינו ממש סרט ספורט ולמרות שהוא מתמקד בקבוצת כדורגל ובעיר קטנה שכל עולמה הוא אותה קבוצה, הרי לעיתים נדמה ומדובר בעוד פרק בסדרה "אסונות התעופה הגדולים", שמקומם יותר בערוץ הדסקברי או בנשיונל ג'יאוגרפיק.
באופן כירורגי ויבש משהו מתארים יוצרי הסרט את מה שאירע במועדון לפני ההתרסקות –כשהקבוצה הצנועה ביותר בליגת העל בברזיל מצליחה כנד כל הסיכויים להעפיל לגמר המפעל השני בחשיבותו בדרום אמריקה (אחרי גביע הליברטדוס) וסוחפת איתה עיר שלמה. אחרי תיאור מפורט (מדי) של התרסקות המטוס והעוולות הבטיחותיות שבגללה קיפחו 71 איש את חייהם -עוסקים היוצרים בנושא הבנייה מחדש של הקבוצה ובהתמודדות עם השכול הבלתי צפוי.
גם בגלל אורכו הקצר של הסרט נדמה ואין כאן מחקר מעמיק ובחינת נושא ההתמודדות והבנייה מחדש של הקבוצה, כחובב ספורט, דווקא הייתי שמח שהנושא הזה היה מסוקר בהרחבה (עם השוואות למשל לאסון ההתרסקות של תינוקות בזבי-סגל מנצ'סטר יונייטד בסוף שנות החמישים שחלקו הגדול נספה גם הוא באסון אווירי).
הסרט מתמקד בעיקר בשני שחקני החיזור שרכשה הקבוצה (המכונה שאפה) בתחילת עונת 2016, שרק אחד מהם שרד באורח פלא את ההתרסקות. דרך ראיונות עם נשות שני השחקנים וצילומי וידאו ותמונות שלהם נוצר דיוקן מרגש של שני בחורים, שהגשימו את חלומם לשחק בטופ של הכדורגל בברזיל, עד שהכל השתנה ברגע אחד.
יש בסרט לא מעט רגעיים מרגשים כמו למשל משחק הידידות בקאמפ נואו בין ברצלונה לבין הקבוצה הברזילאית, או הענקת מדליות אליפות הסודאמריקה לנשות השחקנים שנספו. למי שלא מכיר את המקרה הסרט בהחלט מעניין, הייתי שמח באם הוא היה שם דגש יותר על הכדורגל ופחות על כשלים אוויריים.
