בזמן שווילי רוטנשטיינר העדיף את אנדי הרצוג כמאמן נבחרת ישראל, רוני לוי ממשיך לעשות חיל בקפריסין. זו קדנציה שנייה של המאמן הישראלי באנורתוזיס פמגוסטה ועל פי היחס שהוא מקבל מהקפריסאים, זה נראה כמו סיפור אהבה. בכניסה למתחם האימונים הדי מוזנח, שנראה כמו בית וגן, פוגשים אותו מספר אוהדים ומבקשים להצטלם. לוי, כמו לאורך כל הקריירה שלו, מקפיד להגיע לפני כולם. הצוות, שמורכב מעוזר ומאמן כושר קפריסאים ומאמן שוערים מבולגריה, נפגש בחדר קטן לדבר על המשחק האחרון והאימונים שבדרך. נתוני ה-GPS על המחשב, הכל מסודר ומתוקתק. בין לבין הוא מחפש גם להתחזק בעוד שחקן או שניים.
בניגוד לישראל, בקפריסין מותר להחתים לא מעט זרים. ללוי יש 15 בקבוצה, 5 מהם חייבים להיות בעלי דרכון אירופי. להוציא את נוסא איגיבור ורובן ראיוס, שמוכרים לכדורגל הישראלי, יש גם כמה כוכבים. ריקרדו לאבורדה הקולומביאני, שברק יצחקי טוען שהיה יכול להגיע לרמות הגבוהות ביותר, ודניאל פראניץ', ששיחק בבאיירן מינכן.
אף אחד בקפריסין לא קורא למאמן בשמו הפרטי. כאן הוא מיסטר קואץ'. כמעט כל היום תוכניות רדיו מדברות על ספורט וגם פרשנים בטלוויזיה לא חסר, אבל הנשיא אנדראס פאנטלי לא נמצא איתם בקשר יומיומי. הוא אמנם לא הבעלים, אבל הוא האיש החזק במועדון, זה שקובע וזה שהחליט שנבחרת ישראל פספסה את ההזדמנות להחתים את המאמן שלו.
"ברגע שדיברו איתו מההתאחדות אמרתי להם שאזל להם הזמן", מספר פאנטלי, "היה לי הסכם עם רוני שאומר בצורה ג'נטלמנית שאם תגיע הצעה מנבחרת ישראל אני אחשוב על שחרורו בצורה חיובית, אבל ברגע שבהתאחדות חזרו אחרי התאריך שהחלטנו, כבר הודעתי שהוא נשאר. יש לנו מאמן מצוין שחתום לשנתיים, שעוד שנתיים יפנו ונראה מה יהיה".
הנשיא מזכיר קצת את משה דדש. כמו היו"ר המיתולוגי של בית"ר, גם הוא יושב עם סיגרים בחדר אפוף עשן. מצד שני, הוא שולט בטכנולוגיה ומשיחה של כמה דקות שיחה עושה רושם שהוא מבין כדורגל. "זה מרגיש לי מאוד טבעי ומאוד בבית", אומר לוי בראיון בביתו שנמצא בפילה, סוג של מושב ליד העיר, מרחק 10 דקות נסיעה מהאצטדיון הדי מיושן וממתחם האימונים, "אפשר לומר שאנורתוזיס זו קבוצה שעשיתי איתה כברת דרך מאוד ארוכה. ההמשכיות מאוד חשובה לי ואני מאוד מרוצה. גם קדנציה שנייה באותה קבוצה וגם עונה שלישית, אני מקווה שתהיה מוצלחת".
הילדים כבר גדולים ורק סימה, לה הוא נשוי באושר כבר 30 שנה, איתו בכל מקום ובכל זמן. לא תמיד זה קל, אבל תמיד יש מי שתומך ומחזק, בטח במקצוע כל כך נזיל. הדרך לאימון מזכירה קצת את חוף הים בנתניה. האזור מדהים והנוף נותן הרגשה של רוגע. מצד אחד הרים ועצים ירוקים, מצד שני חופים שלא נגמרים.
אתה מרגיש יותר מוערך בקפריסין מאשר בארץ?
"אני מרגיש מאוד מוערך בקפריסין, אבל גם בארץ אני מרגיש שאני מקבל הרבה הערכה והרבה כבוד ויחס טוב. אנחנו יודעים שמאמן כדורגל וספורטאים בכלל מושפעים מתקופות ולפעמים כשיש תקופה יותר טובה אתה מקבל יותר כבוד וכשיש תקופה פחות טובה אז שוכחים. זה הטבע של המקצוע ואני חי עם זה טוב".
הקיץ הזה לא הלך פשוט עם הדחה לא צפויה מאירופה.
"הלך קשה. בסה"כ לקחתי את הקבוצה לפני שנתיים וחצי כשהקבוצה הייתה במצב קשה מאוד ואז הגיע נשיא חדש והצלחנו להוביל את הקבוצה לפלייאוף העליון ממש ברגע האחרון. בנינו קבוצה חדשה שהצלחנו להגיע איתה למקום השלישי ולאירופה אחרי שש שנים. איכזבנו מאוד באירופה. לפעמים יש תקלות".
להפסיד לקבוצה מאלבניה זה קצת מביך.
"אתה יודע, היו לנו 75 אחוזי החזקה בכדור וזה לא הספיק כדי לנצח את המשחק ולצערי הודחנו, אבל כנראה לא היינו מספיק בשלים להתמודד באירופה. אני מאמין שאם נמשיך את אותה היכולת של השנה, בעונה הקרובה הקבוצה תהיה מוכנה יותר".
לא חסר לך הכדורגל הישראלי?
"אני צמחתי מהכדורגל הישראלי גם כשחקן, מאמן מחלקות נוער, מאמן בוגרים והכדורגל הישראלי הוא חלק מרכזי בחיים שלי. גם אם אני עושה פסק זמן ועובד מחוץ לישראל, עדיין אני מחובר לכדורגל בארץ ויודע מה קורה ומתעניין".
היו הצעות לחזור לכדורגל שלנו?
"כן, בקיץ היו מספר הצעות מקבוצות, אבל ברגע שחתמתי בקפריסין אז שום דבר לא עניין אותי. לקבוצות שעובדים בהם מאמנים אני לא רוצה להתייחס, אבל קבוצה אחת מהן הייתה חזקה מאוד".
מה הסיכויים שתחזור למכבי חיפה?
"מכבי חיפה זה חלק נכבד מהקריירה שלי, מהחיים שלי בכלל. זה סוג של משפחה, אבל הדברים לא תמיד תלויים בצד אחד, אלא בשני צדדים ואנחנו לא יודעים מה יהיה מחר".
ביום מן הימים תרצה לחזור למכבי חיפה?
"בהחלט כן. זה מועדון ענק שכל אחד רוצה ושואף לאמן שם, אבל הדברים תמיד תלויים בסיטואציה במצב הנוכחי לי ובזה שרוצים אותך. כמועדון כל אחד היה רוצה לעבוד במכבי חיפה".
אתה יכול להבין מה עובר על המועדון הזה?
"כן, כן. זה לא משהו אחד ואיזושהי מילת קסם, אני בטוח שגם במכבי חיפה כל היום חושבים איך לפתור את העניין. זה עניין של תהליך, לפעמים לוקח זמן".
תהליך זו מילה שאנחנו שונאים בתקשורת הישראלית.
"אני בטוח, אבל בכדורגל לא הכל מזומן ולפעמים אנחנו רוצים בכדורגל לייצר איזושהי קבוצת על בשנה או בשנתיים וכדי לייצר גרעין ותלכיד, קבוצה שמסוגלת להיאבק על תארים, זה לוקח זמן. גם למכבי חיפה של 93/94 של ראובן עטר ואלון חזן וכל הכוכבים הגדולים לקח שנה-שנתיים לייצר את התלכיד הזה. גם מכבי חיפה שלקחה את כל האליפויות זה תלכיד של קטן, בנאדו וקייסי שלקח זמן לחבר אותם. צריך לייצר תלכיד, קבוצה של שחקנים שתהיה מסוגלת להוביל את המועדון לעשר שנים וזה לוקח זמן".
אם היו נותנים לך את הכסף שנותנים בשנים האחרונות לאחרים?
"אני לא רוצה לדבר על אם. גם אני קיבלתי הזמנות. כל מה שיש למועדון הזה, אין להרבה מועדונים בעולם ובסוף זה יסתדר וימצאו את הנוסחה. ראיתי את פתיחת העונה בכדורגל הישראלי ואני לא אתפלא אם מכבי חיפה מחר תהיה בצמרת ויכולה לקרוא תיגר. מהמשחקים עד כה, לא ראיתי איזה משהו יוצא דופן".
מה המטרות שלך בעונה הזו, אחרי שנה פנטסטית?
"בשנה שעברה רצינו להגיע לאירופה והצלחנו להגיע דרך המקום השלישי. עשינו עונה נפלאה עם תוצאות נהדרות. בוא נגיד שלחזור על זה יהיה מצוין ואם נצליח להגיע ליותר זה יהיה נפלא. אנחנו מחממים מנועים ונכנסים לקצב הנכון ואני בטוח שיש לנו קבוצה טובה ואני מקווה שניכנס למסלול הנכון. נוכל לעשות דברים טובים השנה".
נבחרת ישראל זה משהו שכל אחד חולם עליו.
"בהחלט. כל מאמן, כל שחקן לשעבר ושחקן נבחרת לשעבר חולם ורוצה להיות מאמן נבחרת ישראל ביום מן הימים. אני מאמין שהיום שלי יגיע".
כבר היית בתוכניות. ישבת עם רוטנשטיינר.
"מהרגע הראשון שחיפשו מאמן, הייתה חרושת שמועות ואמרו שאני מועמד והיה רגע שאנורתוזיס פנתה אליי וסגרתי. יש לי מערכת יחסים טובה מאוד עם הנשיא שלי ואני מעריך אותו והוא אותי ואמר לי שאם תהיה נבחרת ישראל אני לא אעצור בעדך, רק שלא יבואו מאוחר מדי. אז אני כל הזמן הייתי בתוך אנורתוזיס, כל הזמן התעסקתי בקבוצה שלי ואני מספיק מנוסה בכדורגל ובחיים לדעת שעדיף לך ציפור ביד מאשר שתיים על העץ".
מה היה בפגישה עם רוטנשטיינר?
"ישבתי איתו כשכבר הייתי סגור באנורתוזיס, כבר הוצאנו הודעה שאני ממשיך שם והיה ברור שהם הולכים למאמן זר. שיחה חברית, היכרות ולא יותר מזה".
התאכזבת שלא מונית למאמן נבחרת ישראל?
"לא לא, כי מהרגע הראשון חתמתי באנורתוזיס ומבחינתי זה היה סגור. עכשיו זה לא הזמן, שלי יום אחד זה יהיה הזמן שלי".
אחרי תקופה ארוכה סוף סוף מונה מאמן לאומי.
"הדרך הייתה לא נכונה. 6-7 חודשים לא להיות עם מאמן נבחרת, זה משהו על גבול המביש. אני חושב שלבחור מאמן או מנהל טכני בלי שיש יו"ר זה לא לעניין. הייתי מאוד לא שמח לעבוד אם הייתי נבחר בלי היו"ר שיהיה בעוד חודש. נעשו פה הרבה דברים לא נכונים בדרך. אני לא אוהב את הכיוון המקצועי שיש למנהל מקצועי או מנג'ר. אני חושב שההגדרות כאן מאוד לא ברורות. בארץ עושים בעניין הזה המון טעויות".
מה הכוונה?
"מנהל טכני זה דבר מבורך, אני מאוד אוהב את זה. אני גם עבדתי עם מנהלים טכניים ומאוד חשוב לי שיהיה לי במועדון מישהו שימליץ על שחקנים ויתווה איזושהי דרך מסוימת, אבל הקווים מאוד ברורים. איפה התפקיד של המאמן ואיפה התפקיד של המנהל הטכני ונראה לי שבארץ כשכבר מביאים מנהל טכני, הוא כבר נהיה מנג'ר ואז מאבדים את הסמכויות וזו טעות גדולה מאוד. אני לא רואה בשום מקום שבעולם שהמאמן הטכני הוא מעל המאמן או שהוא קובע את הסגל או את הטקטיקה או את האימונים, אבל פה נראה לי שהדברים קצת משתבשים בחשיבה בארץ ואני חושב שזה טעות".
כלומר רוטנשטיינר מעל הרצוג?
"אם אני מבין נכון, כן. אני לא אוהב את הסגנון הזה".
יש לנו סיכוי להגיע לאנשהו?
"יש לנו שחקנים טובים מאוד, יש יותר אפשרויות. צריך לייצר אווירה שונה. לא מוצאים את הדרך והרבה ניסו ולא הצליחו, אבל אני מאמין שזה אפשרי".
מי תהיה אלופה בארץ?
"מאוד קשה, אבל לי נראה שב"ש. יש לה את הסגל הכי טוב יחד עם מכבי ת"א. אני חושב שאף אחת מהן לא מראה היום שהיא מעל הליגה, לפחות בשלב הזה. בגלל זה אמרתי שלמכבי חיפה יש סיכוי אם היא תמצא את הדרך להשתלב".
מעמד המאמן מטריד אותך?
"פרלמן או מוטל'ה שפיגלר היו על גבול האלוהים. לפנות אליהם היה משהו אחר. העולם השתנה, התקשורת השתנתה, הפייסבוק, האינסטגרם, הכל נהיה יותר קליל. למעמד המאמן יש משקל חשוב באיך שפונים אליו, איך מכבדים ומעריכים אותו. לנו המאמנים יש אחריות לדאוג לתפקיד שלנו. יצא לי מוניטין של קשה כי עמדתי על העקרונות שלי ועל הדברים שלי ולפעמים זה לא מצא חן בעיני אנשים מסוימים. לפעמים הייתי נשאר קשה, קפדן ומגזים וזה יכול היה לעלות לי גם במידה מסוימת בתפקיד שלי, אבל אני לא יכול להתפשר על העקרונות שלי, על האני מאמין שלי ועל הדרך שלי".
אז איך עבדת עם אלי טביב?
"אני לא זוכר שהוא פעם אחת התערב לי. אני לא זוכר שפעם אחת הוא שאל אותי שאלה לא נכונה. נשיא של מועדון, בעלים של מועדון. תראה, עם הנשיא שלי דיברתי היום 6 פעמים בטלפון, 'מה אתה חושב', 'מה אתה אומר', 'מה נעשה עם השחקן הזה', על הכל, אבל יש קווים. יש ריספקט שלא מדברים על דברים מסוימים עם המאמן ופעם אחת הנשיא שלי לא חצה את זה, כך גם אלי טביב".
אבל אתה יודע שזה קורה בכדורגל הישראלי.
"אני יודע שזה קורה. שאלת אותי לגבי אלי טביב ואיתי הוא היה מושלם".
אתה יכול להבין מאמנים שכן מקבלים את זה?
"לא. לא".
יגידו לך שזה פרנסה.
"אז המעמד נפגע ואם כל אחד יגיד ככה אז מעמד המאמן ייפגע. למרות שאני נראה מחושב ושכל דבר נעשה במחשבה תחילה, אני מאוד אמוציונלי ומאוד עקשן ואם דברים כאלה ייכנסו לי בין הרגליים אני יכול לאבד את הפרנסה שלי בשנייה כדי שלא לחצות קווים וכדי לא להיכנס לטריטוריה שלי. אני חושב בגלל זה עזבתי את מכבי חיפה ושילמתי מחיר. יכולתי להיות בשקט ולא להתערב, הדרך לא הייתה נכונה".
אתה יודע מה אומרים על רוני לוי?
"הרבה דברים".
ו...?
"אני לא מערבב. אני עכשיו לא נמצא בישראל, אני לא מדבר כמעט עם עיתונאים ועם חברי ההתאחדות לכדורגל. יש לי שניים שלושה שאני איתם בקשר. אני לא דואג להריץ את השם שלי. היה את סיפור נבחרת ישראל ואתה יכול לשאול את כל הנוגעים בעבר אם אני פעם אחת הרמתי טלפון למישהו לדאוג לדבר בשבילי. יותר מזה, גם כשהתקשרו אליי אמרתי אל תתערבו, מה שצריך להיות יהיה. אני לא דוחף את השם שלי ואין לי יחצ"נות. לא שאני מתלונן, אני מקבל את ההערכה והנה באת עד קפריסין לראיין אותי, אז אני לא מתעסק בזה".
אברם גרנט וגיא לוזון אימנו באנגליה. אין לך חלום יום אחד להגיע לשם?
"איך אמר לי הבן שלי תמיר, 'למה אתה לא מאמן באנגליה?' אמרתי לו 'נראה לי זה יהיה קשה להגיע לשם'. הוא אמר לי 'אבא, אם תחלום אתה יכול להגשים את זה', אז יכול להיות שאני גם צריך לפנטז טיפה ולערבב טיפה ואז אולי דברים טובים יקרו, אבל אני שמח בחלקי".
