באתר ה"אתלטיק" פרסמו השבוע כתבה בה חישבו את סכומי ההעברות של כדורגלנים שונים בהיסטוריה במונחים של היום, בהתחשב באינפלציה בעולם בכלל ובשוק הכדורגל בפרט. על פי אותם נתונים ההעברה של אייל ברקוביץ' לסלטיק ב-1999 הייתה שווה היום 74.3 מיליון פאונד, מה שהיה הופך אותו לרכש ה-22 הכי יקר בהיסטוריה של הענף, אך האם זה גם אומר שה"קוסם" יכול היה להיות אחד השחקנים הדומיננטיים בתבל בימינו?
ובכן, אחד האנשים שיכולים לנסות לספק את התשובה הטובה ביותר לשאלה הזו הוא המאמן האנגלי הארי רדנאפ, ולכבוד יום הולדתו ה-50 של ברקוביץ', שוחחנו עם המנג'ר בן ה-75 שמכיר היטב את הישראלי - על מנת לשמוע את דעתו בנושא ולהיזכר בכישרון המיוחד של אחד הספורטאים הגדולים שצמחו במחוזותינו.
רדנאפ אימן את ברקוביץ' בווסטהאם ופורטסמות', ובהמשך קריירת האימון שלו העביר בין היתר ארבע שנים בטוטנהאם, איתה הגיע לרבע גמר ליגת האלופות. בארון התארים שלו ניתן למצוא את גביע האינטרטוטו (עם ה"פטישים" ב-1999) וגם את הגביע האנגלי (עם "פומפי" ב-2008). ב-2009/10 נבחר למאמן העונה של הפרמייר ליג.
בראיון בלעדי ל"ערוץ הספורט", רדנאפ שחזר את השנים היפות של ברקוביץ' תחתיו, התייחס לתקרית המפורסמת עם ג'ון הארטסון, ניתח כיצד הקשר היה בא לידי ביטוי בכדורגל המודרני והסביר עד כמה נבחרת אנגליה הייתה צמאה ביורו האחרון לשחקן כמו ברקו.
"כשאני שומע את השם אייל ברקוביץ', הדבר הראשון שאני חושב עליו זה כדורגלן מדהים", פתח רדנאפ את דבריו. "הוא היה קטן אבל עם כישרון כל כך גדול, פשוט גאון עם הכדור. הייתה לו ראיית משחקים יוצאת דופן, גם כששחקני הגנה רצו לבעוט בו הם לא היו יכולים להתקרב אליו. אייל ראה הכל על המגרש ותמיד מצא שטחים ריקים, הוא יכול היה לכדרר בין שחקנים למרות הצפיפות והגודל שלו. הוא גם תמיד חיפש את הכדור, מדובר היה בכישרון מיוחד באמת".
"בפעם הראשונה שראיתי את ברקוביץ' משחק הוא לבש את המדים של סאות'המפטון", נזכר. "הוא היה מצוין באותה תקופה וכשניסינו לצרף אותו לווסטהאם, גם טוטנהאם הייתה במירוץ בעקבותיו ונדמה היה שהוא יצטרף לתרנגולים. טוטנהאם זה מועדון שנחשב יהודי, כך שהחתמה של כדורגלן ישראלי בכיר הייתה יכולה להיות אדירה עבורם, אבל ברקוביץ' בחר בווסטהאם. זה הפתיע מאוד את יו"ר טוטנהאם דאז אלן שוגר".
"אייל הגיע ללונדון לפגישה עם מאמן טוטנהאם ג'רי פרנסיס שלא הבטיח לו דקות משחק ותפקיד משמעותי, ובהמשך כשהוא פגש אותי אמרתי לו שאני מתכנן לבנות את הקבוצה סביבו ולתת לו לתפקד כ'מספר 10'. הבטחתי לברקוביץ' שהכל יעבור דרכו ושהוא יהיה שחקן המפתח שלי, וזה מה שהוא רצה לשמוע אז הוא בחר בווסטהאם. לא אגיד שאני הסיבה לכך שהוא הגיע לווסטהאם ולא לטוטנהאם, אבל כן אגיד שברקוביץ' פשוט ידע כמה אני מאמין בו ובונה עליו".
כשרדנאפ נשאל האם יש רגע אחד שיכול לתאר באופן מושלם את ברקוביץ', ענה: "זו שאלה קשה, אבל הדבר הראשון שעולה לי לראש זה כששיחקנו נגד טוטנהאם בחוץ, סטפן פרוינד ניסה לשמור אחד על אחד על ברקוביץ' ואייל פשוט פירק אותו. פרוינד לא הצליח להתקרב אליו בכלל".
באשר ליחסים האישיים של ברקוביץ' איתו ועם השחקנים לקבוצה, אמר: "היחסים בינינו היו פנטסטיים, מעולם לא הייתה בעיה. אני כן יכול לומר שאייל היה קצת שונה מרוב השחקנים, הם אהבו אותו והוא אהב אותם אבל הוא לא היה יוצא לשתות איתם, תרבות השתייה לא דיברה אליו. ברקוביץ' היה בעיקר עם המשפחה שלו, הוא לא אהב לצאת לבלות. הוא היה מקצוען".
רדנאפ התייחס גם לתקרית המפורסמת של ברקוביץ' עם ג'ון הארטסון, בה החלוץ שלח בעיטה עוצמתית לפניו של הישראלי באימון ווסטהאם: "זאת הייתה תקרית נוראית, זה היה יום רע עבור כולנו. באותה תקופה הארטסון התמודד עם הרבה קשיים בחייו, והוא הצטער על המעשה שלו. הוא איבד את הראש. אני זוכר שהייתי בהלם כשזה קרה, אבל ידעתי היטב באיזה מצב נפשי ג'ון היה, הוא היה בשיא השפל. אחרי הבעיטה מיד ניגשתי לבדוק שאייל בסדר ואז קנסנו עד כמה שיכולנו את ג'ון".
ברקוביץ' שיחק במנצ'סטר סיטי בין 2001 ל-2004, עוד לפני שהיא הפכה לאימפריה בכדורגל העולמי, אבל אם תשאלו את רדנאפ - "הקוסם" יכול היה ללהטט במדים התכולים גם בשנת 2022. "אם ברקוביץ' היה משחק היום הקבוצה הכי מתאימה לו הייתה סיטי", הצהיר המאמן האנגלי.
"הם מוסרים ונעים ללא הפסקה, כולם מחפשים לגעת בכדור. הם מחלקים מסירות קצרות וחכמות ואם ברקוביץ' היה שם היום היו לו 100 נגיעות בכדור למשחק והוא היה מאבד אותו אולי פעמיים. אני אפילו חושב שבשיאו ברקוביץ' היה יכול לפתוח בהרכב של סיטי היום, פפ גווארדיולה היה שמח מאוד אם אייל היה משחק תחתיו, הוא היה רוצה אותו אצלו. השחקן שהכי מזכיר לי את אייל הוא דוד סילבה. בשיאו - לברקוביץ' יש מקום ב-11 של כל קבוצה בעולם".
בדצמבר 2017 בנו של הארי רדנאפ, ג'יימי, ששיחק בעברו בין היתר בליברפול ומשמש כיום כפרשן ברשת "Sky Sports", טען כי ברקוביץ' הוא אחד מעשרת המוסרים הגדולים בהיסטוריה של הפרמייר ליג. הארי אמר על כך: "אני מסכים איתו ללא כל צל של ספק. ברקוביץ' היה יכול לשלוח מסירה גאונית משום מקום שהייתה מסדרת לחלוץ מצב של אחד על אחד מול שוער. רק אייל היה יכול לראות את המצבים הללו, אפילו הקהל ביציעים לא היה רואה את זה. האם ברקוביץ' גם בטופ 5 המוסרים הגדולים בתולדות הפרמייר ליג? קשה לומר, אבל יכול מאוד להיות שכן. הוא ללא ספק שם לצד הכוכבים הגדולים ביותר, הוא היה מוסר יוצא מן הכלל".
לפני כעשור רדנאפ אמר שכבר 30 שנה לאנגליה אין שחקן "משנה משחק" בנבחרת כמו אנדראה פירלו, לוקה מודריץ' או אייל ברקוביץ'. 10 שנים אחר כך, הוא ניסה לדמיין מה היה קורה אילו ברקוביץ' היה בסגל של גארת' סאות'גייט ביורו האחרון: "אם אייל היה בנבחרת אנגליה בקיץ האחרון - אין לי שום ספק שהוא היה עושה את ההבדל ו'מביא את הכדורגל הביתה'. איתו היינו זוכים ביורו. ברקוביץ' הוא בדיוק השחקן שחסר לנו".
"אני בטוח שברקוביץ' עושה היום עבודה נהדרת כפרשן", הוסיף המנג'ר הוותיק. "כי הוא מבין כדורגל ונושם כדורגל. גם כשחקן הוא תמיד היה אומר את מה שהוא חושב ומה שעל לבו, ובגלל זה הוא כעת על מסך הטלוויזיה. לא ראיתי אותו מפרשן אבל אני בטוח שהוא מצוין בזה. לא שמרנו על קשר, אני לא שומר על קשר הדוק עם השחקנים שלי בעבר, אבל אני מאוד אוהב את אייל, אני אשמח לראות אותו ואם אראה אותו אביא לו חיבוק גדול".
לסיום, רדנאפ שיתף לאן לדעתו ברקוביץ' צריך היה להגיע בזמנו וכן שלח ברכות ליום ההולדת: "חבל לי שאייל לא שיחק בקבוצה מה'טופ 4' באנגליה ובליגת האלופות, בהחלט היה לו מקום שם. אני רוצה לאחל לאייל יום הולדת שמח ולהודות לו על כל מה שהוא עשה עבורי, הוא הפך את העבודה שלי כמאמן להרבה יותר מהנה, היה לי כיף לעמוד בצד ולראות אותו משחק כדורגל באימונים ובמשחקים. ברקוביץ' היה בדיוק מסוג הכדורגלנים שאני אוהב".
