(הסרטון מתוך ערוץ היוטיוב הרשמי של פ.ס.וו איינדהובן)
העונה הראשונה של ערן זהבי בפ.ס.וו הגיעה לסיומה: ביום ראשון האחרון, הוא עלה לשחק בפעם האחרונה ב-2020/21 במדיה של קבוצתו, וסגר עונה שכולה רכבת הרים רגשית - מהגעה מתוקשרת ורוויית ציפיות, דרך פתיחה מעט צולעת ואפילו אכזבה וביקורת מהתקשורת, צמד מרשים מול אייאקס ביוהאן קרויף ארנה, קורונה שעצרה את ההתקדמות - ואקורד סיום צורם במיוחד, עם השוד האלים שעברו אשתו וילדיו בשבוע שעבר.
השורה התחתונה - לא רעה. 17 שערים בסך הכל ב-32 הופעות הם כמות יפה ביחס לרמת הליגה בה שיחק, ולאחר השנה הסוערת - הוא התפנה לסכם. השבוע פורסמה כתבה נרחבת שליוותה את זהבי בשבועות האחרונים, עבור האתר הרשמי של פ.ס.וו. זהבי התייחס לשוד, לחיים בהולנד, למקום שלו בקבוצה - ולמחשבות שעלו בשיא המשבר לנסוע חזרה לישראל.
"לא ניתן לאף אחד להשפיע על ההחלטות שלנו"
באופן טבעי, הנושא הבוער ביותר היה ההתמודדות עם האירוע המחריד שעבר על זהבי בשבוע שעבר. כשהיה בדרך למשחק ליגה, קיבל הישראלי את ההודעה כי ביתו נפרץ, ואשתו וילדיו נקשרו. זהבי, כהרגלו, היה פתוח מאוד - ואמר את אשר על ליבו. "רק לפני שישה ימים ישבנו פה, וליוויתם אותי בארוחת השבת... עברו שישה ימים ואנחנו מדברים על מצב אחר לגמרי. זה כמו רכבת הרים. אנחנו עוד לא יודעים איך להתמודד, זה מצב מוזר וחדש. אנחנו צריכים להמשיך הלאה".
זהבי דיבר גם על האפשרות שעלתה - בינו לבין אשתו - לחזור, וההחלטה הסופית להישאר. "הפיתרון הקל היה לנסוע הביתה, אבל בחרתי באפשרות הקשה יותר - שהיא להישאר, ולהילחם עם חברים לקבוצה ולמועדון. אני שמח שבחרתי לחזור להתאמן ולשחק. יכולתי ללכת, אבל אם אתה רוצה להיות מקצוען במאה אחוזים ולהראות אחריות, אתה צריך להיות ברגעים הקשים בשבילם".
"כשקיבלנו את התמיכה מכל הולנד, בטח מהמועדון ומהשחקנים - הבנתי שאני לא יכול להתנתק מהעם ההולנדי. זו לא אשמתם. החלטתי לכבד אותם, ולהישאר. אנחנו אוהבים לארח, אוהבים כשיש אנשים בבית, ולא נשנה את דרכינו - לא ניתן לאף פושע או משוגע להשפיע על ההחלטות שלנו. הם לא ישפיעו עלינו".
"כל המחמאות מגיעות לה (לשי, אשתו). לא לי. הגישה היתה מחרידה במהלך הזה - אם אתה רוצה לקחת את השעון, פשוט קח אותו ותעוף. לא אכפת לי מהשעונים או התכשיטים, אני לא בנאדם שאכפת לו מהכסף. אבל מבחינתי המשפחה הכי חשובה. כששמעתי את זה ממנה, כעסתי כל כך, רציתי להרוג מישהו. לא מתנהגים ככה. אני לא רוצה לרדת לפרטים, אבל הם הראו חוסר כבוד".
"אתה משתפר, רק כשאתה עושה דברים שאתה לא אוהב"
"עכשיו הכל בסדר", הוא משחזר את פתיחת העונה הלא פשוטה במדי האדומים, "אבל נאבקתי בחודשים הראשונים. זו תרבות אחרת, אני חייב להודות. בפ.ס.וו הלחץ לתארים הוא גבוה, גם במכבי ת"א היה לחץ - אבל כאן זה שונה, כי לצד הלחץ על התארים יש גם לחץ למכור שחקנים צעירים, ולשפר אותם. הם דוחפים אותם לשחק, אבל לפעמים הלחץ הזה הוא לא טוב עבורם. זה לא שהם לא טובים", הוא הבהיר, "הם ברמה הכי גבוהה. לי לא היתה את האיכות שלהם בגיל 20. אבל הם צריכים להתמודד עם הלחץ ברגע הנכון".
"לא קל להתמודד עם מצב כזה, כשאתה צריך להתמודד באירופה ובליגה - ולהצליח. אבל בסוף, צריך להתמודד עם מצב חדש - בכל משחק, בכל אימון. הדרך היחידה להשתפר היא להתמודד עם מצבים כאלה. הקושי הוא לעשות דברים שאתה לא אוהב, אם כולם היו עושים רק את מה שהם אוהבים, הם לא היו משתפרים".
"הוא תמיד רוצה יותר", אמרה עליו אשתו, שי, במקביל. "כשהוא כובש צמד, הוא אומר: הייתי צריך לכבוש את השלישי. בסין זה היה ככה, בישראל זה היה ככה וכאן זה ככה. הוא רוצה להיות הכי טוב שהוא יכול". בהמשך, התייחסה שי גם לבחירה שלו בפ.ס.וו: "זה היה המקום הכי טוב עבורו, בשלב הזה של הקריירה". ערן המשיך והתייחס לצמד שכבש נגד אייאקס: "זה היה מאוד חשוב עבורי, כי היו דיונים אם אלך לאייאקס או לפ.ס.וו, והרבה שמועות. גם על המגרש הרגשתי את המתח".
הכתבה התייחסה גם לסיפור של זהבי בישראל: "ערן עשה בישראל משהו שאף אחד לא עשה לפני", אמרה עליו שי, "המעבר של מכבי תל אביב היה כמו לעבור מפ.ס.וו לאייאקס. אף אחד לא האמין עליו שהוא יעשה את זה. חלק מאוהדי מכבי ת"א לא רצו אותו, אבל הוא הפך לשחקן הכי מוערך ואהוב. היום אתה רואה באצטדיון שכולם הולכים עם החולצות מספר 7". ערן הודה: "זה מאוד נחמד לראות".
