טימו ורנר זכה ביושר בסופרלטיב שחוזר על עצמו בעונה האחרונה והתחדד עוד יותר בתקופת הקורונה: אחרי המטושים, מכונות הנשמה ומסיכות, חלוץ RB לייפציג הוא הסחורה הכי חמה ומבוקשת באירופה. לכאורה, יש בו את רוב המרכיבים שהופכים שחקן כדורגל עם פוטנציאל לכוכב על - קור רוח, דריבל וטכניקת בעיטה נהדרת כשהאלמנט הבולט ביותר הוא כמובן המהירות הסילונית שלו.
בסוף אוגוסט, חמישה ימים לאחר שחתם על הארכת חוזה, לייפציג ביקרה במנשנגלדבך. טורבו ורנר, כפי שהוא מכונה, תפס פיקוד עם שלושער מטורף מול אחת הקבוצות החזקות בליגה, כשהשער השני מלמד יותר מכל על איכויות המשחק שלו. הגרמני בן ה-24 קיבל כדור מיוסוף פולסן, בערך 40 מטר משער היריבה עם הפנים לשער. ורנר פתח מבערים והגיע למהירות שיא של 35 קמ"ש. ההגנה של גלדבאך לא היתה יכולה לעשות שום דבר מלבד לצלם את החלוץ, שהכניע את יאן זומר.
כל ילד חובב בונדסליגה ממוצע יודע כי בעונתו הרביעית במזרח גרמניה, חווה ורנר את התקופה הטובה ביותר שלו ככדורגלן. הוא פתח את העונה עם חמישה שערים בשלושה משחקים והגיע כבר ל-21 שערי ליגה ב-25 מחזורים ו-27 הבקעות ב-36 משחקים בכל המסגרות. רק הקורונה מצליחה בינתיים למנוע ממנו שיא אישי חדש של כיבושים בבונדסליגה. אבל גם זה כנראה עוד יגיע הקיץ עם קצת סבלנות ומספר בדיקות שליליות.
ורנר אומנם נראה כמו בחור שקט ומופנם, אבל התדמית שלו היתה רחוקה מאוד מזו של ילד טוב ירושלים. בראשית הקריירה. ב-2016 אוהדי שטוטגארט, בה גדל, לא סלחו לו על כך שהחליט לעזוב את הקבוצה שירדה ליגה לטובת הכסף של לייפציג, מועדון שאינו אהוב בלשון המעטה על אוהדי הכדורגל בגרמניה. בתחילת הקדנציה אצל השוורים סבל מהקנטות בלתי פוסקות בקרב אוהדי היריבות לאחר שצלל ברחבה מול שאלקה בצורה בלתי ספורטיבית וזכה בפנדל. הוא נעזר בפסיכולוג צמוד כדי להתמודד עם קריאות גנאי מהיציעים, אפילו במהלך משחקים של נבחרת גרמניה.
ורנר, שכאמור סומן מגיל צעיר מאוד ככוכב עולה בשטוטגרט, ביצע את הפריצה הגדולה שלו העונה. רבים זוקפים זאת לזכות המאמן יוליאן נגלסמן. לייפציג משחקת העונה במגוון שיטות והציגה לא פחות מתשעה מערכים שונים, כשוורנר מתופקד כמעט תמיד כחלוץ מרכזי. עם זאת, מלך השערים של לייפציג הוא הרבה יותר דינמי מכך, ומסוגל לברוח לכנפיים (היכן שהחל את הקריירה), כדי לנצל את המהירות שלו, ופעמים רבות יורד לאחור בחילוץ הכדורים ומשחרר את הקבוצה למעברים מהירים, שהם המרכיב הקטלני ביותר בשיטה של נגלסמן. ורנר מוביל את הבונדסליגה בבעיטות לשער ושערים בהתקפות מתפרצות.
נגלסמן לקח העונה את לייפציג צעד אחד קדימה והיא רחוקה 5 נקודות בלבד מבאיירן במאבק על תואר האליפות. לוורנר מניות רבות גם בזירה האירופית, שם נמצאת הקבוצה ממזרח גרמניה בשלב רבע הגמר בפעם הראשונה בתולדותיה אחרי שחלפה בקלות על טוטנהאם של ז'וזה מוריניו. הפסקת הליגה עקב משבר הקורונה והחידוש שלה, ככול הנראה במהלך מאי יחד עם המשך המפעלים האירופים באוגוסט, מחזקים את הרושם שוורנר בכל זאת יישאר לפחות לעונה נוספת ברד בול ארנה, עם הזדמנות לסיים עונה היסטורית עם תואר.
בשבועות האחרונים שמו של ורנר ממשיך להקשר לליברפול, שמסומנת כמועמדת הפייבוריטית לרכוש אותו. הדיווחים לגבי העסקה סותרים בעיקר בשל משבר הקורונה שעשוי לעכב מעברים יקרים מסוג זה, אם כי הרצון של האדומים לרכוש אותו ובמחיר שפוי (70 מיליון יורו סעיף שחרור) קיים כבר לפחות שנה שלמה. ורנר, שחוזהו בלייפציג בתוקף עד 2023, התבטא בעבר כמי שרואה ביורגן קלופ כמנג'ר הטוב בעולם ומוחמא בכל פעם שמזכירים את שמו ברשימת הקניות של מוליכת אנגליה.
האיכויות של ורנר יכולות להסביר בקלות מדוע הוא מתאים באופן אידאלי לשיטת הלחץ והכדורגל האינטנסיבי של קלופ באנפילד. ורנר יכול להתלבש על אגף שמאל עם רגל ימין, לא פחות טוב מסאדיו מאנה, הוא נחשב לכובש טהור יותר מאשר רוברטו פירמינו, ואפילו יחס השערים המצופה (מדד xG) ממנו עדיף על זה של מוחמד סלאח הגדול. במידה רבה, אם ורנר יעבור לליברפול סביר שיהיה לו קל יותר להתאקלם כבורג במכונה שעובדת בהרמוניה, לעומת קבוצות על אחרות שנמצאות בבניה ומחזרות אחריו.
אין ספק שהרזומה העקבי של ורנר יכול לשמש כמקפצה לאחת הקבוצות העשירות באירופה. עם זאת, צריך גם להזכיר צדדים פחות חיוביים אצלו. בגרמניה עדיין יש מי שמבקר אותו על כך שפעמים רבות ורנר מנסה לקחת את המשחק עליו, גם כאשר הוא סובל מיום רע, כפי שקרה במשחקים מול טוטנהאם בליגת האלופות. במשחק העונה מול באיירן מינכן רשם החמצה מזעזעת שעלתה לקבוצה בניצחון יקר ובנבחרת גרמניה הוא עדיין רחוק מלהיות הכוכב הדומיננטי שישחזר את ימיה כקדם של המנשאפט. ורנר נראה כמו החלוץ האולטימטיבי, אבל עדיין טעון שיפור.
